ביאור:מבנה בראשית לו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.



בספר בראשית, פרק לו מתאר את תולדות בני עשו (הוא אדום ) ואת תולדות בני שעיר . שתי משפחות אלה התחרו ביניהן על השליטה ב הר שעיר - שנקרא אחר-כך הר עשו (או אדום ).

פסוקים 1-8 : תולדות עשו בארץ כנען[עריכה]

"וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם" (1). עשו לקח שלוש נשים, משלושה שבטים שונים שהיו בארץ כנען באותו זמן: עדה - מבנות חֵת הכנעני, בשמת - מבנות ישמעֵאל בן אברהם, ואהליבמה - מהשבט החִוִּי (2-3). בנישואין אלה יצר עשו יצר קשרים עם אותם שבטים. שמה של אהליבמה נזכר בהמשך כבת שבט החֹרִי; לפיכך יש מפרשים שהחֹרִי והחִוִּי הם אותו שבט, שישב באותו זמן בהר שעיר. כך קיבל עשו דריסת-רגל בהר שעיר.

שלוש נשיו ילדו לו חמישה ילדים בארץ כנען (4-5), אולם כשיעקב חזר מחרן לארץ כנען, ראה עשו שהארץ לא נושאת את שניהם יחד, ולכן העביר את כל רכושו אל הר שעיר (6-7) - ארצו של חמיו צבעון. מכאן והלאה, "וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר; עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם" (8).

פסוקים 9-19 : תולדות בני עשו בהר שעיר[עריכה]

"וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו אֲבִי אֱדוֹם בְּהַר שֵׂעִיר" (9). בני עשו לקחו נשים והולידו ילדים בהר שעיר (10-14. הכתוב מציין את שמה של אחת הנשים - תמנע (12) - שהיתה פילגש לאליפז בן עשו וילדה לו את עמלק ( פירוט ). אותה תמנע נזכרת בהמשך כצאצאית של שעיר החורי, ומכאן שאליפז המשיך את אביו ויצר קשרי נישואין עם בנות המקום.

לאחר זמן מה, בני עשו התרבו ומינו על עצמם ארבעה-עשר אלופים (15-18): כל אלוף ייצג את צאצאיו של אחד מהנכדים, והיה למעשה ראש המשפחה (אלוף = ראש).    "אֵלֶּה בְנֵי עֵשָׂו וְאֵלֶּה אַלּוּפֵיהֶם, הוּא אֱדוֹם" (19).

פסוקים 20-30 : תולדות בני שעיר החרי[עריכה]

"אֵלֶּה בְנֵי שֵׂעִיר הַחֹרִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ" (20): הזרקור עובר מבני עשו אל בני שעיר . שעיר היה אדם מהעם החורי (או החיווי), שהתיישב בהר והשתלט עליו וקרא לו על שמו. ההר נקרא כך כבר שני דורות קודם, במלחמת המלכים שהיתה בימי אברהם, (בראשית יד ו): "וְאֶת הַחֹרִי בְּהַרְרָם שֵׂעִיר, עַד אֵיל פָּארָן אֲשֶׁר עַל הַמִּדְבָּר"( פירוט ).   המלכים היכו את החורי והחלישו אותו אבל לא השמידו אותו כליל, והם המשיכו לחיות בהר שעיר לצד בני עשו, ואף קיימו עמם קשרי נישואין (כפי שראינו קודם).

לשעיר היו שבעה בנים (20-21) ומהם כמה נכדים (22-28). בדומה לבני עשו, גם בני שעיר מינו על עצמם שבעה אלופים (29-30), כל אחד מהם ייצג את צאצאיו של אחד משבעת הבנים. "אֵלֶּה אַלּוּפֵי הַחֹרִי לְאַלֻּפֵיהֶם בְּאֶרֶץ שֵׂעִיר" (30).

פסוקים 31-43 : מלכי אדום ואלופי אדום המאוחרים[עריכה]

"וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (31): בשלב מסויים, החליטו בני אדום למנות על עצמם מלך. שמונה מלכים מלכו בארץ אדום עד שמשה עלה למלוכה בישראל (31-39). לא מסופר מה הסיבה לשינוי; ייתכן שבני עשו, כמו בני ישראל אחריהם, סבלו מבעיות בטחוניות, אולי סכסוכים עם שכניהם בני שעיר, ולכן החליטו לאחד את כל השבטים תחת הנהגה של מלך אחד.

במקביל למלך, עדיין היו אלופים, "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת אַלּוּפֵי עֵשָׂו לְמִשְׁפְּחֹתָם לִמְקֹמֹתָם בִּשְׁמֹתָם" (40) ... "אֵלֶּה אַלּוּפֵי אֱדוֹם לְמֹשְׁבֹתָם בְּאֶרֶץ אֲחֻזָּתָם, הוּא עֵשָׂו אֲבִי אֱדוֹם" (43); יש אומרים שהאלופים היו כפופים למלך, ויש אומרים שבני עשו התפצלו - הצפוניים היו תחת שלטון המלך (זה המלך שמנע מישראל לעבור דרכו - במדבר כ), והדרומיים נשארו תחת שלטון אלופים (והם נתנו לבני ישראל לעבור לצדם בשלום - דברים ב).

אלופי שעיר כבר לא נזכרים שם. ייתכן שבתקופה המאוחרת יותר, המתוארת בפסוקנו, בני עשו כבר הצליחו להתגבר על החורים ולהשמידם (אולי בזכות המשטר המלוכני החזק יותר), כמו שנאמר ב (דברים ב יב): "וּבְשֵׂעִיר יָשְׁבוּ הַחֹרִים לְפָנִים, וּבְנֵי עֵשָׂו יִירָשׁוּם וַיַּשְׁמִידוּם מִפְּנֵיהֶם וַיֵּשְׁבוּ תַּחְתָּם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יְרֻשָּׁתוֹ, אֲשֶׁר נָתַן ה' לָהֶם".

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2015-05-04.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/br-36