רשב"ם על במדבר יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(א). הכושית: שהיא ממשפחת חם:
כי אשה כושית לקח: כדכתיב בדברי הימים דמשה רבינו שמלך בארץ כוש ארבעים שנה ולקח מלכה אחת ולא שכב עמה כמו שכתוב שם והם לא ידעו כשדיברו בו שלא נזקק לה, זהו עיקר פשוטו, שאם בשביל ציפורה דיברו מה צורך לפרש כי אשה כושית לקח, וכי עד עתה לא ידענו כי ציפורה מדיינית היא, ועוד תשובה כי לו היתה כושית כי כוש מבני חם הוא ומדיין מבני קטורה אשר ילדה לאברהם:

(ב). ויאמר הרק אך במשה וגו': כלומר עוד זאת אמרו על משה במה יכול להתפאר עלינו הלא גם בנו דבר ה' לישראל:
בנו: על ידינו:

(ד). פתאום: בשעה שהיו מדברים במשה ולא היתה שעה רגילה לדבר עמהם אלא לגעור בהם מפני משה ולחלוק לו כבוד:

(ו). נביאכם: נבואתכם:

(ז). נאמן הוא: קבוע ומיוסד כל שעה ביום, וכמוהו ותקעתיו יתד במקום נאמן, יתד התקוע במקום חזק אינו ממהר ליפול:

(יב). אל נא תהי כמת: כלומר לכבודך ובשבילך אל נא תהיה את בעצמך כמת, והיאך אשר נולד בצאתו מי שהוא ממעיו מרחם אמו של אחיו שהוא חי הרי נאכל חצי בשרו של חי, כלומר שמאחר שנולדה מרים מרחם אמו של משה והיא מתה, הרי נאכל חצי בשרו של משה:
אל נא תהי: אל תהיה אתה כמת, כמו אל תהי בתוקעי כף, אל תהי עד חנם אל תהי בסובאי יין: