קטגוריה:ויקרא יד לו
נוסח המקרא
וצוה הכהן ופנו את הבית בטרם יבא הכהן לראות את הנגע ולא יטמא כל אשר בבית ואחר כן יבא הכהן לראות את הבית
וְצִוָּה הַכֹּהֵן וּפִנּוּ אֶת הַבַּיִת בְּטֶרֶם יָבֹא הַכֹּהֵן לִרְאוֹת אֶת הַנֶּגַע וְלֹא יִטְמָא כָּל אֲשֶׁר בַּבָּיִת וְאַחַר כֵּן יָבֹא הַכֹּהֵן לִרְאוֹת אֶת הַבָּיִת.
וְצִוָּ֨ה הַכֹּהֵ֜ן וּפִנּ֣וּ אֶת־הַבַּ֗יִת בְּטֶ֨רֶם יָבֹ֤א הַכֹּהֵן֙ לִרְא֣וֹת אֶת־הַנֶּ֔גַע וְלֹ֥א יִטְמָ֖א כׇּל־אֲשֶׁ֣ר בַּבָּ֑יִת וְאַ֥חַר כֵּ֛ן יָבֹ֥א הַכֹּהֵ֖ן לִרְא֥וֹת אֶת־הַבָּֽיִת׃
וְ/צִוָּ֨ה הַ/כֹּהֵ֜ן וּ/פִנּ֣וּ אֶת־הַ/בַּ֗יִת בְּ/טֶ֨רֶם יָבֹ֤א הַ/כֹּהֵן֙ לִ/רְא֣וֹת אֶת־הַ/נֶּ֔גַע וְ/לֹ֥א יִטְמָ֖א כָּל־אֲשֶׁ֣ר בַּ/בָּ֑יִת וְ/אַ֥חַר כֵּ֛ן יָבֹ֥א הַ/כֹּהֵ֖ן לִ/רְא֥וֹת אֶת־הַ/בָּֽיִת׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וִיפַקֵּיד כָּהֲנָא וִיפַנּוֹן יָת בֵּיתָא עַד לָא יֵיעוֹל כָּהֲנָא לְמִחְזֵי יָת מַכְתָּשָׁא וְלָא יִסְתָּאַב כָּל דִּבְבֵּיתָא וּבָתַר כֵּן יֵיעוֹל כָּהֲנָא לְמִחְזֵי יָת בֵּיתָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְיַפְקֵיד כַּהֲנָא וִיפַנוּן יַת בֵּיתָא עַד לָא יֵיעוֹל כַּהֲנָא לְמֵיחְמֵי יַת בֵּיתָא מְטוֹל דְלָא יִסְתָּאָב כָּל דִבְבֵיתָא וּמִן בָּתַר כְּדֵין יֵיעוֹל כַּהֲנָא לְמֵיחְמֵי יַת בֵּיתָא: |
רש"י
"ולא יטמא כל אשר בבית" - (ת"כ) שאם לא יפנהו ויבא הכהן ויראה הנגע נזקק להסגר וכל מה שבתוכו יטמא ועל מה חסה תורה אם על כלי שטף יטבילם ויטהרו ואם על אוכלין ומשקין יאכלם בימי טומאתו הא לא חסה התורה אלא על כלי חרס שאין להם טהרה במקוה
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְלֹא יִטְמָא כָּל אֲשֶׁר בַּבָּיִת – שֶׁאִם לֹא יְפַנֵּהוּ וְיָבֹא הַכֹּהֵן וְיִרְאֶה אֶת הַנֶּגַע, נִזְקָק לְהֶסְגֵּר, וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ יִטְמָא. וְעַל מֶה חָסָה תּוֹרָה? אִם עַל כְּלֵי שֶׁטֶף, יַטְבִּילֵם וְיִטַּהֲרוּ; וְאִם עַל אֹכָלִין וּמַשְׁקִין, יֹאכְלֵם בִּימֵי טֻמְאָתוֹ. הָא לֹא חָסָה תּוֹרָה אֶלָּא עַל כְּלֵי חֶרֶס, שֶׁאֵין לָהֶם טָהֳרָה בַּמִּקְוֶה (ספרא שם,יב; נגעים שם).
