צוואות השבטים
צוואת ראובן בכור יעקב ולאה[עריכה]
פרק א[עריכה]
א: העתקת צואת ראובן אשר צוה לבניו לפני מותו בשנת מאה ועשרים וחמש לחייו
ב: ויהי מקץ שנתים ימים אחרי מות יוסף כאשר חלה ראובן ויבאו בניו ובני בניו לראותו
ג: ויאמר אליהם בני הנה אנכי מת והלכתי בדרך אבותי
ד: ויהי כאשר ראה שם את-יהודה ואת-גד ואת-אשר אחיו ויאמר אליהם חזקוני ואשב ואמר לאחי ולבני את אשר צפנתי בלבי כי הנה אמותה הפעם
ה: ויתחזק וישב וישק להם ויאמר אליהם שמעו אחי ובני והאזינו אל-ראובן אביכם את אשר אצוה לכם
ו: הנה העידותי בכם היום את-אלהי השמים אשר לא תלכו בפשע נעורים ובזנונים אשר בם נכשלתי אנכי ואחלל יצוע יעקב אבי
ז: ואגידה לכם כי מכה גדולה הכה אותי יי על-ירכי שבעה חדשים ולולא יעקב אבי התפלל בעדי אל-יי כי אז חפץ יי להמיתני
ח: כי בן-שלשים שנה הייתי כאשר עשיתי את-הרע בעיני יי ושבעה חדשים חליתי עד-מות
ט: ואחרי-כן נחמתי ונעניתי ברצון נפשי שבע שנים לפני יי ויין ושכר לא שתיתי ובשר לא בא אל-פי וכל-מאכל תאוה לא אכלתי ואתאבל על-עוני כי גדול אשר לא נעשה כזאת בישראל
פרק ב[עריכה]
א: ועתה שמעו אלי בני את-אשר ראיתי על-דבר שבעה רוחות התהו באבלי
ב: כי שבעה רוחות נתנו נגד האדם והם ראש כל-מעשי נערות
ג: ושבעה רוחות אחרים נתנו לו כאשר נוצר ובהם יהי כל-מעשה האדם
ד: הראשון הוא רוח החיים אשר בו יוסד קיום האדם השני הוא רוח הראיה אשר בו תוצר התאוה
ה: השלישי הוא רוח השמיעה אשר אתו תבא חכמה הרביעי הוא רוח הריח ואתו נתנו הטעם ושאיפת האויר והנשימה
ו: החמישי הוא רוח הדבור ואתו תבא תבונה
ז: הששי הוא רוח הטעם ועל-ידו תהיה אכילת כל-מאכל ומשקה ועל-ידו יוצר הכח כי במאכלים יסוד הכח
ח: הרוח השביעי הוא רוח ההולדה והמשגל ועל-ידו יבא החטא בתאות החשק
ט: ועל-כן אחרון הוא במערכת הבריאה וראשון לנער כי מלא הוא כסילות ואת הנער יוביל כעור אל-בור וכבהמה אל-שחת
פרק ג[עריכה]
א: ואחרי כל-אלה עוד רוח שמיני רוח השנה אשר בו יהיה קיום התולדה ודמות המות
ב: ובכל-הרוחות האלה מתערבים רוחות תעתועים
ג: לראש יכון רוח הזנות בטבעו ובחושיו הרוח השני הוא רוח הבטן אשר לא תשבע השלישי הוא רוח הריב בכבד ובמרה
ד: הרביעי הוא רוח החנפה ואחיזת העינים למען ישא חן בהכנעו לפני איש
ה: החמישי הוא רוח גבוהה למען יתפאר ויתגאה הששי הוא רוח השקר בשואה וקנאה לבדות אמרים ולהסתיר אמרים ממשפחה ומרעים
ו: השביעי הוא רוח הרשע ואתו גנבות וגזלות למען ימלא תאות נפשו כי הרשע יתחבר בערמה עם-כל-הרוחות האלה
ז: ועם-כל-אלה יתחבר רוח השנה והוא רוח עועים והזיה
ח: וככה יאסף כל-נער כי-יחשיך דעתו מאמת ולא יבין בחקת יי ולא ישמע למוסר אבותיו כאשר סבלתי גם אני בנעורי
ט: ועתה בני אהבו אמת והיא תנצרכם שמעו אל-דברי ראובן אביכם
י: אל-תפנו אל-פני אשה ואל-תתחברו עם-אשת איש ואל-תתערבו בעסקי נשים
יא: כי לולא ראיתי את-בלהה רוחצת במקום סתר כי עתה לא נכשלתי בחטא הגדול הזה
יב: כי כאשר נתפשו מעיני בראותי את-ערית האשה לא נתנה שנה לי עד אשר עשיתי את-התועבה הזאת
יג: ויהי כאשר הלך יעקב אבי אל-יצחק אביו בעת היותנו במגדל-עדר על-יד אפרת בבית-לחם ותהי בלהה שכורה ותשכב ערמה בחדרה
יד: ואני בבואי וארא את-ערותה ואעש את-הנבלה והיא לא חשה ואשאירה ישנה ואצא
טו: ומלאך אלהים הודיע מיד לאבי על-דבר פשעי ויבא ויתאבל עלי ובה לא נגע עוד
פרק ד[עריכה]
א: ועל-כן אל תפנו בני אל-יפי הנשים ואל תפנו לבכם אל-מעשיהן והתהלכו בתם-לבב ביראת יי ובמעשים טובים ובתורה תהיו עמלים ועל-יד עדריכם עד- אשר יתן יי לכם אשה אשר ירצה הוא בה למען לא תענו כאשר עניתי אנכי
ב: כי עד-מות אבי לא-היה לי עז להביט בפניו או לדבר עם-איש מאחי מחרפה
ג: וגם-עד-עתה יכני לבי על-פשעי
ד: ואבי עוד הרבה לעודדני ויתפלל אל-יי בעדי למען יסור מעלי חרון-אף-יי כאשר גם-הראני יי ולמן-העת ההיא עד היום נשמרתי ולא חטאתי
ה: ועל-כן בני הנני אומר לכם שמרו את-כל-אשר אצוה אתכם ולא תחטאו
ו: כי שחת לנפש חטא הזנות כי ירחיקה מעם-יי ויקרב אותה אל-האלילים כי הוא יוליך שולל את-הדעת ואת-התבונה ויצעיד נערים בלא-עתם שאולה
ז: כי רבים חללים הפילה הזנות כי אם-זקן יהי האיש או רם-היחש אם-עשיר ואם-דל תעט עליו חרפה לפני בני אדם ושחוק יהי לבליעל
ח: הלא שמעתם על-דבר יוסף כי נשמר מאשה ואת-מחשבותיו טהר מכל-זנות וימצא חן בעיני אלהים ואנשים
ט: כי רבות עשתה-לו המצרית ותקרא למכשפים ותשקהו וסמי אהבה נתנה-לו ולא הראה יצר לבו כל-תאוה רעה
י: ועל-כן הצילו יי אלהי אבותינו מכל-מות-חרש רע
יא: כי אם-לא תמשל הזנות בדעתנו לא יוכל בליעל למשל-בנו
פרק ה[עריכה]
א: כי רעות הן הנשים בני וכי אין להן אמץ וכח לגבר תעשינה בערמה בתארן למען משך אותו אליהן
ב: ואת אשר לא-תוכלנה להתעות בתארן תכבשנה אותו בנכליהן
ג: כי על-אדותיהן דבר אלי מלאך יי ויורני כי רוח הזנות תמשל בנשים יותר מאשר בגברים ובלבבן תתנכלנה לאנשים ובעדין תולכנה אותם שולל ובשקור-עין תעכסנה ובמעשיהן אלה תולכנה אותם בשבי
ד: כי לא-תוכל האשה להחזיק בגבר לעיני כל ותעש את-הנבלה במעשי זנוניה
ה: ועל-כן בני נוסו מפני הזנות וצוו נשיכם ובנותיכם אשר לא-תיטבנה את-ראשן ואת-פניהן להוליך שולל את-הדעת כי כל-אשה העושה את-המזמות האלה תתעתד לענש עולם
ו: כי ככה התעו בכשפיהן גם את-הנפילים לפני המבול כי אלה בראותם אותן תמיד ויתאוו להן תאוה וידבקו בהן ויעשו את-המעשה הרע בנפשם כי שנו את-דמותם בדמות אנשים ויופיעו לפניהן כבוא אליהן בעליהן
ז: ואלה בחמדן את-חזותם בלבן ותלדנה את-בני הענק כי נראו להן הנפילים כמו ראשם מגיע השמימה
פרק ו[עריכה]
א: ועל-כן השמרו מן-הזנות ואם-תחפצו להטהר בלבבכם שמרו גם-את-חושיכם מן-הנשים
ב: ואותן צוו אשר לא-תתחברנה עם-הגברים למען תטהרנה גם-הן בלבן
ג: כי בהתחברן תמיד אם-גם-לא-תחטאנה מחלה אנושה להן ולנו לדראון לבליעל ולחרפת עולמים
ד: כי לא תבונה לזנות ולא חכמה בה וכל-קנאה תשכן בתוך תאותה
ה: ועל-כן הנני אומר לכם עוד תתחרו בבני לוי ותבקשו להתנשא עליהם ולא תוכלו
ו: כי אלהים יקם את-נקמתם ואתם תמותו מות מרעים
ז: כי ללוי נתן אלהים את-המלוכה וליהודה אתו ולי ולדן וליוסף להיות נשיאים
ח: ועל-כן הנני מצוכם לשמע אל-לוי כי הוא ידע את-חקת יי והוא יחרץ משפט ויקריב בעד כל-ישראל עד-קץ העתים הכהן המשיח אשר עליו דבר יי
ט: ואשביעכם באלהי השמים לעשות אמת איש את-קרובו ולהתהלך באהבה איש את-אחיו
י: וקרבו אל-לוי בענות לבבכם למען תקבלו ברכה מפיו
יא: כי הוא יברך את-ישראל ואת-יהודה כי בו בחר יי למלך על-פני כל-העם
יב: והשתחוו לזרעו כי למענכם ימות במלחמות אשר תראו ואשר לא תראו ובתוככם יהי מלך עולם
פרק ז[עריכה]
א: וימת ראובן אחרי אשר צוה לבניו את-הדברים האלה
ב: וישימהו בארון עד-העלותם אותו ממצרים ויקברהו בחברון במערת המכפלה במקום קבורת אביו.
