קטגוריה:דברים לג כז
מענהֿ אלהי קדם ומתחת זרעת עולם ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד.
מְעֹנָהֿ אֱלֹהֵי קֶדֶם וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עוֹלָם וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב וַיֹּאמֶר הַשְׁמֵד.
מְעֹנָהֿ֙ אֱלֹ֣הֵי קֶ֔דֶם וּמִתַּ֖חַת זְרֹעֹ֣ת עוֹלָ֑ם וַיְגָ֧רֶשׁ מִפָּנֶ֛יךָ אוֹיֵ֖ב וַיֹּ֥אמֶר הַשְׁמֵֽד׃
מְעֹנָה֙ אֱלֹ֣הֵי קֶ֔דֶם וּ/מִ/תַּ֖חַת זְרֹעֹ֣ת עוֹלָ֑ם וַ/יְגָ֧רֶשׁ מִ/פָּנֶ֛י/ךָ אוֹיֵ֖ב וַ/יֹּ֥אמֶר הַשְׁמֵֽד׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
מְעֹנָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֱלֹ֣הֵי מונח (משרת, דרגא 5) קֶ֔דֶם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וּמִתַּ֖חַת טפחא (מלך, דרגא 2)
זְרֹעֹ֣ת מונח (משרת, דרגא 5) עוֹלָ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַיְגָ֧רֶשׁ דרגא (משרת, דרגא 5) מִפָּנֶ֛יךָ תביר (משנה, דרגא 3)
אוֹיֵ֖ב טפחא (מלך, דרגא 2)
וַיֹּ֥אמֶר מרכא (משרת, דרגא 5) הַשְׁמֵֽד סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
מְעֹנָה יהיה לך למעון, למחסה אֱלֹהֵי קֶדֶם, וּמִתַּחַת ותשכון מתחת, בחסות זְרֹעֹת עוֹלָם זרועותיו של ה' הקיימות לנצח. וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב, וַיֹּאמֶר והוא אמר לך: "הַשְׁמֵד" שלא תחייה כל נשמה (דברים כ, טז).
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | מְדוֹר אֱלָהָא דְּמִלְּקַדְמִין דִּבְמֵימְרֵיהּ אִתְעֲבֵיד עָלְמָא וְתָרֵיךְ מִן קֳדָמָךְ שָׂנְאָה וַאֲמַר שֵׁיצִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | מְדוֹרֵי דֶאֱלָהָא הֲוָה מִן לְקַדְמִין וּמִן תְּחוֹת אֶדְרַע גְבוּרְתֵּיהּ עַלְמָא סָבִיל דִיבוּדוֹר בַּעֲלֵי דְבָבֵיכוֹן מִן קֳדָמֵיכוֹן וְיֵימַר בְּמֵימְרֵיהּ לִמְשֵׁיצְיָיא יַתְהוֹן: |
| ירושלמי (קטעים): | בִּמְעוֹנָה אַשְׁרֵי שְׁכִינְתֵּיהּ מִן לִקְדָמֵיהוֹן וּמִתְּחוֹת גְבוּרְתֵּיהּ הוּא מְדַבֵּר עַלְמָא וּטְרַד בַּעֲלֵי דְבָבֵיכוֹן מִן קֳדָמֵיכוֹן וַאֲמַר בְּמֵימְרֵיהּ לִמְשֵׁיצֵי יַתְהוֹן: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
מתחת זרועות עולם - מלמד שארץ ישראל היא תוקפה של עולם:
ויגרש מפניך אויב - אלו שברחו לא"י: ויאמר השמד - אלו שברחו לאסי"א:רש"י
"זרועות עולם" - סיחון ועוג ומלכי כנען שהיו תקפו וגבורתו של עולם לפיכך על כרחם יחרדו ויזועו וכחם חלש מפניו לעולם אימת הגבוה על הנמוך והוא שהכח והגבורה שלו בעזרך
"ויגרש מפניך אויב" - ואמר לך השמד אותם
"מעונה" - כל תיבה שצריכה למ"ד בתחלתה הטיל לה ה"א בסופה
[יח] כל תיבה שצריכה למ"ד כו'. הקשה הרא"ם, דאם כן היה טעם המלה מלעיל, כמו כל ה"א שמשמשת במקום למ"ד, וכיון שטעם המלה מלרע, אם כן הה"א לנקיבה. ויפה הקשה. ועוד תמה אני, דלא מצאנו ה"א משמשת במקום למ"ד רק במקום למ"ד המשמשת על ביאה לדבר, אבל במקום הזה, שאמר שבירר למעונתו השחקים, לא מצאתי ה"א במקום למ"ד. גם היה רש"י יכול לפרש "מעונה" בלשון נקיבה, שהרי תמצא "מעונה" בלשון נקיבה; "מעונתיו טריפה" (נחום ב', י"ג), "ומעונתו בציון" (תהלים ע"ו, ג'):
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
זְרֹעֹת עוֹלָם – סִיחוֹן וְעוֹג וּמַלְכֵי כְּנַעַן, שֶׁהָיוּ תָּקְפּוֹ וּגְבוּרָתוֹ שֶׁל עוֹלָם. לְפִיכָךְ עַל כָּרְחָם יֶחְרְדוּ וְיָזוּעוּ וְכֹחָם חַלָּשׁ מִפָּנָיו, כִּי לְעוֹלָם אֵימַת הַגָּבוֹהַּ עַל הַנָּמוּךְ. וְהוּא – שֶׁהַכֹּחַ וְהַגְּבוּרָה שֶׁלּוֹ – בְּעֶזְרֶךָ, וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב וַיֹּאמֶר לְךָ הַשְׁמֵד אוֹתָם.
מְעֹנָה – כָּל תֵּיבָה שֶׁצְּרִיכָה לָמֶ"ד בִּתְחִלָּתָהּ, הִטִּיל לָהּ הֵ"א בְּסוֹפָהּ (יבמות י"ג ע"ב).
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ומתחת זרועות עולם. יש לך זרועות עולם שיסמכו. או יאמר, הקב"ה שהוא אלהי קדם הוא מעון העולם, כלומר סובל העליונים, ומתחת זרועות עולם שהוא סובל התחתונים גם כן, שהמציאות כלו הוא נשען עליו שכן כתיב (שם קד) נוטה שמים כיריעה, כלומר כיריעה הזו הפרוסה למעלה שהיא תלויה באויר ואינה נשענת על שום דבר בעולם, וכתיב (איוב כו) תולה ארץ על בלימה, כלומר על לא דבר אלא על כחו, וצריך שיבלום אדם את פיו שלא יוכל להשיג היאך זה, ולשון בלימה שהוא נדרש שתי תיבות תיבה אחת, ואם כן השמים והארץ נשענים על כחו יתעלה. וכן אמר הנביא (ישעיה מו) אני עשיתי ואני אשא, כלומר אני עשיתי שמים וארץ ואני הנושא אותם. ומי שכח גדול כזה בידו יש לו כח לגרש מפניך האויב.
וע"ד הקבלה מעונה אלהי קדם, תוספת ה"א רומזת על מדת הדין, כי מעון מדת רחמים ומעונה מדת הדין, ומפני זה הזכיר משה כאן מעונה, ואמר במקום אחר (תהלים צ) ה' מעון אתה היית לנו, כי שם ידבר משה בתפלה ולכך הזכיר מעון שהוא רמז למדת רחמים, אבל כאן שהוצרך לרמוז על מדת הדין לגרש האויבים ולהשמידם, הזכיר מעונה בתוספת ה"א שהיא רמז לה"א ראשונה שבשם שהוא אלהי קדם, ומתחת זרועות שהם עולם, ומלת זרועות איננה סמוכה, ושעור הכתוב כן, ומתחת עד סוף הבנין שהיא מדת הדין, וזהו ויגרש מפניך אויב והיא המדה, ועל זה הזכיר לשון ויאמר שהוא מדת הדין, וזהו ויגרש מפניך אויב, ולא אמר וחרב גאותך אלא ואשר חרב גאותך, והוא מלשון מישור, כלומר וישור החרב גאותך, כי אין החרב גאותן של ישראל ח"ו כי ירושה לעשו היא, אבל הכונה מדת הדין, שהרי בשעה שישראל זכאין השמאל נעשית ימין, נמצאת למד כי משה רמז כל העשר בכאן כשם שרמזין בשירת הים בפסוק (שמות טו) מי כמכה, רצה לרמוז עליהם שם בתחלת נבואתו, גם עתה בסוף נבואתו חתם בהן את התורה.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" ומתחת זרועות עולם" ולמטה מן השמים הוא אלהי זרועות ומנהיגי הנמצאים העולמיים והם ההוויים ונפסדים הנופלים תחת הזמן כמו איכיות היסודות והטבע הזן והמגדל והמוליד והמצייר בצמחים ובבעלי חיים:
" ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד" והנה הוא גרש מפניך את האויב שהיה תושב הארץ ואמר לך השמד כי לא בחרבך ירשת ארץ באופן שתוכל לחשוב שבסור כחך באורך הזמן או בבא חליפתו יגברו האויבים כי אמנם הוא היה המגרשם ואיך יכנסו נגד רצונו:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
הערות
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים לג כז"
קטגוריה זו מכילה את 17 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 17 דפים.