קטגוריה:במדבר יח א
ויאמר יהוה אל אהרן אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהנתכם.
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל אַהֲרֹן אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֺן הַמִּקְדָּשׁ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֺן כְּהֻנַּתְכֶם.
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן אַתָּ֗ה וּבָנֶ֤יךָ וּבֵית־אָבִ֙יךָ֙ אִתָּ֔ךְ תִּשְׂא֖וּ אֶת־עֲוֺ֣ן הַמִּקְדָּ֑שׁ וְאַתָּה֙ וּבָנֶ֣יךָ אִתָּ֔ךְ תִּשְׂא֖וּ אֶת־עֲוֺ֥ן כְּהֻנַּתְכֶֽם׃
וַיֹּ֤אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֤אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms יְהוָה֙ יְהוָה֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp אֶֽל אֶֽל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־אַהֲרֹ֔ן אַהֲרֹ֔ן - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 175
מורפ': HNp אַתָּ֗ה אַתָּ֗ה - כינוי גוף, אישי, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 859 a
מורפ': HPp2ms וּבָנֶ֤יךָ וּ - ו' החיבור
בָנֶ֤י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/1121 a
מורפ': HC/Ncmpc/Sp2ms וּבֵית וּ - ו' החיבור
בֵית - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/1004 b
מורפ': HC/Ncmsc־אָבִ֨יךָ֙ אָבִ֨י - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1
מורפ': HNcmsc/Sp2ms אִתָּ֔ךְ אִתָּ֔ - מילת יחס
ךְ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 854
מורפ': HR/Sp2fs תִּשְׂא֖וּ תִּשְׂא֖וּ - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 5375
מורפ': HVqi2mp אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־עֲוֺ֣ן עֲוֺ֣ן - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 5771
מורפ': HNcbsc הַמִּקְדָּ֑שׁ הַ - מילית, ה' הידיעה
מִּקְדָּ֑שׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/4720
מורפ': HTd/Ncmsa וְאַתָּה֙ וְ - ו' החיבור
אַתָּה֙ - כינוי גוף, אישי, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/859 a
מורפ': HC/Pp2ms וּבָנֶ֣יךָ וּ - ו' החיבור
בָנֶ֣י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/1121 a
מורפ': HC/Ncmpc/Sp2ms אִתָּ֔ךְ אִתָּ֔ - מילת יחס
ךְ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 854
מורפ': HR/Sp2fs תִּשְׂא֖וּ תִּשְׂא֖וּ - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 5375
מורפ': HVqi2mp אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־עֲוֺ֥ן עֲוֺ֥ן - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 5771
מורפ': HNcbsc כְּהֻנַּתְכֶֽם כְּהֻנַּתְ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
כֶֽם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 3550
מורפ': HNcfsc/Sp2mp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיֹּ֤אמֶר מהפך (משרת, דרגא 5) יְהוָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אַתָּ֗ה רביעי (משנה, דרגא 3)
וּבָנֶ֤יךָ מהפך (משרת, דרגא 5) וּבֵית־אָבִ֨יךָ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אִתָּ֔ךְ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
תִּשְׂא֖וּ טפחא (מלך, דרגא 2)
אֶת־עֲוֺ֣ן מונח (משרת, דרגא 5) הַמִּקְדָּ֑שׁ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְאַתָּה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וּבָנֶ֣יךָ מונח (משרת, דרגא 5) אִתָּ֔ךְ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
תִּשְׂא֖וּ טפחא (מלך, דרגא 2)
אֶת־עֲוֺ֥ן מרכא (משרת, דרגא 5) כְּהֻנַּתְכֶֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַהֲרֹן: "אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ בית קהת אִתָּךְ, תִּשְׂאוּ אֶת תשאו אחריות ותענשו על עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ אם לא תשגיחו כראוי על מה שהעם עושים שם, וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם אם לא תשגיחו כראוי על מה שהכהנים עושים שם.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר יְיָ לְאַהֲרֹן אַתְּ וּבְנָךְ וּבֵית אֲבוּךְ עִמָּךְ תְּסַלְּחוּן עַל חוֹבֵי מַקְדְּשָׁא וְאַתְּ וּבְנָךְ עִמָּךְ תְּסַלְּחוּן עַל חוֹבֵי כְּהוּנַּתְכוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר יְיָ לְאַהֲרן אַנְתְּ וּבְנָךְ וּבֵית אַבָּךְ עִמָךְ תְּקַבְּלוּן חוֹבֵי קוּדְשַׁיָא אִין לָא מִזְדַהֲרִין בְּאַסְקוּתְהוֹן וְאַנְתְּ וּבְנָךְ עִמָךְ תְקַבְּלוּן יַת חוֹבֵי כְּהוּנַתְכוֹן אִין לָא מִזְדַהֲרִין בְּאַפְרָשׁוּתְהוֹן: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהונתכם (את עון המקדש) זה עון המסור לכהנים. אתה אומר זה עון המסור לכהנים או זה עון המסור לבית דין. כשהוא אומר אתה ובניך אתך תשאו את עוון כהונתכם לכל דבר המזבח, הרי עון המסור לב"ד אמור. הא מה תלמוד לומר תשאו את עוון כהונתכם זה עון דבר הממזר לכהונה.
מלבי”ם
ב אתה ובניך ובית אביך , ר"ל כל שבט לוי, ולא כפרש"י שמרמז רק על בני קהת. וכמו שיתבאר (
ג. אמרת ישראל לא ישאו עון כהנים אבל לוים ישאו עון כהנים ת”ל והם ישאו עונם.
מלבי"ם - התורה והמצוה
ב. אתה ובניך ובית אביך , ר"ל כל שבט לוי, ולא כפרש"י שמרמז רק על בני קהת. וכמו שיתבאר ( קרח ה ).
תשאו את עוון המקדש, אבל עון הכהונה לא ישאו בית אביו שהם שבט לוי עמו. ואא"ל שמדבר מבית דין של כהונה ולויה שהם ישאו עון אם לא יעשו המוטל עליהם להעניש העוברים, שזה יאמר אח"כ במ"ש אתה ובניך תשמרו את כהנתכם, שמדבר מן הב"ד של כהנים כמו שפי' בספרי. וע"כ שמדבר מדברים שאינם מסורים לבית דין, ר”ל שאין הב”ד מענישים עליהם. ובאר ר' ישמעאל שמ"ש אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש, שיפלא איך יצויר שיענשו הכהנים ביחד עם הלוים. והלא למד לקמן ( קרח ג ) שאין הלוים נושאים עון כהנים. ואמר ר' ישמעאל שמשכחת שהלוים שהם היו הגזברים לא נזהרו לדעת שם הבעלים מביאי הקרבן וערבו הקרבנות זה בזה ולא נשחטו לשם הבעלים. שהלוים נושאים עון על שלא דקדקו לדעת ולהודיע מי הם הבעלים. והכהנים נושאים עון ג"כ שלא ידעו לשם מי זרקו. שאף על פי שהזבח כשר, יש להם עון על כך [וכמ"ש בזבחים דף מ"ו ובריש זבחים.]
ובכל זאת אין הבית דין מענישים על זה והוא עון הכהנים והלוים עצמם. [ומ"ש והקטיר ואינו יודע לשם מי הקטיר , צריך עיון. ועי' במ"ל (פט"ו מה' פסולי המוקדשים ה"א)].
ור' יונתן מפרש מה שנאמר ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהונתכם שזה אם זוכה בבשר קודם זריקת דמים ובחזה ושוק קודם הקטרת החלב, שזה היה חטא בני עלי ולא נמסר גם כן לבית דין, כי בדיעבד כשר. וכמ"ש בספרא ( צו קנא ) עי' מש”ש ועי' בפסחים (דף נט) ומכות (דף י"ז).
ג. ואתה ובניך אתך , משמע לכאורה שאינו ממעט רק ישראלים שהם לא ישאו עון כהנים. כי מאמר זה נאמר להפיס דעתם של ישראל שאמרו כל הקרב אל משכן ה' ימות , והשיבו להם שזה ישאו הכהנים. אבל הלוים י”ל שישאו עם הכהנים, ורק בחטא זה של לקיחת החזה ושוק קודם הקטרת החלב, לא ישתתפו הלוים. אבל ביתר ענינים ישאו עם הכהנים. לכן אמר שנית (בפסוק כ”ג) והם ישאו עונם ולא עון כהנים.