צוואת שמעון הבן השני ליעקב וללאה[עריכה]
פרק א[עריכה]
א: העתקת דברי שמעון אשר דבר אל-בניו לפני מותו בשנת מאה ועשרים לחייו בעת מות יוסף
ב: ויהי כאשר חלה שמעון ויבאו בניו לראותו ויתחזק וישב וישק להם ויאמר
פרק ב[עריכה]
א: שמעו בני אל-שמעון אביכם ואגידה לכם את אשר בלבבי
ב: אנכי נולדתי ליעקב בן שני לאבי ולאה אמי קראה את-שמי שמעון כי שמע אלהים את-תפלתה
ג: וגם-חזק מאד הייתי ולא יראתי מעשות דבר ולא פחדתי מכל-מפעל
ד: כי קשה היה לבי וכבד לבלי-חת וקרבי לבלי רחמים
ה: כי גם הגבורה נתנה מאת אל עליון לבני-איש בנפשם ובבשרם
ו: כי בעת נעורי הרביתי לקנא ביוסף כי אהבו אבי מכל
ז: ואקשה את-לבי להרגו כי שר החטא ורוח הקנאה עורו את- תבונתי לבלתי התהלך אתו כאח ולבלתי חשך גם את-יעקב אבי
ח: ואלהיו ואלהי אבותינו שלח את-מלאכו ויצילהו מידי
ט: כי כאשר הלכתי אנכי שכמה להביא משחה לעדרים וראובן דותינה מקום היו צרכינו וכל-אוצרנו מכרו יהודה אחי לישמעאלים
י: וראובן בשמעו זאת התאבל כי בקש להשיבו אל-אביו
יא: ואנכי בשמעי כאלה ואקצף על-יהודה מאד כי עזבו חי ואהי קוצף עליו חמשה חדשים
יב: ויאסרני יי וימנע ממני את-חזק ידי כי יבשה יד ימיני שבעה ימים
יג: ואדע בני כי באה לי זאת בגלל יוסף ואנחם ואבך ואתפלל אל-יי כי תשוב ידי לאיתנה וארחק מכל-טמאה ומכל-קנאה ומכל-הוללות
יד: כי ידעתי כי מעשה רע זמותי לפני יי ולפני יעקב אבי על-דבר יוסף אחי בקנאי בו
פרק ג[עריכה]
א: ועתה בני שמעו לי והשמרו מרוח עועים ומן-הקנאה
ב: כי הקנאה תמשל ברוח האדם ולא תתנהו לאכל ולשתות ולעשות טוב
ג: כי בכל-מקום תסיתהו להרג את אשר יקנא-בו
ד: וכל-עוד האיש אשר יקנא בו יפרח יבל המקנא-בו
ה: ועל-כן עניתי שנתים בצום נפשי ואדע כי יגאל איש מקנאה ביראת אלהים
ו: כי כל-אשר ינוס אל-יי תרחק ממנו הרוח הרעה ודעתו עליו תקל
ז: והוא גם-את אשר קנא-בו ירחם ויסלח לאויביו וככה יסור מקנאה
פרק ד[עריכה]
א: ואבי שאלני על-נפשי כי ראה כי הלכתי קודר ואמר לו כי עניתי בכבדי
ב: כי אנכי הרביתי להתאבל מכלם יען כי אני אשמתי במכירת יוסף
ג: ויהי כאשר באנו מצרימה ויאסר אותי כמרגל ואדע כי בצדק עניתי ולא נעצבתי
ד: ויוסף היה איש טוב רחום וחנון ורוח יי היתה בו ולא שמר לי עברתו ויאהבני יחד עם אחי
ה: והשמרו-נא גם-אתם בני מכל-קנאה ותחרות והתהלכו בתם-לבב למען יתן יי גם-לכם חן וחסד וברכה על-ראשיכם כאשר ראיתם ביוסף
ו: כל-הימים האלה לא הכלימני על-המעשה הזה ויאהב אותנו כנפשו ויכבדנו על-בניו ויתן לנו עשר ומקנה ותבואות לרב
ז: וגם אתם בני אהבו איש את-אחיו בלב טוב ותסור מכם כל-רוח תגרה
ח: כי היא תרגיז נפש ותשחית בשר רגז וריב תביא לתושיה ותרתיח את-הדם ותוליך דעת איש שולל ותביא בלהה לנפש ורעדה לגו
ט: כי גם-בשנתו קנאה רעה תתעהו ותאכלהו וברוחות רעות תרעיש את-נפשו ותבהיל את-בשרו וברעש תדד שנה מנפשו וכרוח רע ומרעיל ככה יראה לבני האדם
פרק ה[עריכה]
א: ולכן היה יוסף יפה-תאר וטוב ראי כי כל-רע לא היה בו
ב: ועתה בני היטיבו את-לבבכם לפני יי וישרו את-דרככם בפני אנשים ותמצאו חן בעיני אלהים ואדם
ג: השמרו מן-הזנות כי הזנות היא אם כל-רע בהרחיקה מאת יי ובהקריבה לבליעל
ד: ואנכי ראיתי בכתבי ספר חנוך כי בניכם ישחתו בזנות ויצרו לבני לוי בחרב
ה: ולא יוכלו לעמד בפני לוי כי ילחם את-מלחמות יי ויכניע את-צבאכם
ו: ומתי מספר יהיו ויחלקו בלוי וביהודה ולא יהיה מכם איש למלוכה כאשר נבא גם-אבינו בברכותיו
פרק ו[עריכה]
א: ראה הגדתי לכם הכל למען אהיה נקי מחטאתכם
ב: ואם תסירו מכם תגרה וכל-קשי-לבב כשושנה יפרחו עצמותי בישראל וכחבצלת בשרי ביהודה ויהי ריחי כריח הלבנון ותמלא ממני הארץ קדושים לעולמי עולמים וענפיהם למרחוק ישתרעו
ג: ואז ישמד כל-זרע כנען ולא תהי שארית לעמלק ונשמדו כל-בני כתים וכל-בני חת יכרתו
ד: ואז תכרת ארץ בני חם וכל-העם ישמד ואז תשקט הארץ מרגזה וכל-אשר תחת השמים ממלחמה
ה: ואז גדול ישראל יכבד שם כי יי אלהים יופיע עלי אדמות
ו: ואז ינתנו כל-רוחות התהו למרמס ובני האדם ימשלו ברוחות הרעות
ז: ואז אקום גם אנכי בשמחה ואהלל על עליון על-נפלאותיו
פרק ז[עריכה]
א: ועתה בני שמעו אל-לוי ואל-יהודה ואל-תתקוממו לשני השבטים האלה כי מהם תקום לכם ישועת אלהים
ב: כי יקים יי לכם מלוי כהן גדול ומיהודה מלך והוא יושיע את-כל הגוים ואת-ישראל
ג: ועל-כן הנני מצוכם זאת אשר תצוו גם-אתם את-בניכם למען ישמרו זאת לדרותם
פרק ח[עריכה]
א: ויהי כאשר חדל שמעון לצות את-בניו וישכב עם-אבותיו והוא בן-מאה ועשרים שנה
ב: וישימו אותו בארון-עץ למען העלות את-עצמותיו חברונה
ג: ויעלו את-עצמותיו חרש במלחמת מצרים
ד: כי את-עצמות יוסף שמרו המצרים בקברי המלכים כי הגידו להם החרטמים אשר בצאת עצמות יוסף ממצרים יהיה חשך-אפלה בארץ ומכה גדולה למצרים אשר לא-יכיר איש את-אחיהו בנרות
פרק ט[עריכה]
א: ויבכו בני שמעון את-אביהם ויהיו במצרים עד-יום צאתם ממצרים ביד משה
צוואת לוי הבן השלישי ליעקב וללאה[עריכה]
פרק א[עריכה]
א: העתקת דברי לוי אשר צוה לבניו את-כל-אשר יעשון ואת-אשר יקרה אותם עד-יום הדין
ב: בריא ושלם היה כאשר קרא להם כי נגלה לו אשר ימות ויהי כאשר נקבצו ויאמר אליהם
פרק ב[עריכה]
א: אני לוי נולדתי בחרן ואבא עם-אבי שכמה
ב: ואנכי נער כבן-עשרים שנה כאשר נקמתי מחמור יחד עם-שמעון את-נקמת דינה אחותנו
ג: וכאשר רעיתי באבל-מחולה ותבא עלי רוח דעת אלהים וארא את-כל-האנשים המשחיתים את-דרכם וכי חמות בנתה לה חטאת ועל-מגדלים רשע ישב
ד: ואתעצב על-משפחות בני האדם ואתפלל אל-יי למען יושיעני
ה: והנה נפלה עלי תרדמה וארא הר גבוה ואני בתוכו
ו: והנה נפתחו השמים ומלאך יי דבר אלי ויאמר לוי לוי בוא
ז: ואבא אל-תוך הרקיע הראשון וארא מים רבים תלוים
ח: וארא רקיע שני והוא מאיר ונוצץ הרבה מן-הראשון כי נגה לבלי-חק בו
ט: ואמר אל-המלאך למה הוא כן ויאמר אלי המלאך אל-תתמה על-אלה כי תראה עוד שמים אחרים בהירים מאלה אשר אין ערוך להם
י: וכאשר תבא שמה תעמד ליד יי ותשרת לפניו ואת-תעלומותיו תגלה לבני-איש ותבשר על-אשר יבא לגאל את-ישראל
יא: ומחלק יי חייך והוא לבדו יהי לך שדה וכרם ותבואת הארץ וזהב וכסף
פרק ג[עריכה]
א: ועתה שמע על-אדות השמים אשר הראית ועל-כן אלה אשר מתחת כהים הם כי ראו את-כל-מעשי רשע בני האדם
ב: ועליו אש ושלג וקרח הוכן ליום-דין למשפט יי וצדקו כי בו כל-הרוחות המועדים לנקמת בני-האדם
ג: וברקיע השני כל-כחות הצבא הערוכים ליום-דין לנקם את-נקמתם ברוחות התהו ובבליעל ולמעלה מהם הקדושים
ד: ובעליון על-כל תשכן התפארת הגדולה למעלה מכל-קדש
ה: ואחרי השמים האלה כל-המלאכים הגדולים המשרתים והמכפרים לפני יי על-כל-שגגות הצדיקים
ו: והמה יביאו ליי ריח ניחוח למנחה וקרבן ללא דם
ז: ולמטה מהם המלאכים המביאים את-התשובות אל-מלאכי פני-יי
ח: ואחרי אלה כסאות ושלטונות ובהם תנשא תמיד שירה ליי
ט: וכאשר ישקיף יי עלינו נחרד כלנו והשמים והארץ ותהם ירעדו מפני גאונו
י: ובני האדם לא יבינו זאת ויחטאו ויכעיסו אל עליון
פרק ד[עריכה]
א: ואתה דע-לך כי-יעשה יי משפט בבני האדם כי כאשר יבקעו הסלעים ותחשך השמש ויחרבו המים ותכהה האש וכל-היקום יחמם וכל-הרוחות אשר לא-תראו ימקו ושאול תשלל שלל בהופיע עליון ובני-אדם לא יאמינו וברשעתם יתחזקו ועל-כן בשפטים ישפטו
ב: ואל עליון שמע תפלתך להבדיל אותם מרשע
ג: ולהיותך לו לבן ולעבדו ולשרת לפניו
ד: אור הדעת תאיר על-יעקב וכשמש תהיה לכל-זרע ישראל
ד: וברכה תנתן עליך ועל-כל-זרעך עד-אשר ישקיף יי על-כל-העמים ברחמיו עד-עולם
ה: ועל-כן תנתן-לך עצה ודעת למען תודיע על-כל לבניך
ו: כי מברכיך יברכו ומקלליך ישמדו
פרק ה[עריכה]
א: ואחרי-כן פתח לי המלאך את שערי-השמים וארא את-קדוש עליון יושב על-כסא
ב: ויאמר אלי לוי לך נתתי את-ברכות הכהנה עד-אבא ואשכן בתוך ישראל
ג: אחרי-כן הורידני המלאך ארצה ויתן-לי מגן וחרב ויאמר אלי נקם נקמתך בשכם על-דבר דינה אחותך ואנכי אהיה עמך כי יי שלחני
ד: ואשמיד בעת ההיא את-בני-חמור ככתוב בספר השמים
ה: ואמר אליו אנא יי הודיעני את-שמך למען אקראך ביום צרה
ו: ויאמר אנכי המלאך העומד על-ישראל למען לא ישמידו אותם
ז: אחרי הדברים האלה הקיצותי ואברך אל עליון
פרק ו[עריכה]
א: ויהי כאשר באתי אל-אבי ואמצא שריון נחשת ועל-כן נקרא שם ההר שריון והוא ליד גבל לימין אבלה
ב: ואשמר את-הדברים האלה בלבי
ג: אחרי-כן נועצתי באבי ובראובן אחי למען יאמרו לבני-חמור אשר לא ימולו כי קנאתי על-דבר הנבלה אשר עשו עם-אחותי
