קטגוריה:במדבר יב יב
אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו.
אַל נָא תְהִי כַּמֵּת אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ.
אַל־נָ֥א תְהִ֖י כַּמֵּ֑ת אֲשֶׁ֤ר בְּצֵאתוֹ֙ מֵרֶ֣חֶם אִמּ֔וֹ וַיֵּאָכֵ֖ל חֲצִ֥י בְשָׂרֽוֹ׃
אַל אַל - מילית, שלילה
צורת יסוד: 408
מורפ': HTn־נָ֥א נָ֥א - מילית, זירוז
צורת יסוד: 4994
מורפ': HTe תְהִ֖י תְהִ֖י - פועל, קל, ציווי מקוצר (Jussive), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqj3fs
מבנה ע"פ הטעמים: 1.0 כַּמֵּ֑ת כַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
מֵּ֑ת - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: k/4191
מורפ': HRd/Vqrmsa
מבנה ע"פ הטעמים: 1 אֲשֶׁ֤ר אֲשֶׁ֤ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr בְּצֵאתוֹ֙ בְּ - מילת יחס
צֵאת - פועל, קל, מקור נסמך
וֹ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: b/3318
מורפ': HR/Vqc/Sp3ms
מבנה ע"פ הטעמים: 0.1.0 מֵרֶ֣חֶם מֵ - מילת יחס
רֶ֣חֶם - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: m/7358
מורפ': HR/Ncmsc אִמּ֔וֹ אִמּ֔ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 517
מורפ': HNcfsc/Sp3ms
מבנה ע"פ הטעמים: 0.1 וַיֵּאָכֵ֖ל וַ - ו' החיבור
יֵּאָכֵ֖ל - פועל, נפעל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/398
מורפ': HC/VNw3ms
מבנה ע"פ הטעמים: 0.0 חֲצִ֥י חֲצִ֥י - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 2677
מורפ': HNcmsc בְשָׂרֽוֹ בְשָׂרֽ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1320
מורפ': HNcmsc/Sp3ms
מבנה ע"פ הטעמים: 0׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
אַל־נָ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) תְהִ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)
כַּמֵּ֑ת אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
אֲשֶׁ֤ר מהפך (משרת, דרגא 5) בְּצֵאתוֹ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
מֵרֶ֣חֶם מונח (משרת, דרגא 5) אִמּ֔וֹ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וַיֵּאָכֵ֖ל טפחא (מלך, דרגא 2)
חֲצִ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) בְשָׂרֽוֹ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
אַל נָא תְהִי תהיה מרים כַּמֵּת אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ כמו נפל, שיוצא מבטן אימו מת, שגופו איננו שלם.