ביאור:לגרש או להחרים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



בכמה מקומות בתורה, יש ציוויים לגבי היחס לכנענים יושבי הארץ.

בספר שמות, נאמר שצריך לגרש אותם, או שה' יגרש אותם:

  • שמות כג כג-לג: "כִּי-יֵלֵךְ מַלְאָכִי, לְפָנֶיךָ, וֶהֱבִיאֲךָ אֶל-הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי, וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי; וְהִכְחַדְתִּיו. לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם, וְלֹא תַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם: כִּי הָרֵס תְּהָרְסֵם, וְשַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבֹתֵיהֶם. ... כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וְגֵרַשְׁתָּמוֹ מִפָּנֶיךָ. לֹא-תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם בְּרִית. לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ, פֶּן-יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי; כִּי תַעֲבֹד אֶת-אֱלֹהֵיהֶם, כִּי-יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ".
  • שמות לד יא-טז: "שְׁמָר-לְךָ--אֵת אֲשֶׁר אָנֹכִי, מְצַוְּךָ הַיּוֹם; הִנְנִי גֹרֵשׁ מִפָּנֶיךָ, אֶת-הָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי, וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי, וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי. הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן-תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה, בָּא עָלֶיהָ: פֶּן-יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ, בְּקִרְבֶּךָ. כִּי אֶת-מִזְבְּחֹתָם תִּתֹּצוּן, וְאֶת-מַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּן; וְאֶת-אֲשֵׁרָיו, תִּכְרֹתוּן...".

בספר במדבר, נאמר שצריך להוריש אותם:

  • במדבר לג נ-נב: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה, בְּעַרְבֹת מוֹאָב, עַל-יַרְדֵּן יְרֵחוֹ, לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן, אֶל-אֶרֶץ כְּנָעַן. וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת-כָּל-יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, מִפְּנֵיכֶם, וְאִבַּדְתֶּם, אֵת כָּל-מַשְׂכִּיֹּתָם; וְאֵת כָּל-צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ, וְאֵת כָּל-בָּמוֹתָם תַּשְׁמִידוּ"

ובכל המקומות מספר דברים, נאמר שצריך להחרים ולהשמיד את יושבי הארץ, לא לחיות כל נשמה:

  • דברים ז א-כו: " "כִּי יְבִיאֲךָ, ה’ אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ; וְנָשַׁל גּוֹיִם-רַבִּים מִפָּנֶיךָ הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי, וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי--שִׁבְעָה גוֹיִם, רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ. וּנְתָנָם ה’ אֱלֹהֶיךָ, לְפָנֶיךָ-- וְהִכִּיתָם : הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם, לֹא-תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם. וְלֹא תִתְחַתֵּן, בָּם: בִּתְּךָ לֹא-תִתֵּן לִבְנוֹ, וּבִתּוֹ לֹא-תִקַּח לִבְנֶךָ. כִּי-יָסִיר אֶת-בִּנְךָ מֵאַחֲרַי, וְעָבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים; וְחָרָה אַף-ה’ בָּכֶם, וְהִשְׁמִידְךָ מַהֵר. כִּי-אִם-כֹּה תַעֲשׂוּ, לָהֶם--מִזְבְּחֹתֵיהֶם תִּתֹּצוּ, וּמַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּ; וַאֲשֵׁירֵהֶם, תְּגַדֵּעוּן, וּפְסִילֵיהֶם, תִּשְׂרְפוּן בָּאֵש... וְנָתַן מַלְכֵיהֶם, בְּיָדֶךָ, וְהַאֲבַדְתָּ אֶת-שְׁמָם, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם: לֹא-יִתְיַצֵּב אִישׁ בְּפָנֶיךָ, עַד הִשְׁמִדְךָ אֹתָם. פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם, תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ; לֹא-תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם, וְלָקַחְתָּ לָךְ--פֶּן תִּוָּקֵשׁ בּוֹ, כִּי תוֹעֲבַת ה’ אֱלֹהֶיךָ הוּא. וְלֹא-תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל-בֵּיתֶךָ, וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ; שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ, כִּי-חֵרֶם הוּא. {פ"} ". (קטע זה מקביל לקטע בשמות כג - ע"ע אחרי י הדברות )
  • דברים כ טז-יז: "רַק מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה - לֹא תְחַיֶּה כָּל-נְשָׁמָה. כִּי- הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם , הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי - כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ."
  • בפסוק בדברים לג כז נזכרו שני הפעלים: "וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב, וַיֹּאמֶר הַשְׁמֵד !" אבל הציווי לעם ישראל הוא בפירוש - להשמיד את הגויים, לא רק לגרש אותם.

הפועל "להוריש" לא לגמרי ברור, אבל הפועל "לגרש" והפועל "להחרים" ברורים מאד, ויש ביניהם הבדל גדול. מהי הסיבה להחמרה הזאת שחלה ביחס לכנענים? למה בספר שמות הצטוו בני-ישראל לגרש את הכנענים, ובספר דברים הצטוו להשמיד אותם?

1. בהתחלה חשבתי שהדבר נובע מבחירתם של בני ישראל: בהיתקלות הראשונה שבין בנ"י לכנענים – בנ"י נדרו נדר: " "ויידר ישראל נדר לה" ', "ויאמר" : "אם נתן תתן את העם הזה בידי" -- "והחרמתי את עריהם" ." (במדבר כא ב): בני ישראל מיוזמתם החליטו להחרים את הכנענים! אולי אחרי שה' ראה שבני-ישראל רוצים להחרים את הכנענים, הוא קבע שזו תהיה מצווה.

  • אך אין זה ברור איך בני ישראל יכולים לשנות את הדין באופן כל כך קיצוני בענייני נפשות.

2. וע"פ הלל גרשוני, השינוי הזה הוא חלק מתהליך שהתחיל כבר ב"ברית בין הבתרים", בדברי ה' לאברהם: "ודור רביעי ישובו הנה, כי לא שלם עוון האמורי עד הנה": עוונם של עמי הארץ הולך וגדל עם הזמן; עברו ארבעה דורות עד שעוונם הגיע לרמה כזאת, שהם התחייבו גירוש, ובני-ישראל יכלו להיכנס במקומם. לכן, בספר שמות נצטוו בני-ישראל לגרש את עמי הארץ.

אולם, בני-ישראל לא נכנסו מייד בגלל חטא המרגלים, ובינתיים עבר דור נוסף; ועוונם של עמי הארץ הוסיף לגדול, עד שהם התחייבו כליה. לכן, בספר דברים, נצטוו בני-ישראל להשמיד את עמי-הארץ.

לפי זה יש לפרש, שהפועל "להוריש", שנזכר בספר במדבר, במצוה שניתנה לדור השני, משמעו כמו "להחרים" או "להשמיד". ע"ע הוריש .

מקורות[עריכה]

על-פי דיון בין הלל גרשוני לאראל סגל, אלול ה'תשס"ג. פורסם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-01-15.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/gruj_xrm