ד: ואהרג ראשונה את-שכם ושמעון הרג את-חמור
ה: ואחרי-כן באו אחי ויכו את-העיר לפי-חרב
ו: וישמע אבי זאת ויקצף ויתעצב כי נמולו וימותו ובברכותיו לא זכרנו לטוב
ז: כי חטאנו כי עשינו זאת ולא רוחו וגם-הוא חלה ביום ההוא
ח: ואנכי ידעתי כי מחשבת יי היתה לרעה על-שכם כי בקשו לעשות גם-עם-שרה ועם-רבקה כאשר עשו עם-דינה אחותנו ויי עצר בעדם
ט: וירדפו את-אברהם אבינו כי גר היה ויענו את-עדרי בהמותיו בהיותן הרות וליובל יליד ביתו הציקו מאד
י: וככה עשו לכל-הגרים ויגזלו בחזקה את-נשיהם וידיחון
יא: ותבא עליהם חמת יי להשמידם
פרק ז[עריכה]
א: ואמר ליעקב אבי בך יבוס יי את-הכנענים ויתן את-ארצם לך ולזרעך אחריך
ב: כי מהיום תקרא שכם עיר הכסילים כי כאשר ילעג איש לפותה כן לעגנו להם
ג: כי נבלה עשו בישראל ויענו את-דינה אחותנו
ד: ונסע ונבוא בית-אל
פרק ח[עריכה]
א: וארא שם חזון כבראשונה אחרי אשר ישבנו שם שבעים יום
ב: וארא שם שבעה אנשים ובגדיהם לבנים ויאמרו אלי קומה ולבשת את-מעיל הכהנה ואת-נזר הצדק ואת-חשן הדעת ואת-בגד האמת ואת-ציץ האמונה ואת-מגבעת הישר ואת-אפוד הנבואה
ג: וישאו כלם את-הבגדים ויאמרו אלי מעתה היה כהן ליי אתה וזרעך
ד: וימשחני הראשון בשמן הקדש ויתן-לי שבט משפט
ה: וירחצני השני במים טהורים ויאכילני לחם ויין הקדש וילבישני מעיל קדש ותפארת
ו: וילבישני השלישי לבוש בוץ כעין האפוד
ז: ויאזרני הרביעי אזור כעין הארגמן
ח: ויתן-לי החמישי ענף-עץ שמן-זית
ט: ויתן הששי נזר על-ראשי
י: וישם עלי השביעי נזר כהנה וימלא את-ידי קטרת לכהן לפני יי אלהים
יא: ויאמרו אלי לוי לשלשה ראשים יפרד זרעך לאות תפארת יי אשר יבא
יב: והחלק הראשון גדול יהיה ולמעלה ממנו לא יהי אחר
יג: והשני לכהנה יהי
יד: והשלישי שם חדש יקרא לו כי מלך יקום מיהודה וכהנה חדשה יחדש כדרך הגויים
טו: וחזותו יאהבו כנביא אל עליון מזרע אברהם אבינו
טז: כל-חמד בישראל לך יהיה ולזרעך ותאכלו כל-דבר טוב לראוה ושלחן יי יהיה חלק זרעך
יז: ומהם יהיו כהנים ושופטים וסופרים ועל-פיהם ישמר הקדש
יח: ויהי כאשר הקיצותי ואבין כי דמה החלום הזה אל-החלום הראשון
יט: ואסתיר גם-את-זאת בלבי ולא הגדתי לאיש עלי אדמות
פרק ט[עריכה]
א: וכעבר שני ימים ואבא אנכי ויהודה עם-יעקב אבינו אל-יצחק אבי אבינו
ב: ויברכני אבי אבי על-פי החלומות אשר ראיתי וימאן ללכת אתנו אל-בית-אל
ג: ויהי כאשר באנו בית-אל ויחלם יעקב אבי חלום על-אדותי כי אהיה להם לכהן לפני האלהים
ד: ויקם בבקר השכם ויעשר על-ידי הכל ליי
ה: וככה באנו חברונה לגור שם
ו: ויקראני יצחק תמיד להזכירני את-חקת יי כאשר גם הורני המלאך
ז: וילמדני את-משפט הכהנה הקרבנות העלות הבכורים והשלמים
ח: ויורני יום יום ויעש אתי לפני יי ויאמר אלי
ט: השמר-לך מרוח הזנות כי היא תשריש ותטמא בזרעך את-הקדשים
י: ולכן קח-לך בנעוריך אשה אשר אין בה מום ולא חללה ולא משבט הגוים הזרים
יא: ולפני בואך אל-הקדש תטבל ובהקריבך קרבן תרחץ וככלותך להקריב תשוב תרחץ
יב: ושנים עשר עצים אשר העלים עליהם תביא לפני יי כאשר הורני אברהם אבי
יג: ומכל-החי הטהור ומכל-העוף תקריב קרבן ליי
יד: ומכל-בכוריך ומן-היין תקריב ראשיתם קרבן ליי
טו: ואת כל-קרבנך במלח תמלח
פרק י[עריכה]
א: ועתה בני שמרו את-אשר אצוכם כי את-אשר שמעתי מאבותי גליתי לכם
ב: והנה נקיתי מפשעכם ומעונכם אשר תעשו באחרית הימים כי תתעו את-ישראל ותמיטו עליו רעות רבות מאת יי
ג: ואתם תפשעו בישראל עד-כי לא תשא אתכם ירושלם מפני רשעתכם
ד: ואתם תפוצו בשבי בין הגוים ותהיו שם לחרפה ולאלה
ה: כי הבית אשר בו יבחר יי ירושלם יקרא ככתוב בספר חנוך הצדיק
פרק יא[עריכה]
א: ואקח לי אשה ואני בן-שמונה ועשרים שנה ושמה מלכה
ב: ותהר ותלד בן ואקרא שמו גרשם כי גרים היינו בארצנו
ג: ואדע כי הוא לא יהיה במערכת הראשונה
ד: ובשנת חמש ושלשים לחיי נולד קהת לעת עלות השמש
ה: וארא בחלומי והנה הוא עומד במעלה בתוך כל-הקהל
ו: על-כן קראתי שמו קהת כי הוא ראשית התפארת והקהלה
ז: ותלד לי בן שלישי את-מררי בשנת ארבעים לחיי ויהי בהקשות אמו בלדתה ואקרא שמו מררי לאמר מרתי כי גם-הוא נטה למות
ח: ויוכבד נולדה במצרים בשנת הששים ושלש לחיי כי נכבדתי אז מאד בין אחי
פרק יב[עריכה]
א: ויקח גרשם אשה ותלד לו את-לבני ואת-שמעי
ב: ובני קהת עמרם ויצהר חברון ועזיאל
ג: ובני מררי מחלי ומושי
ד: ובארבע ותשעים שנה לחיי לקח לו עמרם את-יוכבד בתי לאשה כי ביום אחד נולדו הוא ובתי
ה: בן-שמונה שנים הייתי כאשר באנו ארצה כנען ובן-שמונה עשרה כאשר הרגתי את-שכם ובן-תשע עשרה שנה הייתי לכהן ליי ובן-שמונה ועשרים שנה לקחתי אשה ובן-שמונה וארבעים שנה הייתי כאשר באתי מצרימה
ו: והנה אתם בני דור שלישי
ז: ויוסף מת בשנת מאה ושמונה עשרה לחיי
פרק יג[עריכה]
א: ועתה בני הנני מצוה אתכם יראו את-יי אלהיכם בכל-לבבכם והתהלכו בתם-לבבכם ככל-מצותו
ב: ולמדו גם-אתם את-בניכם לקרא למען תהיה להם דעת בכל-חייהם ויהגו תמיד בתורת יי
ג: כי כל-אשר ידע את-תורת יי יכבד ולא יהי זר בכל-אשר ילך
ד: ורעים רבים יקנה על-הוריו ויתאוו אנשים רבים לעבדו ולשמע תורה מפיהו
ה: ועל-כן בני עשו צדקה עלי אדמות ותאצרו בשמים
ו: וזרעו טוב בנפשותיכם ותמצאהו בחייכם ואם-רע תזרעו רגז ועצב תקצרו
ז: אספו דעת ביראת יי כי אם-שבי יבא וערים וארצות תכחדנה וזהב וכסף וכל-רכוש יאבדו מאת החכם לא יבוז איש את-החכמה לולא עורון הפשע וקשי החטא
ח: כי אם ישמר איש מכל-הרעות האלה אז גם-בין אויביו תהי לו החכמה לתפארת ובארץ נכריה מולדת ובתוך אויבים אוהב לו ימצא
ט: כל-אשר נדיבות יורה ויעשה יחד עם-מלכים לכסא ישב כאשר היה גם-יוסף אחי
פרק יד[עריכה]
א: ועתה אחי ידעתי מספר חנוך כי בקץ העתים תפשעו ביי ותשאו ידיכם לכל-פשע ואחי יבושו בכם ותהיו ללעג לכל-הגוים
ב: כי אבינו יעקב חף מפשע הכהנים הגדולים
ג: בני טהורים תהיו כשמים על הארץ ואתם אשר אור לישראל הנכם כשמש וכירח תהיו
ד: כי מה-יעשו כל-הגוים אם-בחשך ילכו בפשעכם ותבאנה קללות על-שבטכם והאור הנתן בתורה להאיר לכם ולכל-איש אותו תחפצו לכבות ותורו את-המצות נגד חקי אלהים
ה: את-קרבנות יי תגזלו ומחלקיו תגנבו כל-מבחר ובשאט-נפש עם-הזונות תאכלו
ו: ובבצע כסף את-מצות יי תורו ונשי איש תטמאו ועם-זונות ומנאפות תתחברו ואת-בנות הגוים לנשים תקחו והיה משכבכם בהן כסדום וכעמורה
ז: ואתם בכהנתכם תרהבו ותתנשאו על-בני-איש וגם-נגד מצות אלהים תתרוממו
ח: כי גם-את-הקדשים בלעג ובקלס תשקצו
פרק טו[עריכה]
א: ועל-כן המקדש אשר בו יבחר יי לשממה יהיה בטמאתכם ואתם שבוים תהיו בין כל-הגוים
ב: ותהיו לשמצה להם ובושה וכלמת עולם במשפט אלהים
ג: וכל-אשר ישנאו אתכם יגילו על-מפלתכם
ד: ואם-לא על-ידי אברהם יצחק ויעקב אבינו תרחמו כי אז לא ישאר איש מזרעכם על-האדמה
פרק טז[עריכה]
א: ועתה ידעתי כי שבעים שבעות תתעו ואת-הכהנה תחללו ואת-הקרבנות תטמאו
ב: ואת-התורה תסירו ואת-דברי הנביאים לאין תשימו בתהפוכות רשע ואנשים צדיקים תרדפו ותמימים תשנאו ודברי אנשי אמת תשקצו
ג: קדשיכם לשמה יהיו עד-היסוד
ד: ומקום טהור לא-יהיה לכם והייתם לאלה ולזרא בין הגוים עד-אשר ישקיף יי עליכם וירחמכם ויקבל אתכם
פרק יז[עריכה]
א: וכאשר שמעתם על-דבר שבעים השבעות שמעו גם-על –דבר הכהנה
ב: כי בכל-יובל ויובל כהנה תהיה וביובל הראשון אשר ראשון לכהנה ימשח גדול יהי וכדבר איש אל-אביו אל-אלהים ידבר וכהנתו שלמה עם-יי תהיה
ג: וביובל השני אשר ימשח לאשר אהב בעצב ידאג והיתה כהנתו כבוד ועל-ידי-כל יפאר
ד: והכהן השלישי בעצב יקבל
ה: והרביעי יענה כי רשע לרב יתחבר נגדו וכל ישראל ישנאו איש את-קרובו
ו: והחמישי בחשך יתפש
ז: וכמוהו גם-הששי וגם-השביעי
ח: ובשביעי תהיה טמאה אשר לא-אוכל להגיד בפני בני-איש כי אלה אשר יעשו אותה ידעוה
ט: ועל כן לשבי ולבזה יהיו וארצם וכל-יקומם יכחדו
י: ובשבוע החמישי ישובו אל-ארצם השוממה ויחדשו את-בית יי
יא: ובשבוע השביעי יבאו כהנים עובדי אלילים מנאפים אוהבי בצע אנשי גאוה עוברי חק פושעים אשר נערים יטמאו ובהמה ירבעו
פרק יח[עריכה]
א: והיה כי-יקם יי את-נקמתו מהם תחדל הכהנה
ב: ואז יקים יי כהן חדש אשר לו יגלו כל-אמרות יי והוא יעשה משפט אמת עלי-אדמות במלאת הימים
ג: ויעלה כוכבו בשמים ככוכב מלך ויאיר באור הדעת כשמש ליום והוא יתגדל בעולם
ד: הוא יזרח כשמש על-הארץ ויסיר כל-חשך מתחת השמים ושלום יהיה בכל-הארץ
ה: ישמחו השמים בימיו ותגל הארץ והעננים ישישו ודעת יי תערה על-האדמה כמי הימים ומלאכי הכבוד לפני יי יגילו בו
ו: והשמים יפתחו וממקדש הכבוד תערה עליו קדשה בקול אב כמן-אברהם ליצחק
ז: וכבוד אל עליון יערה עליו ורוח דעת וקדשה תשכן עליו
ח: כי הוא ימסר את-גדל תפארת יי לבניו באמת לעולם ולא יהי יורש לו לדור ודור עד-עולם
ט: ולעת כהנתו ירבו העמים דעת על-האדמה ובכהנתו יתם החטא והרשעים יחדלו הרע והצדיקים ינוחו בו
י: והוא יפתח את-שערי גן-עדן ויסיר את-החרב המפחידה את-האדם
יא: ויתן לקדושים לאכל מעץ החיים ורוח הקדש יהיה עמהם
יב: והוא יאסר את-בליעל ויתן אמץ לבניו לרמס את-הרוחות הרעות
יג: וישמח יי בבניו ויתהלל בפי אשר אהב לעולם
יד: ואז יגל אברהם ויצחק ויעקב וגם-אנכי אשמח וכל-הקדושים ילבשו צדק
פרק יט[עריכה]
א: ועתה בני שמעו כלכם בחרו לכם את-האור או את-החשך את-תורת יי או את-מעשי בליעל
ב: ויענהו בניו ויאמרו לפני יי נלך ובתורתו
ג: ויאמר אליהם אביהם עד יי ועדים מלאכיו ואתם עדים ואנכי עד על-דבר מוצא פיכם ויאמרו לו בניו עדים
ד: ויחדל לוי לצות את-בניו כן ויפשט את-רגליו על-המטה ויאסף אל-אבותיו והוא בן-שבע ושלשים ומאת שנה
ה: וישימו אותו בארון ואחרי-כן קברהו בחברון עם-קברות אברהם יצחק ויעקב
צוואת יהודה הבן הרביעי ליעקב וללאה[עריכה]
פרק א[עריכה]
א: העתקת דברי יהודה אשר דבר אל-בניו לפני מותו
ב: ויהי כאשר נאספו ויבאו אליו ויאמר אליהם שמעו בני אל-יהודה אביכם
ג: אנכי נולדתי בן רביעי ליעקב אבי ולאה אמי קראה שמי יהודה כי אמרה אודה את-יי כי נתן לי גם-בן רביעי
ד: ואנכי חרוץ הייתי בנעורי ואשמע בקול אבי לכל-דבר
ה: ואכבד את-אמי ואת-אחות אמי
ו: ויהי כאשר גדלתי ואהי לאיש ויברכני אבי ויאמר מלך תהיה ובכל תצליח
פרק ב[עריכה]
א: ויתן יי לי חן בכל-מעשי בשדה ובבית
ב: ידעתי כי-דלקתי יחד עם-האילה ואצודה ואעש מטעמים לאבי ויאכל
ג: ואת-הצבי תפשתי במרוצתי וכל-אשר בשדות צדתי
ד: ואך את-הארי ואציל גדי מפיו ואת-הדב תפשתי ברגלו ואשליכהו אל-הפחת וישבר
ה: ואחרי חזיר-היער רדפתי ואצודהו במרוצתו ואקרעהו
ו: ובחברון קפץ נמר על-הכלב ואחז בזנבו ואשליכהו אל-הסלע וישבר לשנים
ז: ואת-שור-הבר מצאתי והוא בער בשדות ואתפשהו בקרניו ואסובבהו סביב ואהם אותו ואשליכהו ואהרגהו
פרק ג[עריכה]
א: ויהי כאשר באו שני מלכי כנען והמה משרינים על-מקננו ועם-רב אתם וארוץ אנכי לבדי אל-מלך חצור ואכהו על-שריוני רגליו ואורידהו ארצה וככה הרגתיו
ב: ואת-המלך השני מלך תפוח אשר ישב על-סוסו הרגתי ובכן פזרתי את-כל-עמו
ג: ואת-מלך אחר איש ענק ראיתי והוא יושב על-סוסו ומורה חצים מלפניו ומאחריו ואקח אבן ששים ליטרא משקלה ואור בסוס ואהרגהו
ד: ואלחם באחר שתי שעות ואשבר את-מגנו לשנים וארוצץ את-רגליו ואהרגהו
ה: ויהי כאשר פשטתי את-שריונו והנה תשעה אנשים מחבריו באו להלחם אתי
ו: ואקח את-בגדי על-זרועי ואקלע בהם אבנים ואהרג ארבעה מהם ויתרם נסו
ז: ויעקב אבי הרג את-בעל שילה מלך כל-המלכים איש ענק ארכו שתים עשרה אמה
ח: ויפל עליהם פחד ויחדלו להלחם בנו
ט: ועל-כן היה אבי בלי-פחד במלחמותיו כאשר הייתי אנכי עם-אחי
י: כי ראה בחלומו על-אדותי כי מלאך הגבורה הולך בעקבותי למען לא אכשל
פרק ד[עריכה]
א: ואחרי-כן קמה עלינו בנגב מלחמה גדולה מאשר בשכם ואערך מלחמה יחד אני ואחי וארדף אלף איש ואהרג מאתים מהם וארבעה מלכים
ב: ואדלג על-החומה ואהרג עוד ארבעה מלכים
ג: וככה לכדנו את-חצור ונקח את-כל-שללם
פרק ה[עריכה]
א: ממחרת באנו אל-סרטן עיר חזקה ובצורה אשר יושביה אמרו להרגנו
ב: ואני וגד קרבנו אליה מן-המזרח וראובן ולוי מן-המערב
ג: וכאשר חשבו האנשים אשר על-החומה כי לבדנו אנחנו ויערכו לנגדנו
ד: ואחי עלו מכל-עבר חרש ביתדות על-החומה ויבואו העירה והמה לא ידעו
ה: ונך אותם לפי חרב ואשר על-החומה נסו ויבאו אל-המגדלים ונצת את-המגדלים ונלכדם אתם
ו: ויהי כאשר הלכנו משם ויתנפלו אנשי תפוח על-שללנו ונתנהו ביד בנינו ונלחם אתם עד תפוח
ז: ונהרג אותם ונשרף את-העיר וכל-אשר בתוכה בזונו
פרק ו[עריכה]
א: ויהי כאשר היינו על-מימי כזבא ויבאו עלינו אנשי ארבל למלחמה
ב: ונלחם אתם ונרדפם ואת-אנשי שילח מרעיהם הרגנו ולא היה להם מפלט מאתנו לצאת לקראתנו
ג: וביום החמישי באו עלינו אנשי מכיר לשלל שלל ונצא לקראתם וננצח אותם בחרב חדה ונהרגם טרם יעברו במעברה
ד: וכאשר באנו העירה ותשלכנה נשיהם אבנים בנו מראש ההר אשר עליו היתה העיר
ה: ונחבא אני ושמעון מאחרי העיר ונלכד את-מעלות ההר ונהרס גם את-העיר הזאת
פרק ז[עריכה]
א: ויגד לנו ממחרת כי מלך געש יוצא לקראתנו בעם רב
ב: ואני ודן התחפשנו לאמורים ונבא אל-תוך עירם כבעלי ברית
ג: וברדת הלילה ויבאו אחינו ונפתח להם את-השערים ונשמד אותם ואת-כל-אשר להם ונבז את-כל-רכושם ונהרס את-שלש חומותיהם
ד: ונקרב אל-תמנה מקום שם אצור כל-רכוש המלכים אויבינו
ה: ויהי כאשר גדפוני ואקצף וארוץ אליהם אל-ראש ההר והמה ירו בי אבנים וחצים
ו: ולולא דן אחי היה בעזרי כי עתה יכלו להרגני
ז: ונתנפל עליהם בקצף וינוסו כלם ויבאו בדרך אחרת אל-אבי ויתחננו לפניו ונכרת אתם ברית שלום
ח: ולא עשינו להם רעה ויהיו לנו למס ונשב להם את-כל-שללם
ט: ואבנה את-תמנה ואבי בנה את-ארבל
י: ואנכי בן-עשרים שנה כאשר פרצה המלחמה הזאת
יא: ויגורו הכנענים מפני ומפני אחי מאד
פרק ח[עריכה]
א: ומקנה רב היה לי וראש הרועים אשר לי חירם העדלמי
ב: ויהי כאשר הלכתי אליו וארא את-בן-שוע מלך עדלם וידבר עמנו ויעש לנו משתה ובחמי ויתן-לי את-בת-שוע בתו לאשה
ג: ותלד לי את-ער ואת-אונן ואת-שלה
ד: וימת יי שנים ושלה חי ואתם בניו
פרק ט[עריכה]
א: ושמונה עשרה שנה היתה ברית שלום בין אבי ובין עשו אחיו ובין בניו ובינינו אחרי אשר באנו מארם-נהרים מעם-לבן
ב: וכמלאת שמונה עשרה שנה בשנת הארבעים לחיי ויצא עשו אחי אבי לקראתנו בעם כבד וחזק
ג: ויך יעקב בקשתו את-עשו והוא נחלה בהר שעיר
ד: ונרדף את-בני עשו ולהם עיר בצורה חומת ברזל ושערי נחשת ולא יכלנו לבא בתוכה ונשם עליה מסביב ונצר עליה
ה: ויהי מקץ עשרים יום והמה לא פתחו והנה אנכי מביא לעיניהם סלם ובנשאי את-מגני ממעל לראשי ואעל ואני תופש את-האבנים ואהרג מהם ארבעה אלופים
ו: וראובן וגד הרגו ששה אחרים
ז: ויתחננו אלינו בדברי שלום ונועץ עם-אבינו ונשם אותם למס
ח: ויהיו נותנים לנו חטה חמש מאות כור ושמן חמש מאות איפה ויין חמש מאות מדה עד-הרעב עד-אשר ירדנו מצרימה
פרק י[עריכה]
א: אחר הדברים האלה לקח לו ער בני את-תמר מארם נהרים בת-ארם לו לאשה
ב: ויהי ער רע ויצק לתמר כי לא-היתה מארץ כנען וימיתהו מלאך יי בלילה השלישי
ג: והוא לא ידעה במזמת אמו כי לא חפץ להוליד ממנה בנים
ד: ובימי המשתה ואתננה לאונן לאשה
ה: וגם הוא ברעתו לא ידעה ויעש אתה שנה
ו: ויהי כאשר יראתי אותו ויבא אליה ושחת זרעו ארצה במצות אמו וימת גם-הוא ברעתו
ז: ואבקש לתתה גם לשלה ולא נתנתני אמו כי כעסה על-תמר אשר לא היתה מבנות כנען כמוה
פרק יא[עריכה]
א: וגם-אנכי ידעתי כי רעה משפחת הכנענים ועצת נעורים נמהרה עורה את-תבונתי
ב: ובראותי אותה והיא השקתני יין ואפת ואקחה בלא עצת אבי
ג: והיא כאשר הלכתי ותלך ותקח אשה לשלה מבנות כנען
ד: וכאשר נודע לי אשר עשתה ואקללה במר נפשי
ה: ותמת גם-היא ברעתה יחד את-בניה
פרק יב[עריכה]
א: ויהי אחר הדברים האלה ותמר באלמנותה ובשמעה מקץ שנתים כי הולך אנכי לגזז את-צאני ותעד בגדי כלולותיה ותשב בעיר עינים לפני השער
ב: כי כן חק לאמורים אשר יושיבו את-המארסה שבעה ימים לפני השער להזנותה
ג: ואנכי בשתותי יין לשכרה לא הכרתיה ויפתני יפיה ומראה יפי עדיה
ד: ואט אליה ואמר אבא-נא אליך ותאמר מה-תתן לי ואתן-לה את-מטי ואת-פתילי ואת-נזר מלכותי לערבון וכאשר באתי אליה ותהר
ה: ובהודעי את-אשר עשיתי ואבקש להרגה והיא שלחה אלי חרש את-הערבונות ותכלימני
ו: ובקראי לה ואשמע גם-את-דברי הסוד אשר דברתי בשכבי עמה בשכרוני
ז: ולא יכלתי להמיתה כי מאת יי היתה זאת
ח: ואני אמרתי אולי בעצת ערמה עשתה בקחתה את-הערבון מאשה אחרת
ט: ואנכי לא קרבתי אליה כל-ימי חיי כי עשיתי את-התועבה הזאת בישראל
י: וגם-אנשי העיר אמרו לא היתה בשער קדשה כי מארץ אחרת באה ותשב בשער לזמן מצער
יא: ואחשב כי לא-ידע איש כי באתי אליה
יב: ואחרי-כן באנו מצרימה אל-יוסף מפני הרעב
יג: ואנכי אז בן-שש וארבעים שנה ושלש ושבעים שנה גרתי במצרים
פרק יג[עריכה]
א: ועתה בני הנני מצוה אתכם שמעו אל-יהודה אביכם ושמרו את-דברי לעשות ככל-חקות יי ולשמע אל-מצות אלהים
ב: ולא תלכו אחרי תאותיכם בשרירות לב ואל-תתגאו במעשיכם ובכח נעוריכם כי כל-אלה רע בעיני יי