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | לָא כְעַן תִּתְרַחַק דָּא מִבֵּינַנָא אֲרֵי אֲחָתַנָא הִיא צַלִּי כְעַן עַל בִּשְׂרָא מִיתָא הָדֵין דְּבַהּ וְיִתַּסֵּי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | בְּבָעוּ מִינָךְ לָא תֶהֱוֵי מִרְיָם אַחֲתָן מְצָרְעָא מְסָאֲבָא בְּאָהֵילָא כְּמֵיתָא דְהִיא מְדַמְיָא לְוַלְדָא דְאִישְׁלַם בִּמְעֵי אִמֵיהּ תִּשְׁעָא יַרְחִין וְכֵיוָן דְיִמְטָא קִיצָא לְמִפּוֹק לְעַלְמָא וְאִתְאָכִיל פַּלְגוּת בִּישְרֵיהּ בִּזְמַן דְיַתְבָא אִמֵיהּ עַל מַתְבְּרָא וִימוּת וַלְדָא וּמַפְקָא יָתֵיהּ חַיְתָא כַּד מְחַתֵּיךְ הֵיכְדֵין כַּד הֲוֵינָן בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם הֲוַת מִרְיָם אַחֲתָן חַמְיָא יָתָן בְּגָלוּתָן וּבְטִלְטוּלָן וּבְשִׁעֲבּוּדָן וּכְדוּ מְטַת זִמְנָא לְמִפַּק וּלְמֵירוּת יַת אַרְעָא דְיִשְרָאֵל הָא כְדוּן הִיא מִתְמְנָעָא מִינָן בְּמָטוּ מִינָךְ רִבּוֹנִי צַלִי כְעַן עֲלָהּ וְלָא נוֹבְדָא זְכוּתָא מִגוֹ קְהָלָא: |
| ירושלמי (קטעים): | לָא בְּבָעוּ תֶּהֱוֵי מִרְיָם אֲחַתְנָן מְצָרְעָא מְטַמְאָה בְּאָהֳלָה כְּמֵיתָא אֲרוּם הֵיךְ מַה דְהָדֵין וַלְדָא דַהֲוָה בְּמֵעַיָא דְאִמֵיהּ תִּשְׁעָה יַרְחִין בְּמַיָא וּבְאֵישָׁתָא וְלָא מַנְזִיק וְכֵיוַן דִי מְטָא קִיצֵיהּ לְמִפּוֹק מִן מְעוֹי דְאִמֵיהּ אִתְאָכִיל פַּלְגוּת בִּשְׂרֵיהּ כֵּן הֲוַת מִרְיָם אֲחַתְנָן מְטַרְפָא עִמָנָא בְּמַדְבָּרַיָא וַהֲוַת עִמָן בְּעַקְנָא וְכֵיוַן דְיִמְטָא קִיצִין לְמֵיעַל לְאַרְעָא דְיִשְרָאֵל לְמָא הִיא מִתְמְנַע מִינָן צַלִי כְעַן עַל בִּישְרָא מֵיתֵי וְיֵיחֵי וְלָא נֵיבַד זַכְוָותָא: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
אשר בצאתו מרחם אמו. מרחם אמנו, אלא שכינה הכתוב בדבר:
ויאכל חצי בשרו. חצי בשרנו היה צריך לומר, כענין שנאמר בראשית לז כי אחינו בשרנו הוא.רש"י
"כמת" - שהמצורע חשוב כמת מה מת מטמא בביאה אף מצורע מטמא בביאה
"אשר בצאתו מרחם אמו" - אמנו היה לו לומר אלא שכינה הכתוב וכן חצי בשרו חצי בשרנו היה לו לומר אלא שכינה הכתוב אשר מאחר שיצאה מרחם אמנו היא לנו כאילו נאכל חצי בשרנו כענין שנאמר (בראשית לז) כי אחינו בשרנו הוא ולפי משמעו אף הוא נראה כן אין ראוי לאח להניח את אחותו להיות כמת
"אשר בצאתו" - מאחר שיצא זה מרחם אמו של זה שיש כח בידו לעזור ואינו עוזרו הרי נאכל חצי בשרו שאחיו בשרו הוא ד"א אל נא תהי כמת (ספרי) אם אינך רופאה בתפלה מי מסגירה ומי מטהרה אני א"א לראותה שאני קרוב ואין קרוב רואה את הנגעים וכהן אחר אין בעולם וזהו אשר בצאתו מרחם אמו
[יב] אמנו היה לו לומר. פירוש, מה שתלה הדבר "אל נא תהא כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו", ואין לפרש כמשמעו, דאם כן קשיא, דהוי למכתב 'אל נא תהי אחותינו כמת אשר נאכל חצי בשרו', דלמה תולה הכתוב "בצאתו מרחם אמו", אלא שרצה לומר כי "אל נא תהי כמת", אחר שיצאת מרחם אמנו, והיא אחותינו, ואם היא מצורעת הרי כאילו נאכל חצי בשרנו, לכך אל נא תהי כן, כי דבר מגונה הוא. והשתא מה שכתוב "בצאתו מרחם אמו", הוי למכתב 'בצאתו מרחם אמנו', וכן 'ויאכל חצי בשרנו', אלא שכינה הכתוב. אף על גב דלפי פירוש זה הוי למכתב 'אשר יצאת מרחם אמו', כי איך תפרש הבי"ת של "בצאתו" במקום הזה, הרי מצאנו בי"ת משמש לשון 'בעבור', כמו "התשחית בחמשה" (בראשית י"ח, כ"ח), וכן פירושו כאן, אל נא תהי כמת, אשר בעבור יציאתו מרחם אמנו נחשב כאילו נאכל חצי בשרנו:
