קטגוריה:ויקרא ה ב
או נפש אשר תגע בכל דבר טמא או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה או בנבלת שרץ טמא ונעלם ממנו והוא טמא ואשם.
אוֹ נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בְּכׇל דָּבָר טָמֵא אוֹ בְנִבְלַת חַיָּה טְמֵאָה אוֹ בְּנִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה אוֹ בְּנִבְלַת שֶׁרֶץ טָמֵא וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא טָמֵא וְאָשֵׁם.
א֣וֹ נֶ֗פֶשׁ אֲשֶׁ֣ר תִּגַּע֮ בְּכׇל־דָּבָ֣ר טָמֵא֒ אוֹ֩ בְנִבְלַ֨ת חַיָּ֜ה טְמֵאָ֗ה א֚וֹ בְּנִבְלַת֙ בְּהֵמָ֣ה טְמֵאָ֔ה א֕וֹ בְּנִבְלַ֖ת שֶׁ֣רֶץ טָמֵ֑א וְנֶעְלַ֣ם מִמֶּ֔נּוּ וְה֥וּא טָמֵ֖א וְאָשֵֽׁם׃
א֣וֹ א֣וֹ - ו' החיבור
צורת יסוד: 176 a
מורפ': HC נֶ֗פֶשׁ נֶ֗פֶשׁ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5315
מורפ': HNcbsa אֲשֶׁ֣ר אֲשֶׁ֣ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr תִּגַּע֮ תִּגַּע֮ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 5060
מורפ': HVqi3fs בְּכָל בְּ - מילת יחס
כָל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/3605
מורפ': HR/Ncmsc־דָּבָ֣ר דָּבָ֣ר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 1697
מורפ': HNcmsa טָמֵא֒ טָמֵא֒ - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2931
מורפ': HAamsa אוֹ֩ אוֹ֩ - ו' החיבור
צורת יסוד: 176 a
מורפ': HC בְנִבְלַ֨ת בְ - מילת יחס
נִבְלַ֨ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/5038
מורפ': HR/Ncfsc חַיָּ֜ה חַיָּ֜ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2416 c
מורפ': HNcfsa טְמֵאָ֗ה טְמֵאָ֗ה - תואר, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2931
מורפ': HAafsa א֤וֹ א֤וֹ - ו' החיבור
צורת יסוד: 176 a
מורפ': HC בְּנִבְלַת֙ בְּ - מילת יחס
נִבְלַת֙ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/5038
מורפ': HR/Ncfsc בְּהֵמָ֣ה בְּהֵמָ֣ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 929
מורפ': HNcfsa טְמֵאָ֔ה טְמֵאָ֔ה - תואר, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2931
מורפ': HAafsa א֕וֹ א֕וֹ - ו' החיבור
צורת יסוד: 176 a
מורפ': HC בְּנִבְלַ֖ת בְּ - מילת יחס
נִבְלַ֖ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/5038
מורפ': HR/Ncfsc שֶׁ֣רֶץ שֶׁ֣רֶץ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 8318
מורפ': HNcmsa טָמֵ֑א טָמֵ֑א - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2931
מורפ': HAamsa וְנֶעְלַ֣ם וְ - ו' החיבור
נֶעְלַ֣ם - פועל, נפעל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/5956
מורפ': HC/VNq3ms מִמֶּ֔נּוּ מִמֶּ֔ - מילת יחס
נּוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: 4480 a
מורפ': HR/Sp1cp וְה֥וּא וְ - ו' החיבור
ה֥וּא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/1931
מורפ': HC/Pp3ms טָמֵ֖א טָמֵ֖א - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2931
מורפ': HAamsa וְאָשֵֽׁם וְ - ו' החיבור
אָשֵֽׁם - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/816
מורפ': HC/Vqq3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
א֣וֹ מונח (משרת, דרגא 5) נֶ֗פֶשׁ רביעי (משנה, דרגא 3)
אֲשֶׁ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) תִּגַּע֮ זרקא (משנה, דרגא 3)
בְּכָל־דָּבָ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) טָמֵא֒ סגול (מלך, דרגא 2)
אוֹ֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) בְנִבְלַ֨ת קדמא (משרת, דרגא 5) חַיָּ֜ה גרש (שליש, דרגא 4)
טְמֵאָ֗ה רביעי (משנה, דרגא 3)
א֤וֹ מהפך (משרת, דרגא 5) בְּנִבְלַת֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
בְּהֵמָ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) טְמֵאָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
א֕וֹ זקף גדול (מלך, דרגא 2)
בְּנִבְלַ֖ת טפחא (מלך, דרגא 2)
שֶׁ֣רֶץ מונח (משרת, דרגא 5) טָמֵ֑א אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְנֶעְלַ֣ם מונח (משרת, דרגא 5) מִמֶּ֔נּוּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְה֥וּא מרכא (משרת, דרגא 5) טָמֵ֖א טפחא (מלך, דרגא 2)
וְאָשֵֽׁם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
אוֹ נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בְּכָל דָּבָר טָמֵא, אוֹ כגון בְנִבְלַת חַיָּה טְמֵאָה אוֹ בְּנִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה אוֹ בְּנִבְלַת שֶׁרֶץ טָמֵא, וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ והוא שכח שהוא טמא, וְהוּא טָמֵא וְאָשֵׁם ונכנס למקדש או אכל קודשים.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אוֹ אֲנָשׁ דְּיִקְרַב בְּכָל מִדָּעַם מְסָאַב אוֹ בְנִבְלַת חַיְתָא מְסָאַבְתָּא אוֹ בְנִבְלַת בְּעִירָא מְסָאֲבָא אוֹ בְּנִבְלַת רְחֵישׁ מְסָאַב וִיהֵי מְכוּסַּא מִנֵּיהּ וְהוּא מְסָאַב וְחָב׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אוֹ בַר נַשׁ דִי יִקְרַב בְּכָל מִדַעַם דִמְסָאֵיב אוֹ בְּנִיבְלַת חֵיוָא מְסָאַבְתָּא אוֹ בְּנִיבְלַת בְּעִירָא מְסָאַבְתָּא אוֹ בְּנִיבְלַת רְחֵישׁ מְסָאַב וְיִתְכַסֵי מִנֵּיהּ וְהוּא מְסָאֵב וְיִקְרַב בְּכָל קוּדְשַׁיָא וְיִתְחַיֵיב: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[א] "או נפש אשר תגע בכל דבר טמא". הזקנים הראשונים היו אומרים, יכול אפילו נגע אדם במגע טומאות יהא חייב? תלמוד לומר 'בנבלת חיה..בנבלת בהמה..בנבלת שרץ"-- מה אלו מיוחדים שהן אבות הטומאה, יצא דבר שאין אב הטומאה.