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[יב] "וצוה הכהן ופנו"-- הציווי בכהן והפינוי בכל אדם
"ופנו את הבית"-- אפילו חבילי עצים, אפילו חבילי קנים דברי ר' יהודה. ר' מאיר (ר' שמעון נ"א) אומר, עסק הוא לפינוי. אמר ר' מאיר וכי מה מיטמי לו? אם תאמר כלי עצו ובגדיו ומתכתו-- מטבילם והם טהורים! על מה חסה תורה? על כלי חרסו ועל פכו. וכי מה מטמא בנגעים? הרשעים או הצדיקים? הוי אומר הרשעים. אם כך חסה התורה על ממונו הבזוי ק"ו על ממונו החביב! אם כך על ממונו ק"ו על נפש בניו ובנותיו! אם כך על רשע ק"ו על של צדיק!
[יג] "בטרם יבא הכהן לראות את הנגע"-- לראות את הפינוי
"ולא יטמא כל אשר בבית" מה ת"ל? לפי שמצינו בנכנס לבית המנוגע שאינו מטמא בגדים עד שישהא בכדי אכילת פרס, יכול אפילו היו שם כלים מקופלים על כתפו, כלים מקופלים ומונחים בתוך הבית? יכול לא יהיו טמאים עד שישהו בכדי אכילת פרס? ת"ל "ולא יטמא כל אשר בבית"-- מיד.
"ואחר כן"-- אחרים כיוצא בהם. רבי אומר אם ממתינים לדבר הרשות לא ימתינו לדבר מצוה?! וכמה הוא מצותו? נראה בחתן-- נותנים ז' ימי משתה לו ולביתו ולכסותו. וכן ברגל-- נותנים לו כל ימי הרגל.בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
טהרה קוונטית
"במכניקת הקוונטים, אם התוצאה של אירוע לא נצפתה, היא קיימת במצב של סופרפוזיציה, כלומר, נמצאת בכל המצבים בו זמנית. הדוגמה הידועה ביותר לכך היא הניסוי המחשבתי עם החתול של שרדינגר , שבו החתול אינו חי ואינו מת עד שהוא נצפה - כלומר, עד לצפייה החתול גם חי וגם מת" (ויקיפדיה, אפקט הצופה ) .
לאפקט מעניין זה ישנו רמז בתורה. אחד מחוקי הטהרה שבתורה מתייחס לנגע צרעת שדבק בבית מגורים. התורה קובעת, שמי שמגלה כתמים על קיר ביתו צריך לקרוא לכהן, כדי שיבדוק האם הבית אכן נגוע בצרעת, ואז:
(ויקרא יד לו): "וְצִוָּה הַכֹּהֵן: וּפִנּוּ אֶת הַבַּיִת בְּטֶרֶם יָבֹא הַכֹּהֵן לִרְאוֹת אֶת הַנֶּגַע, וְלֹא יִטְמָא כָּל אֲשֶׁר בַּבָּיִת; וְאַחַר כֵּן יָבֹא הַכֹּהֵן לִרְאוֹת אֶת הַבָּיִת"
על פי חוקי התורה, בית טמא גורם לכל הכלים שנמצאים בתוכו להיות טמאים. לכאורה הבית יכול להיות באחד מתוך שני מצבים:
- אם הבית נגוע בצרעת, כל הכלים שנמצאים בתוכו כבר טמאים עוד לפני שהכהן מגיע, והם יישארו טמאים גם אם יפנו אותם מהבית;
- ואם הבית טהור, כל הכלים שנמצאים בתוכו טהורים, ואין צורך לפנות אותם מהבית!
אם כך, מה הטעם לצוות להוציא את הכלים מהבית?
1. בהתאם לתורת הקוונטים אפשר לומר, שלפני שהכהן מגיע לבית הוא נמצא בסופר-פוזיציה של שני מצבים - טמא וטהור בו זמנית. כשהכהן מגיע לבית, הוא גורם ל קריסת פונקציית הגל - התכנסות של הבית לאחד משני המצבים. אם הכהן קובע שהבית נגוע, הבית הופך מייד להיות טמא, ובאותו רגע הוא מטמא את כל הכלים. כדי להציל את הכלים מטומאה זו, מצווה הכהן לפנות את כל הכלים לפני שפונקציית הגל קורסת.
