קטגוריה:יהושע ה טו

• לדף התרגום על כל הפרק •

ראו: פסוק יג

מלאך אלוהים הופיע עם חרב שלופה לפני יהושע (ביאור:יהושע ה יג).
אלוהים נשבע ליהושע: "לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" (ביאור:יהושע א ה) - "וְהִנֵּה אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ" (ביאור:יהושע ה יג).
יהושע שואל את האיש: "הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ" (ביאור:יהושע ה יד). להבדיל, אברהם רץ למלאכים והשתחווה ואמר: "אֲדֹנָי, אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ" (ביאור:בראשית יח ג).

המלאך נעלב ונזף ביהושע: "לֹא, כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא יְהוָה, עַתָּה בָאתִי" (ביאור:יהושע ה יד).
יהושע נכנע, השתחווה לפני המלאך ואמר: "מָה אֲדֹנִי מְדַבֵּר אֶל עַבְדּוֹ" בשאלה -

• מה הכבוד הגדול שאתה מדבר איתי?
• מה ברצונך להגיד לי?

שתי השאלות האפשריות המשיכו להעליב את המלאך - אני אגיד למי שאני רוצה, מתי שאני רוצה, ומה שאני רוצה.

המלאך מצהיר: "שַׁל נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עֹמֵד עָלָיו, קֹדֶשׁ הוּא", הדבר מזכיר את הארוע הדרמתי כאשרל אלוהים אמר למשה בסנה הבוער: "אַל תִּקְרַב הֲלֹם. שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו, אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא" (שמות ג ה).
המלאך אמר - אני מיצג את אלוהי העולם, אתה חייב לתת לי כבוד אלוהים, ולהשפיל את עצמך לפני. בכל מקום שאני עומד זה מקום קודש לך. הורד נעלים, שתוק, וחכה שאני אחליט מתי ומה להגיד לך. בלי נעלים יהושע לא יכול לברוח על אבני המדבר בלי להפצע ולזוב דם.

יהועש נכנע - ככתוב: "וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כֵּן".
יהושע למעשה לא ידע אם המלאך דובר אמת. סביר שלא היו סימנים חיצונים למלאך כמו גודל, אור זוהר, או כנפים, ולכן יהושע חשב שהוא "אִישׁ" בלבד.

יהושע לא עונה, לא מסתובב והולך בבוז, אלא עושה כדברי האיש. יהושע החליט שעדיף לא להסתכן, כי אין בושה לכבד את אלוהים, ואם יהיה צורך הוא יגיב אחרת לאחר שהעובדות יתבהרו.

המילה "כֵּן", היא מילה שקשורה לקייום פקודה של אלוהים או מלך, בכניעה ובכבוד מוחלט. כך נאמר: "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ. וַיְהִי כֵן" (ביאור:בראשית א ז).

יהושע השיל את נעליו והמתין. המלאך לא אמר דבר, ללמד את יהושע סבלנות ומשמעת.
לא נאמר כמה זמן יהושע חיכה כאשר הוא משתחווה "אֶל פָּנָיו אַרְצָה" (ביאור:יהושע ה יד).

נראה שיהושע היה במצב המושפל הזה זמן מה. ייתכן שמטרת הביקור היתה להשפיל, לדכא, להביא את יהושע לידי צניעות וענווה לפני אלוהים.

כנראה שאלוהים ראה שיהושע צריך את הביקור כאזהרה - שמור על מקומך.

הכתוב לא מתאר כמה זמן יהושע השתחווה לפני שהוא קם ושב למחנה.

• ייתכן שהוא חיכה זמן רב, ואז כאשר הוא ראה, שמע, הריח שהמלאך עזב אותו, הוא שב למחנה.
• ייתכן שאחרי זמן מה, אלוהים או המלאך בשם אלוהים, דיבר עם יהושע ואמר לו בפגישה הזאת: "רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת יְרִיחוֹ, וְאֶת מַלְכָּהּ, גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל" (ביאור:יהושע ו ב), וכל המשך דברי אלוהים, איך יפלו חומות העיר יריחו.

משה התווכח עם אלוהים, וסרב ללכת למצרים, אולם יהושע שתק, שמע, וביצע.