המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
[יא] נתתי להם כח שיהיו מורישים אותם. פירוש, הא דכתיב "יירשום" לשון עתיד, והלא כבר ירשו אותם, ולא שייך לומר לשון עתיד, ולפיכך פירש שנתתי להם כח שירשו בעתיד, והשתא "יירשום" לשון עתיד, שרוצה לומר שנתתי להם כח שיוכלו להוריש אותם תמיד עד שכילו:
"וישמידום" עשו ומואב השמידו והחריבו ישוב יותר מכדי צורך יישובם כדי להשמיד כל היושבים בה לפנים בל יקומו ויירשו ארץ כי גם מואב גם עשו לא מלאו את כל ישוב החורי וישוב האימים שהשמידו ובהיות הר שעיר מגיע עד גבול מואב ושם אצל גבול מואב אין שום יושב מבני עשו וכן גבול מואב מגיע עד המדבר ושם אצל המדבר אין שום ישוב מבני מואב לכך אמר שמ"מ לא יעברו דרך גבול שום אחד מהם:
" כאשר עשה ישראל" בעת כתיבת התורה שכבר כבשו סיחון ועוג שהיו מלכים גזולים ואדירים בזמן מועט שלא כמנהג העולם:
"ובשעיר", וכן בשעיר ישבו החורים לפנים קודם מלחמת כדרלעומר וירשום אח"כ בני עשו, וישמידום מפניהם, ר"ל וזה נהיה ע"י שכדרלעומר והמלכים אשר אתו השמידו אותם מפניהם בין את האמים בין את החורים [וזה דומה עם מ"ש בפכ"א וישמידם ה' מפניהם שר"ל כדרלעומר בהשגחת ה'] וישבו תחתם אשר נתן ה' להם כאשר עשה ישראל לארץ ירושתו, כן סדר הכתוב, שלכן ישבו מואב ושעיר תחתם אח"כ באשר נתן ה' להם והכין שיכבשום בקל, ואמר שזה דומה כאשר עשה ישראל לארץ ירושתו שהיו ג"כ ע"י השגחת ה' שהפיל עליהם אימתה ופחד ונתנם ביד ישראל: