מ"ג במדבר יח א
מ"ג במדבר יח · א · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר יהוה אל אהרן אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהנתכם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַהֲרֹן אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן הַמִּקְדָּשׁ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֹן כְּהֻנַּתְכֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן אַתָּ֗ה וּבָנֶ֤יךָ וּבֵית־אָבִ֙יךָ֙ אִתָּ֔ךְ תִּשְׂא֖וּ אֶת־עֲוֺ֣ן הַמִּקְדָּ֑שׁ וְאַתָּה֙ וּבָנֶ֣יךָ אִתָּ֔ךְ תִּשְׂא֖וּ אֶת־עֲוֺ֥ן כְּהֻנַּתְכֶֽם׃
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲמַר יְיָ לְאַהֲרֹן אַתְּ וּבְנָךְ וּבֵית אֲבוּךְ עִמָּךְ תְּסַלְּחוּן עַל חוֹבֵי מַקְדְּשָׁא וְאַתְּ וּבְנָךְ עִמָּךְ תְּסַלְּחוּן עַל חוֹבֵי כְּהוּנַּתְכוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר יְיָ לְאַהֲרן אַנְתְּ וּבְנָךְ וּבֵית אַבָּךְ עִמָךְ תְּקַבְּלוּן חוֹבֵי קוּדְשַׁיָא אִין לָא מִזְדַהֲרִין בְּאַסְקוּתְהוֹן וְאַנְתְּ וּבְנָךְ עִמָךְ תְקַבְּלוּן יַת חוֹבֵי כְּהוּנַתְכוֹן אִין לָא מִזְדַהֲרִין בְּאַפְרָשׁוּתְהוֹן: |
רש"י (כל הפרק)
"ויאמר ה' אל אהרן" - (ספרי) למשה אמר שיאמר לאהרן להזהירו על תקנת ישראל שלא יכנסו למקדש
"אתה ובניך ובית אביך" - הם בני קהת אבי עמרם
"תשאו את עון המקדש" - עליכם אני מטיל עונש הזרים שיחטאו בעסקי הדברים המקודשים המסורים לכם הוא האהל והארון והשלחן וכלי הקדש אתם תשבו ותזהירו על כל זר הבא ליגע
"ואתה ובניך" - הכהנים
"תשאו את עון כהונתכם" - שאינה מסורה ללוים ותזהירו הלוים השוגגים שלא יגעו אליכם בעבודתכםמדרש ספרי (כל הפרק)
ב. ר' יאשיה אומר מנין אתה אומר שאם זרק את הדם (כראוי) ואינו יודע לשם מי זרקו והקטיר את החלב (כראוי) ואינו יודע לשם מי הקטירו שהכהנים נושאים עון על כך, ת"ל אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש. ר' יונתן אומר מנין אתה אומר שאם זכה בבשר קודם זריקת דמים בחזה ושוק קודם הקטר חלבים שהכהנים נושאים עון על כך, ת"ל ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהונתכם. וכן מצינו שלא נחתם גזר דינם של עלי אלא על שנהגו מנהג בזיון בקדשים, שכן הוא אומר ותהי חטאת הנערים גדולה מאד (שמואל א' ב). וכן מצינו שלא נחתם גזר דינם של אנשי ירושלים אלא על שנהגו מנהג בזיון בקדשים שנאמר (יחזקאל כב) קדשי בזית.
ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהונתכם (את עון המקדש) זה עון המסור לכהנים. אתה אומר זה עון המסור לכהנים או זה עון המסור לבית דין. כשהוא אומר אתה ובניך אתך תשאו את עוון כהונתכם לכל דבר המזבח, הרי עון המסור לב"ד אמור. הא מה תלמוד לומר תשאו את עוון כהונתכם זה עון דבר הממזר לכהונה.
מלבי”ם
ב אתה ובניך ובית אביך , ר"ל כל שבט לוי, ולא כפרש"י שמרמז רק על בני קהת. וכמו שיתבאר (
ג. אמרת ישראל לא ישאו עון כהנים אבל לוים ישאו עון כהנים ת”ל והם ישאו עונם.מלבי"ם - התורה והמצוה
ב. אתה ובניך ובית אביך , ר"ל כל שבט לוי, ולא כפרש"י שמרמז רק על בני קהת. וכמו שיתבאר ( קרח ה ).
תשאו את עוון המקדש, אבל עון הכהונה לא ישאו בית אביו שהם שבט לוי עמו. ואא"ל שמדבר מבית דין של כהונה ולויה שהם ישאו עון אם לא יעשו המוטל עליהם להעניש העוברים, שזה יאמר אח"כ במ"ש אתה ובניך תשמרו את כהנתכם, שמדבר מן הב"ד של כהנים כמו שפי' בספרי. וע"כ שמדבר מדברים שאינם מסורים לבית דין, ר”ל שאין הב”ד מענישים עליהם. ובאר ר' ישמעאל שמ"ש אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש, שיפלא איך יצויר שיענשו הכהנים ביחד עם הלוים. והלא למד לקמן ( קרח ג ) שאין הלוים נושאים עון כהנים. ואמר ר' ישמעאל שמשכחת שהלוים שהם היו הגזברים לא נזהרו לדעת שם הבעלים מביאי הקרבן וערבו הקרבנות זה בזה ולא נשחטו לשם הבעלים. שהלוים נושאים עון על שלא דקדקו לדעת ולהודיע מי הם הבעלים. והכהנים נושאים עון ג"כ שלא ידעו לשם מי זרקו. שאף על פי שהזבח כשר, יש להם עון על כך [וכמ"ש בזבחים דף מ"ו ובריש זבחים.]
ובכל זאת אין הבית דין מענישים על זה והוא עון הכהנים והלוים עצמם. [ומ"ש והקטיר ואינו יודע לשם מי הקטיר , צריך עיון. ועי' במ"ל (פט"ו מה' פסולי המוקדשים ה"א)].
ור' יונתן מפרש מה שנאמר ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהונתכם שזה אם זוכה בבשר קודם זריקת דמים ובחזה ושוק קודם הקטרת החלב, שזה היה חטא בני עלי ולא נמסר גם כן לבית דין, כי בדיעבד כשר. וכמ"ש בספרא ( צו קנא ) עי' מש”ש ועי' בפסחים (דף נט) ומכות (דף י"ז).
ג. ואתה ובניך אתך , משמע לכאורה שאינו ממעט רק ישראלים שהם לא ישאו עון כהנים. כי מאמר זה נאמר להפיס דעתם של ישראל שאמרו כל הקרב אל משכן ה' ימות , והשיבו להם שזה ישאו הכהנים. אבל הלוים י”ל שישאו עם הכהנים, ורק בחטא זה של לקיחת החזה ושוק קודם הקטרת החלב, לא ישתתפו הלוים. אבל ביתר ענינים ישאו עם הכהנים. לכן אמר שנית (בפסוק כ”ג) והם ישאו עונם ולא עון כהנים.