קטגוריה:ויקרא כז יא

<< · מ"ג ויקרא · כז · יא · >>

כתיב:
ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן ליהוה והעמיד את הבהמה לפני הכהן.

מנוקד:
וְאִם כׇּל בְּהֵמָה טְמֵאָה אֲשֶׁר לֹא יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קׇרְבָּן לַיהֹוָה וְהֶעֱמִיד אֶת הַבְּהֵמָה לִפְנֵי הַכֹּהֵן.

עם טעמים:
וְאִם֙ כׇּל־בְּהֵמָ֣ה טְמֵאָ֔ה אֲ֠שֶׁ֠ר לֹא־יַקְרִ֧יבוּ מִמֶּ֛נָּה קׇרְבָּ֖ן לַֽיהֹוָ֑ה וְהֶֽעֱמִ֥יד אֶת־הַבְּהֵמָ֖ה לִפְנֵ֥י הַכֹּהֵֽן׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

[א] "ואם כל בהמה"-- יכול בבהמה טמאה הכתוב מדבר? כשהוא אומר (ויקרא כז, כז) "ואם בבהמה הטמאה וּפָדָה", הרי בהמה טמאה אמורה!   --הא אינו מדבר אלא בפסולי המוקדשין שיפדו.  יכול יפדו על מום עובר? תלמוד לומר "אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה' "-- יצא מום עובר שהוא כשר ליקרב למחר.

[ב] "טמאה"-- לרבות את המתה.  יכול אפילו אמר "הרי זו הקדש" ומתה, תפדה?   תלמוד לומר והעמיד...והעריך"-- את שיש לו עמדה יש לו ערכה ואת שאין לו עמדה אין לו ערכה.

[ג] מנין לרבות המתה ולהוציא את שאמר "הרי זו הקדש" ומתה? אחר שריבה הכתוב מיעט!   הרי אנו למדין אותה מבהמה טמאה: מה בהמה טמאה המיוחדת (ס"א מיוחדת) ששוה שעת פדיונה לשעת הקדשה, אף אני ארבה את המתה ששוה שעת פדיונה לשעת הקדשה ומוציא את שאמר "הרי זו הקדש" ומתה שלא שוה שעת פדיונה לשעת הקדשה.  [ד] או דבר שאתה למדו בדרך אחד אתה למדו בכל הדרכים שיש בו! מה בהמה טמאה מיוחדת שהיא תחלת הקדש ומועלים בה וכולה לשמים, אף אני ארבה את כיוצא בו; וכי מה יש לנו? פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים. מנין לרבות קדשי קדשים וקדשים קלים של צבור ושל יחיד? תלמוד לומר 'בהמה' 'ואם בהמה' "ואם כל בהמה".