ג: כי גם-אנכי התפארתי אשר במלחמות לא פתני מראה אשה יפת-תאר ואחרף את-ראובן אחי על-דבר בלהה אשת אבי ורוח-הקנאה והזנות ערכו לנגדי מלחמה עד-אשר שכבתי עם-בת-שוע הכנענית ועם-תמר כלתי
ד: כי אמרתי אל-חותני אועץ באבי וכן אקח את-בתך לאשה והוא לא חפץ ויראני בדבר בתו המון זהב לבלי-חק כי מלך היה
ה: ויפאר אותה בזהב ובפנינים ויצוה להשקותני יין בחדר הנשים והיא יפה מאד
ו: והיין הטה את-עיני והחשק החשיך את-נפשי
ז: ואנכי חשקתי בה ואשכב עמה ואעבר מצות יי ומצות אבי ואקחה לאשה
ח: ויי שלם-לי בעצת נפשי הרעה כי לא נחת היה לי בבניה
פרק יד[עריכה]
א: ועתה בני אל-תשתו יין לשכרה כי הוא יסיר את-הלב מאחרי האמת ויעורר קנאה ותאוה ויטה את-העינים למעשי תעתועים
ב: כי היין כמשרת לרוח הזנות למלא תאות-נפש כי גם-שניהם יעקשו את-תבונת האדם
ג: כי אם-תשתה יין לשכרה הוא ירגיז את-רוחך במחשבות נתעבות אשר תתעינה לזנות ויחמם את-גוך לתאוה ואתה תעשה את-מעשה החטא ולא תבוש
ד: כן דרך השכור בני כי אשר ישתה לשכרה לא יבוש מאיש
ה: והנה גם-אנכי נתעיתי לבלתי הכלם מפני המון העיר כי לעיני-כל נטיתי אל-תמר ואחטא חטא גדול ואגל את-מכסה ערות בני
ו: וכאשר שתיתי יין לא הדרתי את-מצות אלהים ואקח אשה כנענית
ז: ועל-כן תבונה רבה דרושה לאיש השותה יין וזה יהיה שכל-שתית היין אשר ישתה איש כל-עוד יבוש
ח: והיה כי יעבר את-הגבול הזה ורוח-תעתועים תתקף את-נפשו ותשים דברי נבלה בפיו והוא יפשע ולא יבוש ויחשב כי טוב הוא
פרק טו[עריכה]
א: ונואף כי יענש לא יחוש וכי יהיה לבוז לא יכלם
ב: כי אם-יהיה איש מלך וינאף תסור ממנו מלכותו כי עבד לזנות יהיה כאשר עניתי גם-אני
ג: כי נתתי את-מטי הוא עז שבטי ואת-אזורי הוא גבורתי ואת-נזרי אשר הוא תפארת מלכותי
ד: ובהנחמי על-אלה לא אכלתי בשר ויין עד-עת זקנתי וכל שמחה לא ראיתי
ה: ומלאך אלהים הראני כי אם-מלך ואם-דל תמשלנה בו הנשים
ו: והן תקחנה מאת המלך את-תפארתו מאת הגבור את-גבורתו ומאת הדל גם את-משען דלותו האחרון
פרק טז[עריכה]
א: ועל-כן שמרו בני את-גבול היין כי ארבע רוחות רעות בו רוח החמדה רוח חשק-בשרים רוח הוללות ורוח הבצע
ב: אם-תשתו יין בשמחה היו ענוים ביראת יי כי אם-בשמחתכם תסור יראת יי ישאר השכרון ואתו תבא פריצות
ג: ואם-תבקשו לחיות בענוה אל-תגעו כליל ביין למען לא תחטאו בדברי שחץ ומריבות ובעלילות-שוא ולא תעברו מצות יי ותמותו לא בעתכם
ד: כי היין יגלה גם-סודות אלהים ואנשים כאשר גליתי גם-אנכי את-מצות אלהים וסודות יעקב אבי לכנענית אשר אמר לי אלהים לא תגלה
פרק יז[עריכה]
א: ועתה אצוכם בני אל-תאהבו כסף ואל-תביטו אל-יפי הנשים כי גם-אנכי על-ידי הזהב ויפי המראה נתעיתי אחרי בת-שוע הכנענית
ב: כי ידעתי בעקב שני אלה יפל זרעכם בזנות
ג: כי גם-אנשים נבונים מבני יעבירו על-דעתם וימעיטו את-מלכות יהודה אשר נתן לי יי עקב אשר שמעתי בקול אבי
ד: כי אנכי לא-העצבתי את-אבי מימי כי אם-כל-אשר אמר אלי עשיתי
ה: ויברכני יצחק אבי-אבי למלך על-ישראל וגם-יעקב ברכני כן
ו: וגם-אנכי ידעתי כי ממני תקום המלוכה
פרק יח[עריכה]
א: ואנכי ידעתי כי תעשו רעה באחרית הימים
ב: ועל-כן השמרו בני מן-הזנות ומאהבת-כסף ושמעו אל-יהודה אביכם
ג: כי אלה יסירו מאחרי תורת אלהים ויעורו עצת הנפש וילמדו גאוה ולא יתנו לאיש לרחם על-קרובו
ד: והם מנפשו כל-חנינה יגזלו ויציקו להם בעני ועמל וינידו ממנו שנה ויאכלו את-בשרו
ה: והוא את-קרבנות אלהים יפר וברכת אלהים לא יזכר נביא כי-ידבר אליו לא ישמע ודברי תמימים יתעב
ו: כי הוא לשני יצרים יעבד ולא יוכל לשמע בקול אלהים כי החשיכו את-נפשו וביום כבלילה יהלך
פרק יט[עריכה]
א: בני אהבת הכסף תוביל לעבודת אלילים כי בתעתועי הכסף יקראו לאלילים אלים והוא יפעל אשר מי שיש-לו כסף בשגעון ינהג
ב: בעקב הכסף מתו לי בני ולולא שבתי נכנעתי ולולא תפלות יעקב אבי כי אז ערירי הלכתי למות
ג: ואלהי אבותי חמל עלי כי עשיתי את-אלה ולא ידעתי
ד: כי שר החטא עורני ואפשע כאדם וכבשר אשר בחטאים נשחת
ה: ואנכי הכרתי את-רפיוני בחשבי כי לא ינצחני איש
פרק כ[עריכה]
א: ואתם דעו לכם בני כי שתי רוחות תשמרנה על-האדם רוח האמת ורוח הכזב
ב: והרוח התיכונה היא רוח תבונת השכל אשר תט לכל אשר תחפץ
ג: ומפעלי שתיהן האמת והכזב חקוקים בלב האדם ויי יודע כל-אחד מהם
ד: ואין זמן אשר בו יוכלו להסתר מעשי בני-איש כי בלבו חקוקים הם לפני יי
ה: ורוח האמת תעיד בכל ותאשים את-כל והיתה כאש עצורה בלב החוטא ולא יוכל לשאת פניו אל-שופטו
פרק כא[עריכה]
א: ועתה בני הנני מצוה אתכם אהבו את-לוי למען תשארו ואל-תתנשאו עליו למען אשר לא-תשמדו
ב: כי לי נתן אלהים את-המלוכה ולו את-הכהנה וישם את-המלוכה תחת הכהנה
ג: לי נתן את-אשר על-הארץ ולו את-אשר בשמים
ד: כי כאשר גבהו השמים מעל-הארץ כן גבהה כהנת אלהים ממלכות הארץ אם-לא תסור בחטאה מאחרי יי ומלכות הארץ תמשל-בה
ה: כי מלאך יי אמר אלי בו בחר יי על-פניך לקרבו אליו ולאכל משלחנו ולהקריב לפניו בכורים ממטעמי בני ישראל ואתה תהיה מלך בישראל
ו: ותהיה ביניהם כים כי כאשר בו יתרוצצו צדיק ורשע אלה אסירים ואלה עשירים ככה יהיה גם-בך כל-מין האדם אלה מסכנים יהיו ובשבי ילכו ואלה עשירים חומסי הון-זרים
ז: כי המלכים כתנינים יהיו ויבלעו בני-איש כדגים ובנים ובנות יקחו לעבדים ובתים ושדות ומקנה ורכוש יגזלו
ח: ובבשר רבים ישביעו עורבים ועגורים והמה יפלו ברעה ויתגאו בתאות-בצע
ט: ונביאי השקר כסופות יהיו וירדפו כל-אנשי צדק
פרק כב[עריכה]
א: ויי יביא עליהם ריבות איש באחיו ומלחמות תמיד תהיינה בישראל
ב: ובזרים יבא הקץ למלכותי עד-אשר תבוא תשועת ישראל עד-יופיע אלהי הצדק להשקיט בשלום יעקב וכל-הגוים והוא ישמר כח-מלכותי עד-עולם
ג: כי שבועה נשבע יי לבלתי השמיד את-המלוכה מזרעי עד-עולם
פרק כג[עריכה]
א: ועתה בני נעצבתי מאד על-הפשעים ועל-הכשפים אשר תעשו נגד המלוכה כי תלכו אחרי המעוננים הידעונים ורוחות התהו
ב: את-בנותיכם תעשו למחוללות ולקדשות ותתערבו בכל-תועבות הגוים
ג: ועל-הדברים האלה יביא יי עליכם רעב ודבר מות וחרב רודפת מצור-אויבים וחרפת-אוהבים עולליכם ימותו את-נשיכם יגזלו את-רכושכם יבזו מקדש יי יהיה לשרפת אש ארצכם שממה ואתם תהיו בשבי בין הגוים
ד: ומבניכם יעשו סריסים לנשיהם
ה: עד-אשר תשובו אל-יי בלבב שלם ותשובו ותלכו בכל-מצותיו ויי ישקיף עליכם ברחמים ויוציא אתכם משבי הגוים
פרק כד[עריכה]
א: ואחרי כל-אלה יקום לכם כוכב מיעקב בשלום וקם איש מזרעו כשמש צדקה ויתהלך עם-בני אדם בתם ובצדק וכל-עולה לא תמצא בו
ב: והשמים יפתחו-לו לשפך עליו רוח ברכה והוא ישפך רוח חן עליכם
ג: ואתם תהיו לו בנים באמת ותלכו בחקותיו
ד: ואז יזהיר שבט מלכותי ומגזעכם יצא חטר
ה: וממנו יצמח שבט מישור לגוים לשפט ולהושיע את-כל-אשר יקרא אל-אלהים
פרק כה[עריכה]
א: ואז יקומו אברהם יצחק ויעקב לחיים ואנכי ואחי ראשי שבטי ישראל נהיה הראשון לוי השני אנכי השלישי יוסף הרביעי בנימין החמישי שמעון הששי יששכר וככה כלם על-סדרם
ב: ויברך יי את-לוי ומלאך הפנים ברך אותי כחות הכבוד את-שמעון השמים את-ראובן הארץ את-יששכר הים את-זבלון ההרים את-יוסף האהל את-בנימין המארות את-דן עדן את-נפתלי השמש את-גד והירח את-אשר
ג: ואתם תהיו עם ליי ושפה אחת ולא יהיה שם רוח-תעתועים מבליעל כי הוא לאש יוטל עד-עולם
ד: וכל אשר ביגון מתו בשמחה יקומו
ה: והמתים למען יי לחיים יקיצו
ו: וצבאי יעקב בשמחה ירוצו ונשרי ישראל יעופו בגילה וכל-העמים יכבדו את-יי לעולמים
פרק כו[עריכה]
א: ועל-כן בני שמרו כל-תורת יי כי היא תקוה לכל אשר יחזיקו בדרכיו
ב: ויאמר אליהם יהודה הנה אנכי מת היום בן-מאה ועשר ושמונה שנים
ג: ואל-תקברוני בבגדי-יקר ואל-תקרעו את-בטני כי כן יעשו המלכים והעלוני חברונה אתכם
ד: וישכב יהודה עם-אבותיו אחרי דברו את-הדברים האלה ויעשו בניו ככל אשר צוה אותם ויקברו אותו עם-אבותיו בחברון
צוואת יששכר הבן החמישי ליעקב וללאה[עריכה]
פרק א[עריכה]
א: העתקת דברי יששכר ויקרא אל-בניו ויאמר אליהם שמעו בני אל-יששכר אביכם והאזינו לדברי אהוב יי
ב: אנכי נולדתי בן חמישי ליעקב בשכר הדודאים
ג: כי ראובן אחי הביא דודאים מן-השדה ותפגשהו רחל ותקחם
ד: ויבך ראובן ותצא לאה אמו לקולו
ה: ואלה היו תפוחים אשר ריחם מתוק הצומחים מעל לאפיקי המים בארץ ארם
ו: ותאמר רחל לא אתן-לך את-אלה והיו לי תחת בנים כי שנאני יי ולא ילדתי בנים ליעקב
ז: ושנים היו התפוחים ותאמר לאה אל-רחל יהי-לך אשר לקחת את-בעלי ולקחת גם-את-אלה ממני
ח: ותאמר לה רחל יהי לך יעקב הלילה הזה תחת דודאי בנך
ט: ותאמר לה לאה לי הוא יעקב כי אנכי אשת נעוריו
י: ותאמר רחל אל-תתגאי ואל-תתפארי כי אותי ארש לו בראשונה ולמעני עבד את-אבינו ארבע עשרה שנה
יא: ואנכי מה-אעשה-לך כי רבה הערמה ומזמת בני-איש וערמה תהלך עלי-אדמות כי לולא זאת לא ראית את-פני יעקב
יב: כי לא אשתו את ובערמה הבאת לו
יג: ואותי רמה אבי ויגרשני בלילה ההוא ולא נתן את-יעקב לראותני כי לו הייתי שם לא קרהו כזאת
יד: ואולם בדודאים האלה אשכיר לך ללילה אחד את-יעקב
טו: וידע יעקב את-לאה ותהר ותלד אותי ועל-השכר הזה נקרא שמי יששכר
פרק ב[עריכה]
א: וירא אז מלאך יי אל-יעקב ויאמר שני בנים תלד רחל כי בחלה במשכב בעלה ותבחר הנזר
ב: ולולא לאה אמי מכרה במשכבו את-שני התפוחים כי עתה שמונה ילדה ועל-כן ילדה היא ששה ורחל ילדה את-השנים כי למען הדודאים השקיף עליה יי
ג: כי ידע אשר למען לדת בנים בקשה לחיות עם-יעקב ולא למען מלא תאותה
ד: וממחרת היום נתנה שנית את-יעקב
ה: ובגלל הדודאים ההם שמע יי את-רחל
ו: כי גם-כאשר קבלתם לא אכלה אותם ותקרב אותם בבית יי ותביאם אל-הכהן אשר היה בימים ההם
פרק ג[עריכה]
א: ויהי כאשר הייתי לאיש ואתהלך בישר לבבי ואהי עובד אדמת אבי ואדמת אחי ואאסף את-תבואות אדמתם בעתן
ב: ויברכני אבי כראותו כי בתם-לבבי אתהלך לפניו
ג: ואנכי לא-הייתי נמהר במעשי ולא קנאתי ולא רעה עיני בקרובי
ד: לא הלכתי רכיל באיש ולא הרשעתי חיי אדם כי בתמת עיני הלכתי
ה: בן-שלשים וחמש הייתי כאשר לקחתי אשה כי עמלי אכל את-כחי ולא חשבתי על-חשק נשים כי עיף ויגע הייתי ותפל עלי תרדמה
ו: וישמח אבי תמיד על-תם-לבבי כי כל-בכור הקרבתי ביד-הכהן ליי וכן גם-לאבי
ז: וירב יי את-טובו בידי עשרת אלפי מונים וידע גם-יעקב אבי כי יי עזרני בתמי
ח: כי לדלים ולאשר בצרה נתתי מטוב האדמה בתם-לבבי
פרק ד[עריכה]
א: ועתה בני שמעו אלי והתהלכו בתם-לבבכם כי בו ראיתי את-כל-רצון יי
ב: איש תם לא-ישאף הון מאכלי-תאוה שונים לא יחמד בגד מחלצות לא ירצה
ג: ימים רבים לא-יקוה לחיות והוא רק לרצון יי יחכה
ד: ועל-כן כל-רוחות תעתועים לא-ימשלו בו כי לא-יואיל הבט אל-יפי הנשים למען אשר לא-יחלל נפשו בתהפוכות רע
ה: אין קנאה בעצותיו והכעש לא יעציב את-נפשו ולא יענה את-רוחו בתאוה נכזבה
ו: והוא בתמת-נפשו יתהלך וכל-דבר בישר לבבו יראה ויעצם עיניו מראות רע בחטאי העולם לבל-יראה בהפר איש את-מצות יי
פרק ה[עריכה]
א: ועל-כן שמרו בנים את-תורת אלהים וקנו תם ובישר תתהלכו ואל-תהיו קלי-דעת במצות יי ובמעשי קרוביכם
ב: ואהבו את-יי ואיש את-קרובו ועל-דל ועל-חולה תחמלו
ג: שימו מעיניכם לעבד את-האדמה ועמלו במפעליכם בכל-עבודת השדה והביאו מנחה בתודה ליי
ד: כי בראשית בכורי פרי האדמה יברך אתכם יי כאשר ברך את-כל-הקדושים למן-הבל ועד-עתה
ה: כי לא-ינתן לכם חלק אחר מלבד משמני הארץ אשר פריה בעמל תוציאו
ו: כי גם-יעקב אבי ברכני בברכות האדמה ובראשית תבואותיה
ז: ויכבד יי את-לוי ואת-יהודה גם-בתוך בני יעקב
ח: ויתן יי להם מורשת נחלה ויתן ללוי את-הכהנה וליהודה את-המלוכה
ט: ועל-כן שמעו אליהם והתהלכו בתמת אביכם
פרק ו[עריכה]
א: ודעו לכם בני כי באחרית הימים יעזבו בניכם את-תמתם וידבקו באהבת-בצע לא-תדע שבעה ויעזבו צדק ויקרבו למזמה ויזניחו את-מצות יי וידבקו בבליעל
ב: והמה יעזבו את-עבודת האדמה ויתורו אחרי עצותיהם הרעות ויפוצו בין הגוים והיו עבדים לאויביהם
ג: ואתם הגידו כזאת לבניכם למען אשר אם-יחטאו ישובו מהרה אל-יי
ד: כי הוא רחום ויגאלם להשיבם אל-אדמתם
פרק ז[עריכה]
א: בן-שתים ועשרים ומאה שנה אנכי היום ולא ידעתי בי כל-חטא
ב: ומלבד אשתי לא ידעתי אחרת ולא זניתי בנשאי את-עיני
ג: יין לא שתיתי ואתע וכל-חמד אשר לרעי לא חמדתי
ד: ערמה לא שכנה בלבבי וכזב לא עבר על-דל-שפתי
ה: איש כי היה בצרה ואאנח אתו ולדל פרסתי מלחמי חסד עשיתי כל-ימי אמת שמרתי
ו: את-יי אהבתי בכל-כחי וכן אהבתי כל-איש יותר מבני
ז: וככה עשו גם-אתם בני וכל-רוח בליעל ינוס מכם וכל-מעשה אנשים רעים לא ימשל בכם ותרדו בכל-חית השדה כי אתכם יהי אלהי השמים והארץ כי תתהלכו עם-בני-איש בתם-לבב
ח: ויצו את-בניו אחרי אשר דבר להם העלוני חברונה ושמה תקברוני במערה עם-אבותי
ט: ויפשט את-רגליו וימת בשיבה טובה בריא בכל-אבריו ולא נס כחו ויישן שנת-עולמים
צוואת זבלון הבן הששי ליעקב וללאה[עריכה]
פרק א[עריכה]
א: העתקת דברי זבלון אשר צוה את-בניו לפני מותו בשנת מאה וארבע-עשרה לחייו שנתים אחרי מות יוסף
ב: ויאמר אליהם שמעו אלי בני זבלון והקשיבו לאמרי אביכם
ג: אני זבלון זבד טוב זבדני אלהים לאבותי כי בעת הולדי ויעצם אבי מאד בצאן ובבקר בעת ההיא היה חלקו במקלות הפצלות
ד: לא ידעתי כי-אחטא מימי מלבד במחשבותי
ה: ולא אזכר אשר אפשע מלבד הפשע אשר מעלתי ביוסף כי נדברתי עם-אחי לבלתי הגיד לאבי את אשר נעשה
ו: ואבך במסתרים ימים רבים על-יוסף כי יראתי מפני אחי כי נדברו כלם להרג את אשר יגלה הסוד
ז: וכאשר בקשו להמיתו ואבך ואצעק אליהם לבל-יפשעו את-הפשע הזה
פרק ב[עריכה]
א: כי הלוך הלכו שמעון ודן וגד לקראת יוסף להמיתו והוא בכה ויאמר אליהם חוסו עלי אחי ורחמו על-לב יעקב אבינו
ב: אל-תשאו את-ידיכם עלי לשפך דם נקי כי לא חטאתי לכם
ג: ואם גם חטאתי ענש תענשוני אחי וידכם אל-תהי ברצח אחיכם למען יעקב אבינו
ד: וכאשר דבר יוסף את-הדברים האלה ויבך ולא נשאתי את-אנקותיו ואחל לבכות ולשפך כבדי וכל-קירות קרבי חמרמרו
ה: ויבך יוסף ולבבי המה וכל-יצורי גוי רעדו ולא יכלתי עמד
ו: וכאשר ראה יוסף כי בכיתי עמו ואת-אלה ההולכים להמיתו וירץ מאחרי ויתחנן אליהם
ז: ובין כה וכה קם ראובן ויאמר אל-נא אחי אל-נהרגהו נשליכהו באחד הבורות הריקים האלה אשר חפרו אבותינו ולא מצאו מים
ח: כי עצר יי בעד המים ממלא אותם למען יהיה מפלט ליוסף
ט: ויעשו-כן עד-אשר מכרהו לישמעאלים
פרק ג[עריכה]
א: ובכסף שכרו לא היה לי חלק בני
ב: כי אם שמעון ודן וגד ובניהם ויקחו את-מחירו ויקנו נעלים להם ולנשיהם ולבניהם ויאמרו לא נאכלהו כי מחיר אחינו הוא
ג: כי אם-רמוס נרמסנו יען אשר אמר למלך עלינו ונראה מה-יהיו חלומותיו
ד: כי על-כן כתוב בספר חנוך כל-אשר לא יחפץ להקים זרע לאחיו וחלצו את-נעלו וירקו בפניו
ה: ואחי יוסף לא חפצו בחיי אחיהם ויי חלץ להם נעלם אשר נעלו בפני יוסף אחיהם
ו: כי כאשר ירדו מצרימה ויחלצו להם נערי יוסף את-נעליהם לפני השער וככה השתחוו לפני יוסף כחק למלך פרעה
ז: והמה לא רק השתחוו לפניו כי גם-ירקו עליהם אחרי אשר נפלו אפים לפניו ויכלמו לפני המצרים
ח: כי שמעו המצרים את-הרעה אשר עשו ליוסף
פרק ד[עריכה]
א: ויהי כאשר השליכו אותו אל-הבור וישבו אחי לאכל
ב: ואנכי לא אכלתי מאומה שני ימים ושני לילות כי רחמתי על-יוסף
ג: ויהודה לא אכל עמהם וישמר על-הבור כי ירא פן יבאו שמעון וגד להמיתו
ד: ויהי כאשר ראו כי לא אכל וישימוני לשומר עליו עד-אשר ימכרהו ויהי בבור שלשה ימים ושלשה לילות רעב וככה מכרהו
ה: ויהי כשמע ראובן כי נמכר בעת לכתו משם ויקרע את-בגדיו ויתאבל ויאמר איך אראה את-פני יעקב אבי
ו: ויקח את-הכסף וירץ אחרי הסוחרים ולא מצא איש
ז: כי עזבו את-הדרך הגדולה וילכו אל-הסכיים בדרך הקצרה
ח: ויעצב ראובן ולא אכל לחם ביום ההוא ויבא דן ויאמר אליו אל-תבך ואל-תעצב כי מצאנו את-אשר נאמר לאבינו
ט: אנחנו נשחט גדי עזים וטבלנו את-כתנת יוסף ושלחנו אל-יעקב לאמר הכר-נא הכתנת בנך היא ויעשו-כן
י: כי את-הכתנת פשטו מיוסף כאשר מכרהו וילבישהו בגדי עבדים
יא: ואולם שמעון לקח את-הכתנת ולא חפץ להשיבה כי בקש לקרעה בחרבו בקצפו על-אשר לא המיתו
יב: ונעמד כלנו ונאמר לו אם-לא תתן את-הכתנת נאמר לאבינו כי אתה לבדך עשית את-התועבה הזאת בישראל
יג: ובכן נתן אותה להם והמה עשו כאשר אמר דן
פרק ה[עריכה]
א: ועתה בני הנני מצוכם אשר תשמרו את-מצות יי ותרחמו איש על-קרובו ותחוסו על-כל לא רק על-בני אדם כי אם גם-על-כל-חי אשר לא ידבר
ב: כי על-כן ברכני יי ובחלות כל-אחי אני לא נחליתי כי יודע יי מזמות כל-איש
ג: ועל-כן יכמרו רחמיכם כי כאשר יעשה איש לקרובו כן ישלם יי לו
ד: כי בני אחי חלו וימותו על-דבר יוסף כי לא רחמו בלבבם ובני נשמרו מכל חלי כאשר ידעתם
ה: ויהי כאשר היינו בארץ כנען על-חף הים ואצוד ציד ליעקב אבינו ורבים טבעו ואנכי נשארתי חי
פרק ו[עריכה]
א: אנכי הראשון עשיתי סירה לשוט בה על-פני הים כי נתן יי לי דעת וחכמה לאלה
