מ"ג איוב ז יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות איוב


<< · מ"ג איוב ז · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ה‍ים אני אם תנין כי תשים עלי משמר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֲ‍יָם אָנִי אִם תַּנִּין כִּי תָשִׂים עָלַי מִשְׁמָר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֲֽיָם־אָ֭נִי אִם־תַּנִּ֑ין
  כִּֽי־תָשִׂ֖ים עָלַ֣י מִשְׁמָֽר׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הים אני" - ששמת עלי חול למשמר

"אם תנין" - דג גדול שחבשתו בנבכי ים כי תשים עלי משמר השטן הזה לשומרני שלא תצא נפשי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הים אני", למה תחסום פי מלדבר, וכי אני ים אשר שמה הטבע מחסום לפיו ושפה לו סביב בל יצא ויחריב העולם, או "האם אני תנין" שהאדם ישים רסן בפיו בל יזיק בנשיכתו, האם כן אזיק גם אנכי אם אפתח פי אשר לכן "תשים עלי משמר" לנצור על דל שפתי בל אדבר דבר:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הים אני" - וכי אני דומה אל הים או אל הלויתן אשר שמת עלי משמר להיות כלוא ביסורים מבלי צאת מהם בעת מן העתים כאשר שמת את החול אל הים להיות לו למשמר לבל יעברנהו וכאשר חבשת את הלויתן בנבכי ים לבל יצא בשום פעם שלא יחריב העולם

מצודת ציון

"תנין" - זה הלויתן כת"י

<< · מ"ג איוב · ז · יב · >>