המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַרְיֵ֤ה טֹרֵף֙ בְּדֵ֣י גֹרוֹתָ֔יו וּמְחַנֵּ֖ק לְלִבְאֹתָ֑יו וַיְמַלֵּא־טֶ֣רֶף חֹרָ֔יו וּמְעֹנֹתָ֖יו טְרֵפָֽה׃
"אריה", ואיך נעשה שם עתה האכזריות הזה "שהאריה טורף את גורותיו", ר"ל שהמלך הרג את ילדיו הקטנים, והאריה "מחנק ללבאותיו" שצוה לחנק את נשיו שהם הלביאות. כי נתחנקו ע"י העשן, "וימלא טרף חוריו ומעונותיו טרפה", מה שטרף את נשיו קורא טרפה בלשון נקבה ומה שטרף את גוריו קורא טרף בלשון זכר, ומצייר שהנשים דרו במעונות והגורים שכנו בחורים קטנים, (כמשל האריה) ר"ל שהילדים היו בחדרים קטנים ומלא אותם טרף, ונשיו היו בארמנותיו וימלא אותם טרפה, הנשמע כזאת?
ביאור המילות
"בדי". לדעתי הב' שורש, כמו וכלתה בדיו (הושע י"א ו'), יאכל בדיו בכור מות (אויב י"ח י"ג), ענפיו וסעיפיו, ובא במשקל הסמיכות שלא כדרכו, ר"ל שטורף ענפי ואיברי גורותיו. ומחנק ללבאותיו היינו את לבאותיו, כמו הרגו לאבנר, ויל"פ ב' בדי שימושיית שהורג וטורף בגורותיו הרבים כמו ויהיו הורגים בהם (מ"ב י"ז כ"ח), ומלת די מורה על הריבוי:
