קטגוריה:ויקרא כז יב
והעריך הכהן אתה בין טוב ובין רע כערכך הכהן כן יהיה.
וְהֶעֱרִיךְ הַכֹּהֵן אֹתָהּ בֵּין טוֹב וּבֵין רָע כְּעֶרְכְּךָ הַכֹּהֵן כֵּן יִהְיֶה.
וְהֶעֱרִ֤יךְ הַכֹּהֵן֙ אֹתָ֔הּ בֵּ֥ין ט֖וֹב וּבֵ֣ין רָ֑ע כְּעֶרְכְּךָ֥ הַכֹּהֵ֖ן כֵּ֥ן יִהְיֶֽה׃
וְהֶעֱרִ֤יךְ וְ - ו' החיבור
הֶעֱרִ֤יךְ - פועל, הפעיל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/6186 b
מורפ': HC/Vhq3ms הַכֹּהֵן֙ הַ - מילית, ה' הידיעה
כֹּהֵן֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3548
מורפ': HTd/Ncmsa אֹתָ֔הּ אֹתָ֔ - מילית, מושא ישיר (את)
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp3fs בֵּ֥ין בֵּ֥ין - מילת יחס
צורת יסוד: 996
מורפ': HR ט֖וֹב ט֖וֹב - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2896 a
מורפ': HAamsa וּבֵ֣ין וּ - ו' החיבור
בֵ֣ין - מילת יחס
צורת יסוד: c/996
מורפ': HC/R רָ֑ע רָ֑ע - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 7451 a
מורפ': HAamsa כְּעֶרְכְּךָ֥ כְּ - מילת יחס
עֶרְכְּ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ֥ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: k/6187
מורפ': HR/Ncmsc/Sp2ms הַכֹּהֵ֖ן הַ - מילית, ה' הידיעה
כֹּהֵ֖ן - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3548
מורפ': HTd/Ncmsa כֵּ֥ן כֵּ֥ן - מילית, הצבעה
צורת יסוד: 3651 c
מורפ': HTm יִהְיֶֽה יִהְיֶֽה - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqi3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְהֶעֱרִ֤יךְ מהפך (משרת, דרגא 5) הַכֹּהֵן֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֹתָ֔הּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
בֵּ֥ין מרכא (משרת, דרגא 5) ט֖וֹב טפחא (מלך, דרגא 2)
וּבֵ֣ין מונח (משרת, דרגא 5) רָ֑ע אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
כְּעֶרְכְּךָ֥ מרכא (משרת, דרגא 5) הַכֹּהֵ֖ן טפחא (מלך, דרגא 2)
כֵּ֥ן מרכא (משרת, דרגא 5) יִהְיֶֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְהֶעֱרִיךְ הַכֹּהֵן אֹתָהּ בֵּין טוֹב וּבֵין רָע גם אם יטעה בהערכה, כְּעֶרְכְּךָ כפי הערכת הַכֹּהֵן - כֵּן יִהְיֶה ותימכר, והכסף ינתן להחזקת המקדש.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיִפְרוֹס כָּהֲנָא יָתַהּ בֵּין טָב וּבֵין בִּישׁ כְּפוּרְסַן כָּהֲנָא כֵּן יְהֵי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיַעֲלֵי כַהֲנָא יָתֵיהּ בֵּין טַב לְבֵין בִּישׁ הֵיכְמָא דְיַעֲלֵי כַּהֲנָא הֵיכְדֵין יְהֵי: |
| ירושלמי (קטעים): | וִיסַדֵּר כַּהֲנָא יָתֵיהּ בֵּין טַב וּבֵּין בִישׁ כְּעִילִוֵי דְּכַהֲנָא כֵּן יֶהֱוֵי: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת בחקתי פרשה ד (עריכה)
[ו] "והעריך הכהן אֹתה בין טוב ובין רע"-- אין פודים ההקדשות אכסרה.
"כערכך הכהן כן יהיה"-- אמר אחד "הרי הוא שלי בעשר סלעים", אמר אחד בעשרים, אמר אחד בשלשים, אמר אחד בארבעים, אמר אחד בחמשים. חזר בו של חמשים-- ממשכנים מנכסיו עד עשר; חזר בו של ארבעים-- ממשכנים מנכסיו עד עשר; חזר בו של שלשים-- ממשכנים מנכסיו עד עשר; חזר בו של עשרים-- ממשכנים מנכסיו עד עשר; חזר בו של עשר-- מוכרים אותו בשוה ונפרעים משל עשר המוֹתר.רש"י
אבל יש בזה דבר חכמה, כי אחר הוא פודה בשויו לפי שלא היה לו הקדש זה קודם, לכך פודה בשויו, אבל אם פודה האדם ההקדש שהקדיש בעצמו, וכל דבר קדושה צריך להעלות, ואם יפדה אותו בשויו מה העלאה יש, דמעלין בקודש ואין מורידין (ברכות דף כח.), שזהו ענין הקדושה, וכבר היה הקדש הזה שלו כבר, ולפיכך צריך להוסיף חומש, שבזה יהיה מעלה הקדושה שהיתה קודם. אבל כאשר הוא פודה הקדש אחר, כיון שלא היה שלו ההקדש הזה קודם, ועכשיו פודה ומקדיש המעות תמורת ההקדש, די בכך. ופירוש זה נכון:
אמנם עדיין צריך לתת טעם למה חומש, ודבר זה בו חכמה עמוקה, כי לא נקרא תוספות רק חומש, והוא דבר מבואר בחכמה, כי אין הב' תוספות על א', ואין ג' תוספות על ב', ואין ד' תוספות על ג', ודבר זה מפני כי השטח הוא שנקרא השלם מפני שיש לו ד' קצוות, ולפיכך לא נקרא חלק ד' תוספות, אך חלק חמישי נקרא תוספות מפני שהשלם הוא הד', והחמישי נקרא תוספות, לכך כאשר צריך להוסיף - צריך להוסיף חלק חמישי, שהרי החמישי הוא תוספות. ויש בזה עוד דבר מופלא בחכמה, ואין כאן מקום להאריך:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ויקרא כז יב"
קטגוריה זו מכילה את 17 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 17 דפים.