קטגוריה:איוב ז יא
נוסח המקרא
גם אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי
גַּם אֲנִי לֹא אֶחֱשָׂךְ פִּי אֲדַבְּרָה בְּצַר רוּחִי אָשִׂיחָה בְּמַר נַפְשִׁי.
גַּם־אֲנִי֮ לֹ֤א אֶחֱשׇׂ֫ךְ־פִּ֥י
אֲֽ֭דַבְּרָה בְּצַ֣ר רוּחִ֑י
אָ֝שִׂ֗יחָה בְּמַ֣ר נַפְשִֽׁי׃
גַּם־אֲנִי֮ לֹ֤א אֶחֱשָׂ֫ךְ פִּ֥/י אֲֽ֭דַבְּרָה בְּ/צַ֣ר רוּחִ֑/י אָ֝שִׂ֗יחָה בְּ/מַ֣ר נַפְשִֽׁ/י׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"גם אני וגו'" - כאומר הואיל ואין היסורים חדלים ממני ולא אקוה עוד לראות טוב לכן לא אחדל גם אני מאמרי פי ואדברה בעבור צר רוחי וכאשר אבדתי אבדתי
"אשיחה וגו'" - כפל הדבר במ"ש
מצודת ציון
"אחשך" - אמנע ואחדל
"אשיחה" - מלשון שיחה ודבורמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
(יא-יב) "אדברה, אשיחה". הדבור יהיה בהשכל ודעת, וביחוד יציין הדבור והוכוח בארך ובראיות, והשיח הוא הדבור הפנימי הנפלט שלא מדעת, כמו כי שיח וכי שיג לו, וע"כ אמר אדברה בצר רוחי, כי הרוח יציין ג"כ רוח השכל, ויצייר שבטנו מלא ראיות וויכוחים עד שרוחו צר לו המקום וע"י הדבור ירוח לו, כמ"ש לקמן אדברה וירוח לי, והשיח הוא במר נפשו, מצד מרירת נפשו יפליט דברים בלי דעת, ונגד השיחה אמר "הים אני", כי לעצור השיחה הוא לעצור בעד הטבע, ונגד הדבור שהוא ברצון אמר "אם תנין", כי התנין פעולתו ברצון:
קישורים
דף הפרק • מקראות גדולות • הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "איוב ז יא"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.