קטגוריה:דניאל ב לט
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: ובתרך תקום מלכו אחרי ארעא מנך ומלכו תליתיא [תליתאה] אחרי די נחשא די תשלט בכל ארעא
המהדורה המנוקדת: וּבָתְרָךְ תְּקוּם מַלְכוּ אָחֳרִי אֲרַעא מִנָּךְ וּמַלְכוּ תליתיא [תְלִיתָאָה] אָחֳרִי דִּי נְחָשָׁא דִּי תִשְׁלַט בְּכָל אַרְעָא.
פרשני המקרא
רש"י
"ארע" - תחתונה ונמוכה כמו שהכסף נמוך ושפל מהזהב וראית שהחזה שהיא אחר הראש היא של כסף כך תהא מלכות מדי ופרס אחר מלכות בבל שפלה ממלכות נבוכדנצר
"ומלכו תליתאה אחרי" - אחרת
"די נחשא" - חסינא כנחשת והיא מלכות אלכסנדרוס מוקדןמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ובתרך" - ואחריך תעמוד מלכות אחרת פחות ממך ר"ל שפלה וגרוע ממך כמו שהחזות והזרועות המה למטה מן הראש והיו מכסף הגרוע מן הזהב כן המלכות שאחריך תהיה שפלה ממך והיא מלכות מדי
"ומלכו" - ומלכות השלישית אשר תמלוך אחריה יהיה של נחושת אשר תמשול בכל הארץ והוא מלכות יון עובדי כוכבים ומזלות הקשין וחזקים כנחושת והיא תמלוך אחרי מדי כמו שהבטן והירכים המה למטה מהחזות והזרועות ומלכות רומא היא כלולה במלכות יון עובדי כוכבים ומזלות כי גם המה מבני עובדי כוכבים ומזלות כמ"ש וצים מיד כתים (במדבר כד) ותרגם אונקלוס וסיען יצטרחן מרומאי וכן בירושלמי מן דרומאי וכתים המה מבני יון עובדי כוכבים ומזלות כמ"ש ובני יון אלישה ותרשיש כתים ודודנים (בראשית י)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ראו גם
ויקי על הפסוק
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - וְאַחֲרֶיךָ תָּקוּם מַלְכוּת אַחֶרֶת שְׁפֵלָה מִמְּךָ, וּמַלְכוּת שְׁלִישִׁית אַחֶרֶת מִנְּחֹשֶׁת, אֲשֶׁר תִּמְשֹׁל בְּכָל הָאָרֶץ.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ב לט.
וְאַחֲרֶיךָ תָּקוּם מַלְכוּת אַחֶרֶת שְׁפֵלָה מִמְּךָ
וּבָתְרָךְ - לפי התור, אחריך.
דניאל ציין שראש הזהב הוא המלך, ככתוב: "אַתָּה הוּא רֹאשׁ הַזָּהָב" (ביאור:דניאל ב לח), וכאן דניאל ממשיך ש"וְאַחֲרֶיךָ תָּקוּם מַלְכוּת אַחֶרֶת שְׁפֵלָה מִמְּךָ". סביר שהמלך לא חשב שדניאל מודיע לו שהוא יפסיד במלחמה, ובחייו תקום מלכות חדשה שתשעבד אותו אישית. הדמוי הוא לכל שלשלת משפחתו, וכל ממלכת בבל, בעתיד הרחוק, כפי שדניאל אמר: "מַה שֶׁיִּהְיֶה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (ביאור:דניאל ב כח).
המלך ידע שהיו ממלכות רבות במסופוטמיה - ממלכות החיתים, האכדים, האשורים ועכשו הבבלים. סביר שהוא ידע ששבט נוסף ימצא טכנולוגיה חדשה ויכבוש אותו, והכל יקרה לפי התור.
מַלְכוּת אַחֶרֶת שְׁפֵלָה מִמְּךָ
כך תמיד קורה. מדינה שכנה, שנמצאת נמוך כתרבות ובפאר שלה. אנשיה מגלים טכנולוגיה חדשה, כמו שימוש בנחושת לחרבות ולשריון קשקשים, ינצחו צבא שקפא על שמריו. העם הנחות יכבוש את הממלכה המפוארת, ולאט לאט ילמד את הפאר וההדר, והוא יהפוך לראש הזהב, שמחכה לעם שפל אחר שיגלה את הברזל ויכבוש אותו.
כך קרה לממלכת בבל (זהב/אל השמש) שנכבשה על ידי פרס (כסף/אל הירח). הפרסים ניצחו כי הם השתמשו בסוסים להעביר חילים במהירות ממקום למקום וכך יכלו לרכז כוחות ולזכות בעדיפות צבאית. הבבלים לא היו מסוגלים לרכוש סוסים בכמות נדרשת, ולא היו מאומנים ברכיבה, ולמרות שהם הבינו את הבעיה, זה היה מאוחר מדי לתקן.
היוונים נלחמו עם חרב ושריון, ולמרות הסוסים של הפרסים, הצבא היווני התקדם כמערך מאוחד וחיסל את הסוסים והפרשים שהיו מוגנים רק במגנים עשוים מעור. (Anabasis by Xenophon 431BC)
וּמַלְכוּת שְׁלִישִׁית אַחֶרֶת מִנְּחֹשֶׁת, אֲשֶׁר תִּמְשֹׁל בְּכָל הָאָרֶץ
דניאל צופה את התפתחות הטכנולוגיה הצבאית.
מעניין מתי נכתב הספר שהיה מסוגל לראות את הכיבוש של אלכסנדר מוקדון והרומאים אחריו.
כבר בספר בראשית הזהב והכסף היו ידועים, אבל לא לשימוש צבאי. שאול המלך נלחם בפלישתים שכבר היה להם נחושת וארד, ולפי הכתוב לגולית היה מגן קשקשים וכובע מתכת. כלומר היה ידע, אבל לא התעורר צורך לארגן את הצבא בצורה חדשה, או יכולת לבנות בסיס להקמת צבא מודרני.
הכיבוש הפרסי
למרות שדניאל הזהיר והסביר לנבוכדנצר איך ממלכתו תפול, לא נראה שהבבלים האמינו שדבר כזה יכול לקרות, והם לא עקבו אחרי השכנים שלהם לוודא מה הם מפתחים ואיך הם פועלים. הפרסים ניצחו את הבבלים בגלל שהם היו אנשים טובים יותר, והעולם רצה להשתחרר מעול בבל והעדיף את הפרסים. הבבלים שילמו משכורת לעבדים, והעבדים היו רשאים לקנות את עצמם, והרשו לכל עם לעבוד לאלוהיו, לבנות את בית המקדש שלהם ולדבר בשפתם.
כאשר הפרסים התקדמו על העיר בבל, בירת ממלכת בבל, כל עמי הממלכה העדיפו לשבת על ידיהם ולתת לפרסים לכבוש את העיר.
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "דניאל ב לט"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.