המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"אלון" - קייאני"א בלע"ז שגדל בו פרי שקורין גלננ"ץ בלע"ז
"ולבנה" - עץ שקליפתו לבנה
"ואלה" - אולמ"א בלע"ז שענפיו מרובין ונוטעין אותו לצל
"על כן תזנינה בנותיכם" - על שאתם מתחברין לעבודת אלילים כמשפטי הגוים הקדמונים והם מתחברים עמכם ואתם הייתם מתחתנים בם ובנותיכ' הנולדות לכם מבנותיהם נוהגות כמנהג אמן ומזנות כן ת"י
"על ראשי ההרים יזבחו", לשם זנו מתחת אלהיהם, ומצייר שהזבוח לע"ז שהיתה עבודה עקרית ונעשית בכנופיא ברב עם היתה על ראשי ההרים, "והקטור" שלא היתה עבודה עקרית וכ"א עשאו ביחוד בפ"ע היו עושים "על הגבעות" שתחת ההרים איש איש לבדו "תחת אלון ולבנה", וגם שעם הזבוח והקטור היו מזנים כי הזנות היה מקושר עם ע"ז כנודע, והיו ג"כ שני מיני זנות, זנות בפרהסיא על ההרים, וזנות בצנעה על הגבעות כמו שיבואר בפ' שאח"ז:
"על כן תזנינה בנותיכם" כמו שאבותיהם זנו כמו שיפרש, והנה הבנות היו דרכם לשלוח החוצה אל אנשיהם, והכלות היו בביתם (כמ"ש שופטים סי' י"ב), והבנות הם תזנינה שהזנות מורה על ששטה מתחת אישה והיו נחשבים כזונות, אבל "כלותיכם תנאפנה" כי הכלות שהם בביתם והם התירו הזנות והעריות בפרהסיא לא נחשב זה בעיניהם כזנות רק כנאוף שכולל גם נאוף הפנויה:
ביאור המילות
"ההרים, הגבעות". ההרים גדולים מגבעות, והגבעות הם תחת ההרים, (ישעיה ב' ובכ"מ):
"יזבחו, יקטרו". יזבחו היא עבודה קבועה וחשובה יותר מן הקטור, כמ"ש זובחים בגנות ומקטרים על הלבנים (ישעיה ס"ה) לבעלים יזבחו ולפסילים יקטרון (לקמן י"א) במש"ש:
"תזנינה, תנאפנה". כבר התבאר (למעלה ג' א') שפעל זנה מורה על הבגידה והיציאה מרשות בעלה, ופעל נאף מורה על תאות הניאוף, ויבא גם על הפנויה וגם על איש, או באשת איש כשלא ידבר מצד היציאה מרשות בעלה רק מצד תאות הנאוף לבד: