קטגוריה:ויקרא י ג
ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר יהוה לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד וַיִּדֹּם אַהֲרֹן.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן הוּא֩ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֨ר יְהֹוָ֤ה ׀ לֵאמֹר֙ בִּקְרֹבַ֣י אֶקָּדֵ֔שׁ וְעַל־פְּנֵ֥י כׇל־הָעָ֖ם אֶכָּבֵ֑ד וַיִּדֹּ֖ם אַהֲרֹֽן׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן הוּא֩ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֨ר יְהוָ֤ה׀ לֵ/אמֹר֙ בִּ/קְרֹבַ֣/י אֶקָּדֵ֔שׁ וְ/עַל־פְּנֵ֥י כָל־הָ/עָ֖ם אֶכָּבֵ֑ד וַ/יִּדֹּ֖ם אַהֲרֹֽן׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲמַר מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן הוּא דְּמַלֵּיל יְיָ לְמֵימַר בְּקָרִיבַי אֶתְקַדַּשׁ וְעַל אַפֵּי כָּל עַמָּא אֶתְיַקַּר וּשְׁתֵיק אַהֲרֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר משֶׁה הִיא דְמַלֵיל יְיָ עִמִי בְּסִינַי לְמֵימָר בִּדְקָרִיבִין קֳדָמַי אֲנָא מַקְדַשׁ מַשְׁכְּנָא דְאִין לָא מִזְדַהֲרִין בְּעִיבִידַת קוּרְבָּנַיָא אוֹקִידִינוּן בְּשַׁלְהוֹבִית אֵישָׁתָא מִן קֳדָמוֹי מְטוֹל דְעַל מֵיחְמֵי כָּל עַמָא אִיתְיְקַר וּשְׁמַע אַהֲרן וְשָׁתִיק וְקַבֵּיל אֲגַר טַב עַל מִשְׁתּוֹקֵיהּ: |
רש"י (כל הפרק)
"הוא אשר דבר וגו'" - (זבחים קטו) היכן דבר ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי (שמות כט) א"ת בכבודי אלא במכובדי א"ל משה לאהרן אהרן אחי יודע הייתי שיתקדש הבית במיודעיו של מקום והייתי סבור או בי או בך עכשיו רואה אני שהם גדולים ממני וממך (ת"כ וי"ר)
"וידם אהרן" - (שם ושם) קבל שכר על שתיקתו ומה שכר קבל שנתייחד עמו הדיבור שנאמרה לו לבדו פרשת שתויי יין
"בקרובי" - בבחירי
"ועל פני כל העם אכבד" - כשהקב"ה עושה דין בצדיקים מתיירא ומתעלה ומתקלס אם כן באלו כ"ש ברשעים וכן הוא אומר (תהלים סח) נורא אלהים ממקדשיך אל תקרא ממקדשיך אלא ממקודשיךרמב"ן (כל הפרק)
מדרש ספרא (כל הפרק)
[כד] נכנס משה אצלו והיה מפייסו. אמר לו: אהרן אחי, מסיני נאמר לי "עתיד אני לקדש את הבית הזה - באדם גדול אני מקדשו". הייתי סבור או בי או בך בית מתקדש. עכשיו נמצאו בניך גדולים ממני וממך שבהם הבית נתקדש. כיון ששמע אהרן כך -- צדק עליו את הדין ושתק שנאמר "וידם אהרן".
[כה] ולמודים צדיקים שמצדיקים עליהם את הדין.
- אברהם צדק עליו את הדין שנאמר (בראשית יח, כז) "ואנכי עפר ואפר"
- יעקב צדק עליו את הדין שנאמר (בראשית לב, יא) "קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך"
- דוד צדק עליו את הדין שנאמר (תהלים לח, ו) "הִבְאישו נָמַקו חבּורֹתָי מפני אִוַּלתי".[לו] "ויאמר משה הוא אשר דבר ה' לאמר בקרבי אקדש" -- זה דבור נאמר בסיני למשה ולא ידעו עד שבא מעשה לידו. וכיון שבא מעשה לידו אמר לו משה "אהרן אחי לא מתו בניך אלא על קדושת שמו של הקב"ה, שנאמר (שמות כט, מג) "ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי"".
כיון שידע אהרן שבניו ידועי המקום -- שתק, וקבל שכר על שתיקתו. מכאן אמרו כל המקבל עליו ושותק -- סימן יפה לו. על ידי דוד הוא אומר (תהלים לז, ז) "דום לה' והתחולל לו", ועל ידי שלמה הוא אומר (קהלת ג, ז) "עת לחשות ועת לדבר" -- עתים לכל; עתים שאדם שותק, עתים שאדם מדבר.
מתי אמר ה' "בקרוביי איקדש"?
אחרי מות נדב ואביהוא, אמר משה אל אהרן (ויקרא י ג): "הוא אשר דיבר ה' לאמר: 'בקרובי אקדש, ועל פני כל העם אכבד'...".
מתי אמר ה' "בקרוביי אקדש"?
המשפט בקרוביי אקדש... - לא נזכר בשום מקום אחר! ניתן להסביר זאת בכמה דרכים:
1. ע"פ שד"ל, הכוונה היא, שזהו רצונו של ה' להיקדש בקרוביו, למרות שלא אמר זאת בפירוש (כמו שכתוב בבראשית כד נא: "ותהי אשה לבן אדוניך כאשר דיבר ה'" - ה' לא אמר זאת בפירוש אלא רק בסימנים וברמזים). אך פירוש זה אינו מתאים לסגנון הפסוק מכמה סיבות:
- הפסוק כתוב בגוף ראשון ובדיבור ישיר "בקרובי אקדש" - לא מתאים לרעיון שנלמד באופן עקיף.
- הפסוק כתוב כעיקרון כללי, לא מפורט בדיוק במה ה' ייקדש וייכבד - לא מתאים לרעיון שנלמד מאירוע ספציפי.
- המילה "לאמור" מלמדת שה' אמר זאת בפירוש.
2. ע"פ הרב אליהו בן אמוזג, ["מבוא לתורה שבעל-פה"], ה' אכן אמר פסוק זה למשה לפני כן, אך הוא לא נכתב אלא נמסר בעל-פה, כמו מצוות רבות אחרות שנאמרו ולא נכתבו .
ויידום אהרן / גליה
אהרן הכהן הוא אב לכמה שורשים, הם בניו הכוהנים המשרתים בקודש:
- שנים מהם - נדב ואביהו, שמתו בעבור הקרבת אש זרה מבלי שנתבקשו לכך וגם מוזכר שלא היו להם בנים (כנראה גם רמז לכך שלא נישאו והעמידו תולדות, כלומר רצו להגיע לדבקות בה' באמצעות פרישות).
- השניים האחרים - אלעזר ואיתמר, נמשחים לכהונה ללא תקלות.
ראו: פסוקים נוספים על עבודת ה' בדממה .
מקורות
על-פי מאמר של אראל (הגהה: עופר לביא) שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-02-16.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "ויקרא י ג"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.