[ב] ר' עקיבא אומר יכול אפילו נגע באוכלין במשקין ובכלי חרס יהא חייב? תלמוד לומר 'בהמה'-- מה בהמה מיוחדת שהיא אב הטומאה, יצאו אלו שאינם אבות הטומאה.
- [ג] או דבר שאתה למדו בדרך אחד אתה למדו בכל דרכים שיש בו! מה בהמה טמאה מיוחדת שחילק מגעה ממשאה, ומשאה אב הטומאה לטמא-אדם-לטמא-בגדים -- אף איני מרבה אלא את כיוצא בה! ואת מה אני מרבה? --את רוב מי חטאת והמרכב; שחילק מגען ממשאם ומשאם אב הטומאה לטמא-אדם-לטמא-בגדים.
- כשהוא אומר "בכל דבר טמא"-- לרבות את מיעוט מי חטאת והמשכב והמושב; ששוה מגען למשאן ועשאן אב הטומאה לטמא-אדם-ולטמא-בגדים.
- כשהוא אומר "בכל דבר טמא"-- לרבות השורף הפרה ופרים והמשלח את השעיר; שאין מטמאין לא במגע ולא במשא.
- וכשהוא אומר "בכל דבר טמא"-- לרבות הסככות והפרעות והקירוי, דברי ר' יהודה.
[ד] "בנבלת חיה..." - מה תלמוד לומר "טמאה"? שיכול, אין לי אלא כולה; כזית מנין? תלמוד לומר "טמאה".
[ה] "בנבלת בהמה..." - מה תלמוד לומר "טמאה"? שיכול, אין לי אלא נבלה עצמה; קרנה, שערה, חבורה מנין? תלמוד לומר "טמאה".
[ו] "בנבלת שרץ..." - מה תלמוד לומר "טמא"? שיכול, אין לי אלא בשרו; דמו, צרופו, ערובו מנין? תלמוד לומר "טמא".
[ז] "ונעלם ממנו"-- ונעלמה ממנו טומאה.
- או יכול ונעלם ממנו מקדש?... תלמוד לומר "ונעלם ממנו והוא טמא.."-- על העלם טומאה הוא חייב ואינו חייב על העלם מקדש, דברי רבי עקיבא.
ר' אליעזר אומר, "השרץ..ונעלם ממנו"-- על העלם שרץ הוא חייב ואינו חייב על העלם מקדש.
ר' ישמעאל אומר, "ונעלם ממנו..ונעלם ממנו" שתי פעמים לחייב על העלם טומאה ועל העלם מקדש.רש"י
"ונעלם ממנו" - הטומאה
"ואשם" - באכילת קדש או בביאת מקדש
והקשה הרא"ם, דלמה צריך לרש"י לומר 'שהוא דבר שזדונו כרת', כיון דקרא מחייב הני תרתי דוקא, יהיה כרת או לא יהיה כרת,ונראה לי, שהוקשה (לרש"י) שמא בכל דבר חייב, אף אם אכל תרומה. ואין להקשות דלמה כתב אכילת קדשים ונכנס למקדש, דאי לא כתב חדא, הווה אמינא שאפילו אם לא נכנס למקדש ואכל קדשים, רק במגע טומאה בלבד - חייב קרבן עולה ויורד מגזירת הכתוב, ולכך הוצרך למכתב, והוא הדין נמי בשאר דברים חייב גם כן. ואין לומר דלכתוב אכילת קדשים ולא יכתוב ביאה למקדש, דאין ללמוד טומאת ביאת מקדש מאכילת קדשים, ואין ללמוד אכילת קדשים מביאת מקדש, דודאי יש בזה מה שאין בזה, ויש בזה מה שאין בזה, ומכל מקום במה הצד יש לנו ללמוד מאכילת קדשים בטומאה ומביאת מקדש לכל דבר, ולפיכך אמר שזה אינו, כיון דיש באלו שנים כרת, אין ללמוד מהם בעלמא:
[ג] ונעלם ממנו הטומאה. מדכתיב "והוא טמא" מוכח שהטומאה נעלם ממנו, דאם לא כן, "והוא טמא" למה לי, אלא פירושו ונעלם ממנו שהוא טמא:
[ד] באכילת קדשים וכו'. אבל מה שנגע בטומאה אין זה אשם, שלא הוזהר שלא ליגע בטומאה אלא כהן על מת:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ – הַטֻּמְאָה (ספרא שם, פרק יב,ז; שבועות י"ד ע"ב).
וְאָשֵׁם – בַּאֲכִילַת קֹדֶשׁ אוֹ בְּבִיאַת מִקְדָּשׁ.
רשב"ם
רמב"ן
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ויקרא ה ב"
קטגוריה זו מכילה את 20 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 20 דפים.