אולם גם לפי הסבר זה, עדיין יש לשאול מדוע הכלים נשארים טהורים? היה אפשר לצפות, שכאשר הבית נמצא בסופרפוזיציה בין מצב טהור למצב טמא, גם הכלים נמצאים באותה סופרפוזיציה, וגם פונקציית הגל שלהם תקרוס לאותו מצב!
2. כדי להשלים את ההסבר יש להוסיף את העיקרון, שה' אינו רוצה להכביד על בני ישראל ולגרום להם הפסדים כבדים. כל תורת הצרעת נועדה ללמד ערכים מסויימים, כגון להתרחק מלשון הרע ומצרות עין (ראו בפירושים), וכדי ללמד את הערכים הללו, אין צורך שכל הכלים יטמאו, מספיק שהבית טמא. לכן ה' קבע, שבית שנמצא בסופר-פוזיציה אינו מטמא כלים.
למעשה לפי הסבר זה אין צורך בתורת הקוונטים, אפשר פשוט לומר שה' קבע, שבית אינו מטמא כלים עד שהכהן רואה אותו, וזאת כדי להקל על בני ישראל: " "כל זמן שאין כהן נזקק לו, אין שם תורת טומאה... אם לא יפנהו, ויבא הכהן ויראה הנגע, נזקק להסגר, וכל מה שבתוכו יטמא. ועל מה חסה תורה? אם על כלי שטף - יטבילם ויטהרו, ואם על אוכלין ומשקין - יאכלם בימי טומאתו; הא לא חסה התורה אלא על כלי חרס, שאין להם טהרה במקוה" " ( רש"י ) .
מקורות ופירושים נוספים
פסוק נוסף המלמד שה' אינו רוצה להטריח את בני ישראל נמצא בדברי הנביא מיכה, (מיכה ו ג): "עַמִּי, מֶה עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ? עֲנֵה בִי!"( פירוט ).
מצד שני, ניתן לפרש את הפסוק שלנו גם בצורה הפוכה: " "אפשר גם לראות כאן החמרה. כלומר, הכוונה היא שלא נחכה עד שהצרעת תתפשט גם בחפצי הבית ונחליט אם לפנות את תכולת הבית רק לאחר שהכהן יגיע. במילים אחרות, אל תחכה לכהן שיגיד לך האם זו צרעת או לא, אלא תשתדל כבר מיד למנוע אפשרות של מחיה בטומאה. לא יתכן שחפצים שדבק בהם הצרעת גם הם יטמאו, זה לא מסתדר עם שאר חוקי הטומאה של הצרעת. לא מדובר בטומאת מת, שכל האהל נטמא, אלא בטומאה נקודתית יותר. חפצים שנדבק בהם הצרעת, גם הם יושמדו יחד עם הבית. מדובר פה במצוה להגדלת ראש. אין להטיל את האחריות להתרחקות מן הטומאה על הכהן, אלא לפעול מיד על-פי שיקול דעת ראשוני של בעל הבית, ורק לאחר מכן יגיע הכהן" " (צחי צויג, דיון בפורום דרישת ה' באמצעות חקר המקרא ) .
