לדלג לתוכן

מ"ג ויקרא כז יא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג ויקרא · כז · יא · >>

כתיב:
ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן ליהוה והעמיד את הבהמה לפני הכהן.

מנוקד:
וְאִם כׇּל בְּהֵמָה טְמֵאָה אֲשֶׁר לֹא יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קׇרְבָּן לַיהֹוָה וְהֶעֱמִיד אֶת הַבְּהֵמָה לִפְנֵי הַכֹּהֵן.

עם טעמים:
וְאִם֙ כׇּל־בְּהֵמָ֣ה טְמֵאָ֔ה אֲ֠שֶׁ֠ר לֹא־יַקְרִ֧יבוּ מִמֶּ֛נָּה קׇרְבָּ֖ן לַֽיהֹוָ֑ה וְהֶֽעֱמִ֥יד אֶת־הַבְּהֵמָ֖ה לִפְנֵ֥י הַכֹּהֵֽן׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


תרגום

​ ​

אונקלוס (תאג'):
וְאִם כָּל בְּעִירָא מְסָאֲבָא דְּלָא יְקָרְבוּן מִנַּהּ קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ וִיקִים יָת בְּעִירָא קֳדָם כָּהֲנָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִין כָּל בְּעִירָא מְסָאֲבָא דְלָא יִקְרְבוּן מִינָהּ קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ וִיקֵם יַת בְּעִירָא קֳדָם כַּהֲנָא:
ירושלמי (קטעים):
וְאִין כָּל בְּעִיר מְסָאָב דְּלָא יִקְרְבוּן מִנֵיהּ קָרְבַּן לִשְׁמָא דַּיְיָ:

מדרש ספרא

• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •

[א] "ואם כל בהמה"-- יכול בבהמה טמאה הכתוב מדבר? כשהוא אומר (ויקרא כז, כז) "ואם בבהמה הטמאה וּפָדָה", הרי בהמה טמאה אמורה!   --הא אינו מדבר אלא בפסולי המוקדשין שיפדו.  יכול יפדו על מום עובר? תלמוד לומר "אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה' "-- יצא מום עובר שהוא כשר ליקרב למחר.

[ב] "טמאה"-- לרבות את המתה.  יכול אפילו אמר "הרי זו הקדש" ומתה, תפדה?   תלמוד לומר והעמיד...והעריך"-- את שיש לו עמדה יש לו ערכה ואת שאין לו עמדה אין לו ערכה.

[ג] מנין לרבות המתה ולהוציא את שאמר "הרי זו הקדש" ומתה? אחר שריבה הכתוב מיעט!   הרי אנו למדין אותה מבהמה טמאה: מה בהמה טמאה המיוחדת (ס"א מיוחדת) ששוה שעת פדיונה לשעת הקדשה, אף אני ארבה את המתה ששוה שעת פדיונה לשעת הקדשה ומוציא את שאמר "הרי זו הקדש" ומתה שלא שוה שעת פדיונה לשעת הקדשה.  [ד] או דבר שאתה למדו בדרך אחד אתה למדו בכל הדרכים שיש בו! מה בהמה טמאה מיוחדת שהיא תחלת הקדש ומועלים בה וכולה לשמים, אף אני ארבה את כיוצא בו; וכי מה יש לנו? פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים. מנין לרבות קדשי קדשים וקדשים קלים של צבור ושל יחיד? תלמוד לומר 'בהמה' 'ואם בהמה' "ואם כל בהמה".
[ה] "והעמיד את הבהמה לפני הכהן"-- בהמה נפדית ואין העופות והעצים והלבונה וכלי שרת נפדים.

רש"י

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ואם כל בהמה טמאה" - (ת"כ תמורה לב) בבעלת מום הכ' מדבר שהיא טמאה להקרבה ולמדך הכ' שאין קדשים תמימים יוצאין לחולין בפדיון אלא א"כ הוממו 


רש"י מנוקד ומעוצב

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וְאִם כָּל בְּהֵמָה טְמֵאָה – בְּבַעֲלַת מוּם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁהִיא טְמֵאָה לְהַקְרָבָה; וְלִמֶּדְךָ הַכָּתוּב שֶׁאֵין קָדָשִׁים תְּמִימִים יוֹצְאִין לְחֻלִּין בְּפִדְיוֹן, אֶלָּא אִם כֵּן הוּמְמוּ.

רשב"ם

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

ואם כל בהמה: של קדש שהוקדשה לקרבן ונעשה טמאה, בעלת מום, והעמיד את הבהמה לפני הכהן ויביא בדמיה קרבן:



<< · מ"ג ויקרא · כז · יא · >>