קטגוריה:דניאל ג לא
נוסח המקרא
נבוכדנצר מלכא לכל עממיא אמיא ולשניא די דארין [דירין] בכל ארעא שלמכון ישגא
נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא לְכָל עַמְמַיָּא אֻמַיָּא וְלִשָּׁנַיָּא דִּי דארין [דָיְרִין] בְּכָל אַרְעָא שְׁלָמְכוֹן יִשְׂגֵּא.
נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר מַלְכָּ֗א לְֽכׇל־עַֽמְמַיָּ֞א אֻמַּיָּ֧א וְלִשָּׁנַיָּ֛א דִּֽי־דָיְרִ֥ין דארין בְּכׇל־אַרְעָ֖א שְׁלָמְכ֥וֹן יִשְׂגֵּֽא׃
נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר מַלְכָּ֗/א לְֽ/כָל־עַֽמְמַיָּ֞/א אֻמַיָּ֧/א וְ/לִשָּׁנַיָּ֛/א דִּֽי־דארין [דָיְרִ֥ין] בְּ/כָל־אַרְעָ֖/א שְׁלָמְ/כ֥וֹן יִשְׂגֵּֽא׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ישגא" - יתגדל ויתרבה כמו כארז בלבנון ישגה (תהלים צב)
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(לא) השאלות (לא - לג) מה רצה במכתב הלז ולאיזה תכלית כתבו, ולמה אמר ששפר קדמי להחויא, על מה, ולמה. ומהו אתיא ותמהיא, ושאתוהי רברבין ותמהוהי תקיפין, וכפל מלכות ושלטנו, ואצל המלכות תפס מלת עלם, ואצל השלטונות לדור ודור:
"נבוכדנצר", נוסח אגרת ששלח נבוכדנצר לכל העמים, ופתח להודיע מי השולח, "נבוכדנצר מלכא", (שכן היה דרך המלך להודיע שמו בראש דבריו), ולמי כותב?, פירש "לכל עממיא אמיא ולשניא", (התבאר הבדלם למעלה פסוק ד'), "די דירין בכל ארעא", כי היה מושל בכל הארץ:
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - נְבוּכַדְנֶצַּר הַמֶּלֶךְ, לְכָל הָעַמִּים, הָאֻמּוֹת וְהַלְּשׁוֹנוֹת, שֶׁדָּרִים בְּכָל הָאָרֶץ: שְׁלוֹמְכֶם יִרְבֶּה.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ג לא.
שְׁלוֹמְכֶם יִרְבֶּה
בוּכַדְנֶצַּר הַמֶּלֶךְ, לְכָל הָעַמִּים, הָאֻמּוֹת וְהַלְּשׁוֹנוֹת, שֶׁדָּרִים
נראה שחסר הפועל במשפט הזה - לא ברור אם המלך: כתב, שלח, הודיע, פרסם, ... אולם למרות חוסר הפועל אנו מבינים שהמלך יידע את ממלכתו.
הָעַמִּים, הָאֻמּוֹת וְהַלְּשׁוֹנוֹת
העורך מידע אותנו למי נשלח הכרוז הזה.
"עם" - קבוצת אנשים בעלי מכנה משותף של ארץ, שפה, תרבות (מילוג).
"אומה" - קהילה גדולה שיש לה מוצא אתני, היסטוריה, מסורת או ארץ משותפים (מילוג), אפילו אם הם מפוזרים בתוך עמים אחרים.
"לשון" - אנשים שמדברים באותה שפה, אפילו אם הם מפוזרים בתוך עמים ואומות שונים.
"בכל הארץ" - לא משנה מאיזה עם או שפה. בכל מקום בממלכה.
נראה שבממלכת בבל היו מחוזות שהיו כפופים לנציג המלך.
ממלכת אשור נהגה להעביר עמים ממקומם ולפזר אותם בעמים אחרים (מלכים ב יז ו) או במקומות שהתפנו (מלכים ב יז כד).
במחוזות האלה היו אנשים מעמים, אומות ולשונות שונים, והמלך שלח לכולם כדי שכולם יהיו מודעים, ולא יתלוננו שהם נענשים ללא עול בכפם, כי הם לא ידעו שהמלך ציווה: "אֲשֶׁר יֹאמַר תּוֹעָה עַל אֱלֹהֵיהֶם שֶׁל שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹא, נְתָחִים יֵעָשֶׂה וּבֵיתוֹ אַשְׁפָּה יוּשַׂם" (ביאור:דניאל ג מט).
שְׁלוֹמְכֶם יִרְבֶּה/יִשְׂגֵּא
המלך שלח שדרים לעמים ואומות בממלכתו ופתח בדבריו: "שְׁלוֹמְכֶם יִרְבֶּה".
- המסר נשמע כברכה ואיחול לשלום.
- אולם כאשר המסר מגיע מהמלך כפתיחה להודעה מה יעשה לאיש אשר ידבר סרה באלוהי היהודים, זה נשמע כאיום ואזהרה חמורה: 'יהיה לכם שלום אם תצייתו לי, ולא ... דמכם בראשכם.' כך מדברים אנשי כנופיות שדורשים דמי-חסות, ואין ספק שכולם הבינו זאת היטב.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דניאל ג לא"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.