מאמרים נוספים - באדיבות גוגל
- Rambam - Daily Torah Study : 8 פברואר 2011 ... המשתה וכן ברגל נותנין לו כל ימות הרגל שנאמר וצוה הכהן ופנו את הבית וגו' אם המתינה תורה לדבר הרשות שלא יטמאו כליו קל וחומר לדבר מצוה: ... ( cache )
- טהרות - שבת הגדול התשס"ג - מאור שבתורה : " וצוה הכהן ופנו את הבית בטרם יבוא הכהן לראות את הנגע". דהיינו, אדם הלך לכהן ואמר לו "כנגע נראה לי בבית" ועל סמך דבריו הכהן מצוה שיפנו את הבית בטרם יבוא ... ( cache )
- פרשת תזריע - מצורע - צרעת - גיליונות נחמה ליבוביץ : (י"ד ל"ו) " וצוה הכהן ופנו את הבית בטרם יבוא הכהן לראות את הנגע ולא יטמא. ואחר כן יבוא הכהן לראות את הבית". אמר ר' מאיר: וכי מה מטמא לו? ... ( cache )
- מכור מופיע בפרויקט השו"ת המקוון ג€“ מאגר ספרות תורנית ושו"ת 15 ... : ראשונה ואם ימעט הבית מהיות משה (שמות י"ב) , שניה וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה (ויקרא ז') , שלישית וצוה הכהן ופנו את הבית (שם /ויקרא/ י"ד) , רביעית או ... ( cache )
- פרשת תזריע - מצורע - נגעי בתים - גיליונות נחמה ליבוביץ : " וצוה הכהן ופנו את הבית" ג€“ (מלכים א' י"ד כ"ו*): "ויקח (= שישק מלך מצרים) את כל אוצרות בית ה'"; "ונתץ את הבית"; "וביתא דנא סתריה" (עזרא ה' י"ב ג€“ על נבוכדנצר ... ( cache )
- Text - ישיבת מעלות : " וצוה הכהן ופנו את הבית" - "ויקח את אוצרות בית ה'". "ונתץ את הבית" - "וביתא דנא סתריה". "והוציא אל מחוץ למחנה" - "ועמא הגלי לבבל". יכול לעולם? ... ( cache )
- תקנות נגד המותרות / בצלאל לנדוי : וברש"י (שם ד"ה התורה וכו') מובאת האסמכתא מנגעים, שנאמר וצוה הכהן ופנו את הבית וגו', על מה חסה התורה? על פנין של כלי חרס שאין להם טהרה במקווה, ... ( cache )
- PrintPage : והצרעת זרחה במצחו": ועל הגזל, דכתיב (ויקרא יד, לוֲ¨" וצוה הכהן ופנו את הבית", תנא: הוא כונס ממון שאינו שלא, יבוא הכוהן ויפזר ממונו: ועל צרות העין, ... ( cache )
- Me`at Min Haor : וצוה הכהן ופנו את הבית - - ויצא הכהן מן הבית - - ונתץ את הבית - - (ויקרא י"ד, ל" ד-מ"ה) זה בית המקדש "הבית" זה בית המקדש "בבית ארץ אחוזתכם" ... ( cache )
- מדרש רבה - מצורע : ... אין המטה יכולה לקבל אשה ובעלה וריעה כאחת אלא והמסכה צרה כהתכנס עשיתם צרה גדולה לאותו שכתוב בו (תהלים לג) כונס כנד מי הים וצוה הכהן ופנו את הבית (מ"א יד) ... ( cache )
- פרשת מצורע : וצוה הכהן ופנו את הבית. (מ"א יד) ויקח את אוצרות בית ה'. ונתץ את הבית. וביתא דנא סתריה. והוציא אל מחוץ למחנה. ועמא הגלי לבבל. יכול לעולם? ... ( cache )
- בשבילי התנ"ך : על הגזל, דכתיב: וצוה הכהן ופנו את הבית. תאנא: הוא כנס מה שאינו שלו, יבא הכהן ויפזר את ממונו. על צרות העין, דכתיב: ובא אשר לו הבית, תאנא דבי ר' ישמעאל: ... ( cache )
- משנה יומא ד ד ג€“ ויקיטקסט : 5 פברואר 2009 ... (יד) (על הברטנורא) שנאמר וצוה הכהן ופנו את הבית על מה חסה התורה על פכין של כלי חרס שאין להם טהרה במקוה אם כן חסה על ממונן הקל כו' גמרא: ... ( cache )
- במסכת פסחים מט א כל תלמיד חכם המרבה סעודתו בכל מקום - סוף מחריב את ... : " וצוה הכהן ופנו את הבית, תנא: הוא כונס ממון שאינו שלו, יבא הכהן ויפזר ממונו". כלל יסודי שנינו במסכת סוכה (נב:) "אמר רבי יוחנן: אבר קטן יש לו לאדם, ... ( cache )
- דש האביב ולח : 4 אפריל 2008 ... וצוה הכהן ופנו את הבית. ". לפי שאם יתכבסו הבגדים הצבועים יהיו. נפסדים ויסור צבעם וכן כלי חרס אם נטמאו אין להם. תקנה אלא בשבירה ... ( cache )
- עמנואל לוינס על פירושו של רש"י על החומש : 24 אפריל 2009 ... ויקרא יד לו: וצוה הכהן ופנו את הבית בטרם יבא הכהן לראות את הנגע ולא יטמא כל אשר בבית ואחר כן יבא הכהן לראות את הבית. ... ( cache )
- ילקוט שמעוני - לך לך : ... פרעה ועל גסי הרוח דכתיב וכחזקתו גבה לבו וכתיב והצרעת זרחה במצחו ועל הגזל דכתיב וצוה הכהן ופנו את הבית. תנא הוא כנס ממון שאינו שלו יבוא הכהן ויפזר ממונו. ... ( cache )
- more "וצוה הכהן ופנו את " :
- חולין מט ב ג€“ ויקיטקסט : 28 ספטמבר 2008 ... התורה חסה כו' - בתורת כהנים נפקא לן מוצוה הכהן ופנו את הבית בטרם יבא הכהן לראות את הנגע ולא יטמא וגו' א"ר מאיר וכי מה מטמא לן שאמרה תורה ... ( cache )
- מנחות פו ב ג€“ ויקיטקסט : 28 ספטמבר 2008 ... התורה חסה כו' - ומשכחת לה בנגעי בתים בת"כ דכתיב ופנו את הבית בטרם יבא הכהן וגו' על מה התורה חסה אם על כלי עץ וכלי שטף יש להם טהרה במקוה אלא ... ( cache )
- more "הבית בטרם יבא הכהן " :
- פרשת מצורע : 4 אפריל 2008 ... "וציווה הכהן ופינו את-הבית בטרם יבוא הכהן לראות את-הנגע ולא יטמא כל-אשר בבית. ואחר כן, יבוא הכהן לראות את-הבית..." (ויקרא, מצורע, י"ד, ל"ו). ... ( cache )
- הנה זה בא : שכתוב בנגעי בתים �וצוה הכהן ופינו את הבית בטרם יבוא הכהן לראות את הנגע ולא . יטמא כל אשר בבית�, �על מה חסה תורה, אם על כלי שטף יטבילם ויטהרו, ואם על אוכלין ...
- more "לראות את הנגע ולא " :
- אל המקדש - "אין עניות במקום עשירות" מול: "התורה חסה על ממונם של ... : ולא יטמא כל אשר בבית " (ויקרא י"ד, לו). התורה חסה אפילו על כלי-חרס ופכים שאין להם טהרה אלא שבירה, ולמנוע שבירתם מצווה התורה להוציאם (עפ"י תורת כהנים מצורע ... ( cache )
- ספרית חוה ג€¢ שאילת שלמה ג€¢ הרב שלמה אבינר ג€¢ שו"תים >> בניין הפרט : "וצוה הכהן ופינו את הבית בטרם יבוא הכהן להראות את הנגע ולא יטמא כל אשר בבית ואחר יבוא הכהן לראות את הבית" (ויקרא יד לו). "על מה חסה התורה, על כלי חרסו ועל ... ( cache )
- more "יטמא כל אשר בבית " :
- ספרי מופיע בפרויקט השו"ת המקוון ג€“ מאגר ספרות תורנית ושו"ת 19 ... : ואחר כן יבא הכהן . ואחר כן תבא אליה ובעלתה (דברים כא יג). כמו הכא שמפנה כלים הנאים שלא יטמאו (נגעים פי"ב מ"ה), אף התם נמי צריכה להסיר כלים הנאים מעליה כדי ... ( cache )
- more "ואחר כן יבא הכהן " :
- more "הכהן לראות את הבית " :
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-02-16.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ויקרא יד לו"
קטגוריה זו מכילה את 15 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 15 דפים.