[יג] ולפי משמעו אף הוא נראה כן. פירוש, אף על גב שאין אנו אומרים שהוא כנוי, אלא הוא כפשוטו, יש לפרש כן על כל אח בעולם "אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו" של אחיו, ויאכל חצי בשרו. כלומר שאין עוזרו, הרי נאכל חצי בשרו. ועל כן אין ראוי להניח אותה מלהתפלל עליה:
[יד] וזהו אשר בצאתו מרחם אמו. פירוש, "אשר בצאתו מרחם אמו" רצה לומר אחר אשר היא גם כן אחותנו, אי אפשר לטהרה, כיון שאין כהן בעולם. וצריך לומר שלא היה לאלעזר וכן לאיתמר בנים גדולים, שאם היו להם בנים, הם היו מטהרים. ועדיין לא נתכהן פנחס בן אלעזר:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
כַּמֵּת – שֶׁהַמְּצֹרָע חָשׁוּב כַּמֵּת: מַה מֵּת מְטַמֵּא בְּבִיאָה, אַף מְצֹרָע מְטַמֵּא בְּבִיאָה (ספרי קה; תנחומא צו יג).
אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ – 'אִמֵּנוּ' הָיָה לוֹ לוֹמַר, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. וְכֵן 'חֲצִי בְשָׂרֵנוּ' הָיָה לוֹ לוֹמַר, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. מֵאַחַר שֶׁיָּצָא מֵרֶחֶם אִמֵּנוּ, הִיא לָנוּ כְּאִלּוּ נֶאֱכַל חֲצִי בְשָׂרֵנוּ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא" (בראשית לז,כז). וּלְפִי מַשְׁמָעוֹ, אַף הוּא נִרְאֶה כֵּן: אֵין רָאוּי לְאָח לְהַנִּיחַ אֶת אֲחוֹתוֹ לִהְיוֹת כַּמֵּת (ספרי שם; תנחומא שם).
אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ – מֵאַחַר שֶׁיָּצָא זֶה מֵרֶחֶם אִמּוֹ שֶׁל זֶה שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ בְּיָדוֹ לַעֲזֹר, וְאֵינוֹ עוֹזְרוֹ, הֲרֵי נֶאֱכָל חֲצִי בְּשָׂרוֹ; שֶׁאָחִיו בְּשָׂרוֹ הוּא. דָּבָר אַחֵר: אַל נָא תְהִי כַּמֵּת – אִם אֵינְךָ רוֹפְאָהּ בִּתְפִלָּה, מִי מַסְגִּירָהּ וּמִי מְטַהֲרָהּ? אֲנִי אִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹתָהּ, שֶׁאֲנִי קָרוֹב, וְאֵין קָרוֹב רוֹאֶה אֶת הַנְּגָעִים; וְכֹהֵן אַחֵר אֵין בָּעוֹלָם. וְזֶהוּ אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ (ספרי קה; תנחומא שם).
רשב"ם
אל נא תהי: אל תהיה אתה כמת, כמו אל תהי בתוקעי כף, אל תהי עד חנם אל תהי בסובאי יין:
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
ב
- בראשית כה כ (12 דפים)
- בראשית מז יח (7 דפים)
דפים בקטגוריה "במדבר יב יב"
קטגוריה זו מכילה את 18 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 18 דפים.