דברים רבה ו ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · דברים רבה · ו · ח · >>




ח.    [ עריכה ]
"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם" הלכה אדם שיש בו נגע והיה הכהן קרובו מהו שיהא מותר לו לראותו כך שנו חכמים כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו ר' מאיר אומר אף לא נגעי קרוביו.

ועל ידי מה הנגעים באים על ידי עין הרע אמר רבי יצחק בנוהג שבעולם אדם אומר לחבירו השאילני קרדומך שאבקע בו העץ הזה והוא אומר לו אין לי מעין רעה. כך הוא אומר בחייך השאילני הכברה שלך ויש לו והוא אומר אין לי מעין רעה. מיד בא הנגע על ביתו תחלה מנין שנאמר (ויקרא יד, לז): "וראה את הנגע והנה הנגע בקירות" ומה היו עושין לו מפנין כל מה שהיה לו בתוך ביתו מנין שנאמר (שם, לו) "וצוה הכהן ופינו את הבית" כיון שהיה מוציא כל מה שהיה לו בתוך ביתו קרדומותיו וכברותיו היו אומרים ראיתם עין רעה שהיה בידו מה שהיה לו לא היה רוצה להשאיל מי גרם לו להפנות על ידי שהיתה בו עין רעה.

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף א"ר חנינא אין הנגעים באין אלא על לשון הרע ורבנן אמרי תדע לך שהנגעים באין על לה"ר הרי מרים הצדקת ע"י שדברה לשון הרע במשה אחיה קרבו בה הנגעים מנין שנאמר "זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים":