ביאור:ויקרא יד יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:ויקרא יד יט.


וְעָשָׂ֤ה הַכֹּהֵן֙ אֶת־הַ֣חַטָּ֔את, וְכִפֶּ֕ר עַל־הַמִּטַּהֵ֖ר מִטֻּמְאָת֑וֹ, וְאַחַ֖ר יִשְׁחַ֥ט אֶת־הָעֹלָֽה׃

בחלק האמצעי של הפסוק, ניתן לקרוא את המשפט באחת משתי דרכים:

א. "וכיפר" הכהן "על" האדם הזה, שהוא כעת "מיטהר מטומאתו".

ב. "וכיפר" הכהן כעת "על" האדם הזה, שהוא כעת "מיטהר", "מטומאתו", כלומר, הכהן יכפר עליו מן הטומאה.

הנוסח הנפוץ כיום ברבות ממהדורות המקרא הנדפסות משקף את הפירוש השני:

וְכִפֶּ֥ר עַל־הַמִּטַּהֵ֖ר מִטֻּמְאָת֑וֹ.

אולם פירוש זה הינו שגוי, שכן לא תיתכן בהגות המקראית כפרה ממשהו, כי אם כפרה על משהו. ואילו היתה כוונתו של נותן התורה כדבריהם, היה על כותב התורה לתאר כפרה זו במילים "וכיפר על המיטהר על טומאתו".

ועיינו נא בפירוש הרמב"ן לפסוק זה, ממנו עולה שהוא פירש את הפסוק כפירוש הראשון כאן, המשתקף גם בנוסח המסורה של הטעמים.

וציימ"ש ויב"ן.