רש"י
"אתה ובניך ובית אביך" - הם בני קהת אבי עמרם
"תשאו את עון המקדש" - עליכם אני מטיל עונש הזרים שיחטאו בעסקי הדברים המקודשים המסורים לכם הוא האהל והארון והשלחן וכלי הקדש אתם תשבו ותזהירו על כל זר הבא ליגע
"ואתה ובניך" - הכהנים
"תשאו את עון כהונתכם" - שאינה מסורה ללוים ותזהירו הלוים השוגגים שלא יגעו אליכם בעבודתכם
ועוד, כאשר תדקדק בלשון הכתוב תדע ההפרש שביניהם, דבפרשה ראשונה נאמר (כאן) "ויאמר", שלשון אמירה נאמר על הענין, ושפיר יש לפרש שאמר לאהרן על ידי שליח, שכן תמצא בכתוב "ויאמר ה' לה" בפרשת תולדות (בראשית כ"ה, כ"ג), והיה זה על ידי שליח, כמו שפרשו רז"ל (ב"ר סג, ז). וכן "ויאמר אני חותנך יתרו בא אליך" (שמות י"ח, ו'), על ידי שליח היה (רש"י שם). ויכול לשלוח ענין אחד על ידי שליח. אבל "וידבר" שייך על הדבור היוצא על חתוך הקול, והוה אמינא שלא נאמר דבר זה על ידי שליח, לפיכך הוצרך (הסיפרי) לפרש על "וידבר אל אהרן" (פסוק ח) 'למשה דבר שיאמר לאהרן'. אבל בלשון אמירה, שהוא נאמר על הענין, שייך שפיר על ידי שליח, ואין צריך לפרש:
ואין להקשות, תיפוק ליה מהא דכתב רש"י בפרשת ויקרא (ויקרא א', א') י"ג מעוטין נאמרו למעט את אהרן מן הדברות, יש לומר, דהתם איירי בדברות שנאמרו למשה ולאהרן, אבל כאן לאהרן בלבד נאמר, הוה אמינא כיון דלא נזכר משה כלל - לאהרן לבד נאמר (כ"ה ברא"ם):
[ב] מבני קהת אבי עמרם. דאין לומר דווקא על בני עמרם מזהיר, [ד]הרי כבר כתיב "אתה ובניך", ומה אתא עוד לרבויי "ובית אביך". [ו]אין לומר בני משה, [ד]לא מצאנו שיהיה לבני משה שום קדושה יתירה על בני קהת - שיכלול אותם בפרט על שמירת המקדש יותר מבני קהת:בד"ה ויאמר יי' שרש"י ז"ל סובר כו' נ"ב אבל קשה מכ"ש שהיה לו לרש"י לפרש בפרשה שאחריה שהיא מקומה אלא נראה שרש"י לא הקשה מידי למי נאמרה אלא שחיבור המקראות בא ליישב דבפרשה שלפניה כתוב שבני ישראל באו אל משה ואמרו כולנו גוענו כו' ולא מצינו שהשיב להם משה ובודאי דיבר משה דבריהם אל ה' ולא מצינו שהשיב לו השי"ת על דבריו אלא בודאי א"ל ה' שיאמר לאהרן והחזקוני פירש שהפרשה נאמרה כבר ולא דק מהרש"ל:(בד"ה) [בא"ד] ת"ל זכרון לבני כו' פירש האי קרא כתיב לעיל בשריפת עדת קרח ובסיפא כתיב כאשר דיבר יי' ביד משה לו ומשמע ליה שכל הדברים שדיב' לאהרן כולן דיבר לו ע"י משה מצאתי בספר ישן פירוש על הספרי:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ – הֵם בְּנֵי קְהָת אֲבִי עַמְרָם.
תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ – עֲלֵיכֶם אֲנִי מַטִּיל עֹנֶשׁ הַזָּרִים שֶׁיֶּחֶטְאוּ בְּעִסְקֵי הַדְּבָרִים הַמְּקֻדָּשִׁים הַמְּסוּרִים לָכֶם, הוּא הָאֹהֶל וְהָאָרוֹן וְהַשֻּׁלְחָן וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ; אַתֶּם תֵּשְׁבוּ וְתַזְהִירוּ אֶת כָּל זָר הַבָּא לִגַּע.
וְאַתָּה וּבָנֶיךָ – הַכֹּהֲנִים.
תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם – שֶׁאֵינָהּ מְסוּרָה לַלְּוִיִּם; וְתַזְהִירוּ הַלְוִיִּם הַשּׁוֹגְגִים, שֶׁלֹּא יִגְּעוּ אֲלֵיכֶם בַּעֲבוֹדַתְכֶם.
רשב"ם
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
אתך וגו'. צריך לדעת למה אמר אתך אחר שהזכיר אהרן בפירוש. ואולי שבא לומר שבכל זמן מוזהרים יחד, לבל תאמר שיש זמן שחייב אהרן ויש זמן שחייבים בניו תלמוד לומר אתך לומר שמוזהרים יחד בכל הזמנים:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "במדבר יח א"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.