ב: ואשים עמוד-עץ מתחתיה ואפרש מסך על-העמוד השני הנצב בתוך
ג: ואשוט בה על-שפת הים ואצוד דגים לבית אבי עד-אשר באנו מצרימה
ד: ומצידי נתתי לכל-זר ברחמי עליו
ה: וכי היה גר או חולה או זקן ואבשל את-הדגים ואכינם היטב ואתנם לכל איש איש לפי צרכו ואהי כואב עמהם ומרחם עליהם
ו: ועל-כן מלאני יי דגים לרב בצאתי לצוד ציד כי כל-אשר יחלק עם-רעהו הרבה מונים יקבל מאת יי
ז: וחמש שנים שליתי דגים ואתן מהם לכל-אשר ראיתי ואמציא דגים לכל-בית אבי
ח: בקיץ דגתי דגים ובחרף רעיתי יחד את-אחי
פרק ז[עריכה]
א: ועתה אודיע אתכם את אשר עשיתי
ב: ראיתי איש בצרה ערם בקרה ויכמרו רחמי עליו ואגנב בגד מבית אבי ואתנהו בסתר לאביון
ג: וגם-אתם בני מכל-אשר יחנכם אלהים בלי הבדל חנו ברחמים את-כל ואל-תתמהמהו ותנו לכל-איש בלב טוב
ד: וכי לא יהיה לכם את אשר תתנו לאיש מחסור יהמו מעיכם עליו ברחמים
ה: ידעתי כי כאשר לא מצאה ידי לתת לאיש מחסור ואלך אתו שבעה ריסים ואבך אתו יחד וקרבי נכמרו עליו ברחמים
פרק ח[עריכה]
א: ועל-כן בני יכמרו-נא רחמיכם על-כל-איש בחנינה למען יחנכם יי וירחם עליכם
ב: כי באחרית הימים ישלח אלהים את-רחמיו על-פני הארץ ובמקום אשר ימצא לב רחום שמה ישכן
ג: כי כאשר ירחם איש על-רעהו כן ירחם יי אותו
ד: ויהי כאשר באנו מצרימה לא שמר לנו יוסף עברתו
ה: וגם-אתם בני תלכו בדרכו זאת ותאהבו איש את-רעהו ואל-תחרשו רע איש על-אחיו
ו: כי הוא אחוה ישבר ובין קרובים יפריד וירגיז נפש וכל-רכוש יחריב
פרק ט[עריכה]
א: ואתם דרשו היטב במים ודעו לכם אם-ישטפו לעבר אחד יגרפו אתם אבנים עצים ואדמה וכל-דבר אחר
ב: ואם-להרבה זרמים יחלקו ובלעה אותם האדמה ונמסו
ג: וגם-אתם אם-תתפרדו יהי לכם כן
ד: ועל-כן אל-תתפרדו לשני ראשים כי כל-אשר עשה יי ראש אחד לו ושתי כתפים שתי ידים ושתי רגלים ושאר האברים
ה: ואנכי ידעתי על-פי כתבי אבותי כי תתפרדו בישראל ותלכו אחרי שני מלכים ותעשו כל-תועבה
ו: ואויביכם יוליכו אתכם בשבי ותחיו ברעה בין הגוים ברב חלי ויגון
ז: ואחרי הדברים האלה תזכרו את-יי ותשובו והוא ישיב אתכם כי חנון ורחום הוא לא יפקד עון על-בני-איש כי בשר המה ורוחות התהו יתעום במעשיהם
ח: והיה אחרי-כן יאיר יי לכם אור צדקה ומרפא ורחמים בכנפיו והוא לבדו יגאל את-כל-שבי בני האדם מבליעל וכל-רוח תהו יהיה למרמס וישיב את-כל-העמים לקנא למענו והמקום אשר בו יבחר יי ירושלים שמו יקרא
ט: ועוד תכעיסהו ברב מעלליכם והוא ישליך אתכם מעל פניו עד-קץ העתים
פרק י[עריכה]
א: ועתה בני אל-תעצבו כי מת אנכי ואל-יפל לבבכם כי אאסף
ב: כי עוד אקום בתוככם כמושל בין בניו ואגיל בתוך שבטי אשר ישמרו את-תורת יי ואת מצות זבלון אביהם
ג: ועל-הרשעים יביא יי אש עולמים ותאכל אותם לדורי דורות
ד: ועתה הנני הולך למנוחתי כאשר עשו גם-אבותי
ה: ואתם תיראו את-יי אלהיכם בכל-מאדכם כל-הימים אשר אתם חיים
ו: ויהי ככלותו לדבר וישכב בשיבה טובה וישימו אותו בניו בארון-עץ
ז: ואחרי-כן העלהו ויקברהו בחברון עם-אבותיו
צוואת דן הבן השביעי ליעקב ובן בלהה[עריכה]
פרק א[עריכה]
א: העתקת דברי דן אשר דבר אל-בניו באחרית ימיו בשנת חמש ועשרים ומאה לחייו
ב: ויקרא אל נפשות ביתו ויאמר שמעו בני דן את-דברי והקשיבו לאמרי אביכם
ג: אני נוכחתי בלבי בכל-חיי כי האמת והצדק טובים הם וימצאו-חן בעיני אלהים ורעים השקר והכעס כי הם ילמדו כל-רע לבני האדם
ד: הגדתי לכם היום בני כי בלבבי חרצתי להמית את-יוסף איש הטוב והאמת
ה: ואנכי שמחתי על-מכירתו כי אבינו אהב אותו מכלנו
ו: כי רוח הקנאה והגאוה דברה אלי לאמר גם-אתה בנו כמוהו
ז: ויעירני אחד מרוחות בליעל לאמר קח את-החרב והרג-בה את-יוסף ויאהבך אביך במותו
ח: והוא רוח הקנאה אשר הסיתני לטרף את-יוסף כאשר יטרף הנמר את-הגדי
ט: ואלהי אבי יעקב לא אנה אותו לידי אשר אמצאהו לבדו ולא נתנני לעשות את-מעשה הפשע הזה למען לא יכחדו שני שבטים מישראל
פרק ב[עריכה]
א: ועתה בני הנה אנכי מת ואגיד לכם באמת אם-לא תשמרו מרוח הכזב והכעס ולא תאהבו אמת וארך-רוח אבד תאבדון
ב: כי עורון-עינים בקנאה אשר לא יתן את-איש לראות פניו באמת
ג: כי אם אב יהי או אם יתהלך אתם כאויב או אח יהי ולא ידעהו או נביא יי ולא ישמע אליו או צדיק ולא יראהו או רע ויתנכר אליו
ד: כי רוח הכעש יאחזהו ברשת תעתועים ויעור את-עיניו ובכזב יחשיך תבונתו ויראהו כל על-פי דרכו הוא
ה: ואל-מי יפנה את-עיניו הלא אל-אחיו בשנאת לבב למען קנא בו
פרק ג[עריכה]
א: כי הכעש ענין רע בני והוא את-הנשמה ירגיז
ב: ואת-הגוף יכניע ובנפש ישלט ויתן תעצומות לגו למען יעשה כל-רע
ג: ואם-הבשר יעשה כל-אלה תזכה גם-הנפש את-הנעשה כי לא תראה נכוחה
ד: ועל-כן איש כי יכעס ועז לו והיה-לו כח פי שלשה בכעסו הכח הראשון הוא חיל עוזריו הכח השני עשרו כי בו יפתה וברשע ינצח וכי יש-לו הכח השלישי הוא כח הטבע של הבשר בו יעשה רעה
ה: ואם-גם-יחלה הכועס והיה לו כח פי שנים בכעסו כי הכעס יעזר תמיד בעשות רשע
ו: והרוח הזה יהלך עם-רוח השקר לימין השטן למען יעשו מעשיהם בכזב ובכח אכזר
פרק ד[עריכה]
א: ועל-כן הכירו בני את-כח הכעש כי הבל הוא
ב: כי לראשונה בדברים יעורר ובמעשים יחזק את-אשר יכעס ובנזקים קשים יסעיר את-דעתו עד-אשר יעיר בכעס גדול את-נפשו
ג: ואם-ידבר איש קשות אליכם אל-תתעוררו לכעס ואם-יהללכם איש כי קדושים אתם אל-תתגאו ואל-תשתנו לא לשמח ולא למאס
ד: כי לראשונה ייטיב השמיע ויחדד את-דעתו לקבל עצת מזמות והיה כי יכעס האיש ויאמין כי צדק בכעסו
ה: וכי יאנה לכם נזק או כי תאבד לכם אבדה אל-תעצבו בני כי הרוח הוא יעורר אתכם להתאוות תאוה אל-הדבר האבוד למען תפלו בכעס על-ידי העצב
ו: וכי יאנה לכם נזק לרצונכם או לא לרצונכם אל-תדאגו כי הדאגה תוליד כעס וכזב
ז: כי רע הכעס עם השקר ושני פנים לו ושניהם יתחברו למען הרגיז לב
ח: וכי תסער הנפש תמיד וסר מעליה יי בליעל ימשל-בם
פרק ה[עריכה]
א: ועל-כן בני שמרו את-מצות יי ואת-תורתו נצרו וסורו מן-הכעס ושנאו כזב למען ישכן בקרבכם יי ובליעל ינוס מכם
ב: ודברו אמת איש את-רעהו ולא תפלו בכעס וברגז ושלום יהיה לכם ואלהי השלום יהיה עמכם ולא תנצח אתכם מלחמה
ג: אהבו את-יי כל-ימי חייכם ואיש את-רעהו בלבב שלם
ד: כי ידעתי כי באחרית הימים תסורו מאחרי יי ותכעיסו את-לוי ותערכו מלחמה על-יהודה ולא תוכלו להם כי מלאך יי יוליך את-שניהם כי בהם יקום ישראל
ה: וכי תסורו מאחרי יי ותלכו בכל-רע ותעשו את-תועבות הגוים ותזנו אחרי נשי פושעים כל-רוחות הרשע יפעלו בכם בכל-רע
ו: כי הכרתי בספר חנוך הצדיק כי השטן נשיאכם וכל-רוחות רשע ורהב יקשרו ויאריכו ימים אצל בני לוי ויפעלו למען החטיאם לפני אלהיהם
ז: ובני יקרבו אל-בני לוי ויחטאו אתם בכל ובני יהודה ישאפו בצע ויטרפו כאריות הון זרים
ח: ועל-כן אתם יחד בשבי תובלו ושם תענו במכות מצרים ובכל-רשעת הגוים
ט: ואחרי כן תשובו אל-יי ויתן לכם רחמים והשיבכם אל-מקדשו ויתן לכם שלום
י: ומשבט יהודה ומשבט לוי תקום לכם ישועת יי כי הוא לבדו יעשה מלחמה את-בליעל ויתן נקמת נצח באויביכם
יא: ואז יוציא את-נפשות הצדיקים משבי בליעל וכל-הלבבות אשר לא אבו שמע ישיב אל-יי ויתן שלום נצח לכל-אשר יקראהו
יב: וכל-הקדושים ינוחו בעדן וצדיקים בירושלם החדשה יגילו אשר היא תפארת אלהים לעולם
יג: ולא עוד תשאר ירושלם שממה ולא עוד ישראל בשבי ילך כי יי יהיה בתוכה וקדוש ישראל ימשל בה
פרק ו[עריכה]
א: ועתה בני יראו את-יי והשמרו מפני השטן וכל רוחותיו
ב: קרבו אל-אלהים ואל-המלאך המתפלל בעדכם כי הוא העומד בין אלהים ובין בני האדם ולשלום ישראל נגד ממלכת האויב יעמד
ג: על-כן יתאמץ האויב להשחית את-כל-אשר בשם יי יקרא
ד: כי ידע אשר ביום שוב ישראל תחדל ממלכת האויב
ה: כי מלאך השלום הוא יחזק את ישראל למען אשר לא-יפל בקץ הרעות
ו: ועל-כן השמרו בני מכל-מעשה רע והסירו מאתכם כל-כעס וכל-כזב ואמת וארך-רוח אהבו
ז: ואת-אשר שמעתם מאביכם אותה תגידו לבניכם
ח: ועל-כן סורו מכל-רשע ודבקו בצדקת אלהים והיה שבטכם לתשועה עד-עולם
ט: וקברוני אצל אבותי
פרק ז[עריכה]
א: וידבר אליהם כאלה וינשק להם וישכב בשיבה טובה
ב: ויקברהו בניו ואחרי-כן העלו את-עצמותיו וישימון במקום אשר שם אברהם יצחק ויעקב
ג: לבד אשר נבא להם דן אשר ישכחו את-אלהים וינכרו מארץ נחלתם ומשבט ישראל ומארץ מכורתם
צוואת נפתלי הבן השמיני ליעקב ובן בלהה[עריכה]
פרק א[עריכה]
א: העתקת צואת נפתלי אשר צוה לפני מותו בשנת שלשים ומאה לחייו
ב: ויהי כאשר נאספו בניו בחדש השביעי בראשון לחדש ויעש להם משתה
ג: ויהי ממחרת כאשר הקיץ משנתו ויאמר להם הנה אנכי מת ולא האמינו לו
ד: ויברך את-יי ויתחזק ויאמר להם הנה אנכי מת אחרי המשתה אשר עשיתי אתמול
ה: ויען ויאמר אל-בניו שמעו בני בני נפתלי והקשיבו לאמרי אביכם
ו: אותי ילדה בלהה כי עשתה רחל בערמה ותתן ליעקב את-בלהה תחתיה ותהר ותלד אותי על-ברכי רחל ועל-כן קראה את-שמי נפתלי
ז: ותאהבני רחל מאד כי נולדתי על-ברכיה ובעודני רך ותשקני ותאמר מי יתן-לי אח לך יוצא מרחמי וישוה לך
ח: ועל-כן דמה אלי יוסף בכל כתפלת רחל
ט: ואמי בלהה היתה בת-רתי אחי דבורה מינקת רבקה אשר נולדה ביום הולד רחל
י: ויהי רתי ממשפחת אברהם כשדי ירא אלהים חפשי ומזרע היחש
יא: ויהי כאשר נפל בשבי ויקנהו לבן ויתן-לו את-עדנה שפחתו לאשה ותלד בת ויקרא שמה זלפה על-שם העיר אשר בה נשבה
יב: ואחרי-כן ילדה לו את-בלהה לאמר נבהלה בתי כי אך נולדה ותתפש בשדי אמה ותבהל לינק
פרק ב[עריכה]
א: ואנכי הייתי קל ברגלי כאחת האילות ויועידני אבי לכל-בשורה וגם-ברכני להיות כאילה
ב: כי כאשר ידע היוצר את-הכלי כמה יכיל ולפיהו יביא חמר ככה יצר גם-יי את-הגויה בדמות הרוח ולפי כח הגוף יפח הרוח
ג: ולא יהי יתרון בינותם עד-לשלישית השערה כי במשקל ובמדה ובקו נוצר כל-יצור
ד: וכאשר ידע היוצר שרות כל-כלי למה יכשר ככה יודע יי כל-בשר את-הגבול אשר עדיו יתהלך בטוב ומתי יחל הרע
ה: כי אין יצור ואין מחשבה ויי לא ידעם כי את-כל-האדם ברא בצלמו
ו: ככח האדם כן פעלו כתבונתו כן מעשהו כאשר זמם כן-יבצע כלבו כן-פיו כעינו כן שנתו כנפשו כן דברו אם-בתורת יי ואם-במעשי בליעל
ז: וכאשר הבדל בין אור לחשך בין ראיה לשמיעה ככה הבדל גם בין-איש לרעהו ובין אשה לרעותה ואין אשר יאמר כי ידמו אחד לשני בפניהם או בדעתם
ח: כי כל פעל אלהים בסדר חמשת החושים בראש ואת-הצואר חבר עם-הראש ויתן עליו שער ליפי ולתפארת ולב להבין בטן להפריש קבה קנה לבריאות כבד לכעס מרה למרירות טחול לשחוק כליות לעצה ירכים לכח צלעות למשכב מתנים לעז וכאלה
ט: וככה בני יהיו כל-מעשיכם בסדר לטוב וליראה את-האלהים ואל תחפזו לעשות בגאוה וגם-לא דבר בלא עתו
י: כי כאשר יאמר לעין שמעי והיא לא תוכל כן לא-תוכלו להאיר מעשיכם אם בחשך תהיו
פרק ג[עריכה]
א: ואתם אל-תמהרו להרע את-מעשיכם בתאות-בצע ולפתות את-נפשכם בדברי-שוא כי אם-תחרישו בטהר לבב תדעו להתחזק ברצון יי ולתעב רצון בליעל
ב: השמש והירח והכוכבים לא ישנו צבאם כן לא תמירו גם אתם את-תורת אלהים במשובת מעשיכם
ג: כי הגוים הלכו שולל ויעזבו את-יי וימירו את-דרכם ויכנעו לפני עץ ואבן ורוחות תעתועים
ד: לא-כן אתם בני אשר הכרתם ברקיע בארץ ובים ובכל-היצורים את-יי עושם לבל-תהיו כאנשי סדום אשר המירו את-דרכם
ה: ככה השחיתו גם-הנפילים את-דרכם אשר קללם יי בעת המבול וישם בגללם את-הארץ שממה מיושביה וכל-הצומח בה
פרק ד[עריכה]
א: ואת-כל-אלה הנני אומר לכם בני קראתי בספר חנוך אשר גם-אתם תסורו מאחרי יי ותלכו בכל-חטאת הגוים ותעשו כל-רשעת סדום
ב: והביא יי עליכם שבי ועבדתם שם את-אויביכם וצרה וצוקה תכניע אתכם עד השמיד יי את-כלכם
ג: ונשארתם מתי-מעט ושארית ואז תשובו וידעתם את-יי אלהיכם והשיבכם יי לארצכם כרב חסדיו
ד: והיה כי-ישובו אל-ארץ אבותיהם ושבו ושכחו את-יי ופשעו
ה: והפיצם יי על-פני כל-הארץ עד-בא חסד יי
פרק ה[עריכה]
א: ובשנת הארבעים לחיי ראיתי חזון על-הר הזיתים מקדם לירושלים כי השמש והירח נדמו
ב: והנה יצחק אבי-אבי ויאמר אלינו רוצו ותפשו איש כפי כחו והיה אשר יחזיק בם והיו לו השמש והירח
ג: ונרץ כלנו יחד ויתפש לוי את-השמש ויעבר יהודה ויתפש את-הירח וירומו שניהם אתם
ד: ויהי לוי כשמש והנה עלם מושיט לו שנים עשר ענפי תמר ויהודה נוצץ כלבנה ותחת רגליהם שתים עשרה קרנים
ה: וירוצו לוי ויהודה גם-שניהם ויחזיקו בם
ו: והנה שור פר על-הארץ ושתי קרנים גדולות לו וכנפים בגבו ככנפי הנשר ונחפץ להחזיק בו ולא יכלנו
ז: ויבא יוסף ויחזק-בו וירום אתו יחד
ח: ואנכי ראיתי כי שם הייתי והנה מגלה קדושה נראתה לנו לאמר האשורים המדים הפרסים הכשדים והסורים ינהלו את-שבי שנים עשר שבטי ישראל
פרק ו[עריכה]
א: וארא עוד מקץ שבעה ימים והנה אבינו יעקב עומד על-שפת ים ימניה ואנחנו בניו אתו
ב: והנה אניה באה בלא מלחים ורבי-חובל ועל-האניה כתוב אנית יעקב
ג: ויאמר אלינו אבינו הבה נרדה לתוך אניתנו
ד: והיה כאשר באנו לתוכה והנה סער חזק התחולל ורוח-סופה גדולה ואבינו אשר אחז בהגה הלך מאתנו
ה: ואנחנו נשאנו על-הים בסערה ותמלא האניה מים ותנד בתוך הגלים עד-אשר נשברה
ו: וימלט יוסף על-הסירה האחת וגם-אנחנו נפרדנו איש מאחיו על-תשעה קרשים ויהודה ולוי היו על-האחד
ז: ונפץ כלנו עד-לקצוי ארץ
ח: ויחגר לוי שק ויתפלל אל-האלהים
ט: ויהי כי חדל הסער ותגע האניה אל-היבשה בשלום
י: והנה יעקב אבינו בא ונשמח כלנו יחדו
פרק ז[עריכה]
א: ואגיד ליעקב אבינו את-שני החלומות האלה ויאמר אלי בוא יבאו הדברים האלה בעתם אחרי אשר ישראל יענה הרבה
ב: ויאמר אלי אבי אחרי-כן אוחילה לאל כי עוד יוסף בני חי כי ראיתי תמיד אשר יספרהו יי יחד אתכם
ג: ויבך ויאמר אללי לי בני יוסף כי חי אתה ואנכי לא אראך וגם-אתה לא תראה את-יעקב אשר הולידך
ד: לקול דבריו בקשתי לבכות גם-אני ויהי כאש עצורה בלבבי להגיד-לו כי נמכר יוסף ואולם יראתי מפני אחי
פרק ח[עריכה]
א: הנה בני הראיתי אתכם את-אחרית הימים כי כל-אלה יקרו את-ישראל
ב: ואתם תצוו את-בניכם אחריכם אשר יתחברו אל-לוי ויהודה כי ביהודה תקום תשועת ישראל ובו יברך יעקב
ג: כי בשבטו יראה אלהים להציל את עם-ישראל ויקבץ את-הצדיקים מבין הגוים
ד: וכי תעשו גם-אתם בני את-הטוב יברכוכם בני-איש וגם-מלכים ובכם יתפאר אלהים בין הגוים והשטן ינוס מפניכם וחיות השדה ייראו מכם ויי יאהבכם ומלאכים יסוככו עליכם
ה: כי כאשר יגדל איש את-הילד היטב יפקד שמו לטובה ככה יפקד גם-זכרכם לטוב לפני אלהים כי תעשו את-הטוב
ו: ואשר לא יעשה טוב יקללהו מלאכים ואנשים ואלהים יחלל על-ידו בין הגוים והשטן יעשהו כלי-משכן לו וכל-חית השדה תרדה-בו ויי ישטמהו
ז: כי גם-מצות התורה שני פנים להן ובתבונה תמלאנה
ח: עת לאדם לדעת את-אשתו ועת פרש ממנה לתפלתו
ט: כי שניהם הנם מצות יי ואם-לא ישמרו על-פי דרכם יביאו חטא גדול על-בני האדם וככה גם-שאר המצות
י: ואתם בני היו חכמים ונבונים באלהים כי ידעתם את-דרך מצותיו ואת-חקי כל-מעשה למען יאהבכם יי
פרק ט[עריכה]
א: ויצו אותם כאלה ויאמר אליהם אשר יעלו את-עצמותיו אתם חברונה ויקברהו עם-אבותיו
ב: ויהי אחרי אשר אכל ושתה אתם בשמחת-לבב ויכס את פניו ויגוע
ג: ויעשו בניו ככל אשר צום אביהם
צוואת גד הבן התשיעי ליעקב ובן זלפה[עריכה]
פרק א[עריכה]
א: העתקת צואת אשר אשר צוה לבניו בשנת חמש ועשרים ומאה לחייו
ב: וידבר אליהם והוא בריא ויאמר שמעו בני אשר אל-אביכם וכל-הישר בעיני אלהים אראכם
ג: שתי דרכים נתן אלהים לבני האדם ושני יצרים ושני מפעלים שני פנים ושני קצות
ד: ועל-כן הכל שנים שנים הם זה לעמת זה
ה: כי שתי דרכים הן הטוב והרע ובלבנו שני היצרים המבדילים בינותם
ו: וכי תרצה הנפש בטוב כל-מעשיה בצדק תעשה ואם-תחטא מיד תשוב
ז: כי אם-תחשב על-דבר הצדק ותזרה הלאה את-הרע תרמס מהר את-הרשע ותשרש את-החטא
ח: וכי תכנע הנפש לפני היצר הרע את-כל-מעשיה ברשע תעשה ותגרש את-הטוב ותדבר ברע ובליעל ישלט-בה ואם-גם-תעשה את-הטוב לרע יהפך
ט: כי אם-תחל לעשות-טוב והיו תוצאות מעשיה רשע כי אוצר היצר רוח רשע תמלא
פרק ב[עריכה]
א: והנפש אשר תאמר להשליט את-הטוב על-הרע והיה סוף מעשיה גם-דרך הרע
ב: ויש איש אשר לא ירחם על-עבדיו אשר שרתו לפניו ברע גם-זה שני פנים לו אבל הכל רשע
ג: ויש איש אשר אהב עושה רע עד-כי יחפץ למות למענו ברע וגלוי הוא שני פנים לדבר הזה והכל ענין רע
ד: כי אם-גם אהבה היא אבל רעה היא בכסותה על-רשע ועל-כן הדבר הזה שמו טוב הוא וסוף מעשיו לרע יוביל
ה: ויש אשר יגנב ירשיע יגזל ויחמס ועל-דל ירחם גם-לזה שני פנים והכל רע
ו: כל-אשר יחמס את-רעהו יכעיס אלהים וישבע לשוא באל עליון ועל-העני ירחם את-יי נותן התורה יתעב ויכעיס ואביון יחיה
ז: את-נפשו יטנף ואת-גוו יפנק רבים יהרג ועל-מעט יחמל גם-לזה שני פנים והכל ענין רע
ח: ויש אשר ינאף ויזנה ומכל-אכל ינזר ויצום ויעשה עול ובחיל עשרו יחמס רבים וברב רשעו הוא גם-מצות יעשה גם-לזה שני פנים והכל רע-הוא
ט: וכל-אלה כחזירים וכארנבות הם כי גם-אלה טהורים למחצה המה ובאמת טמאים הם
י: וכאלה דבר אלהים גם-על-לוחות החקות
פרק ג[עריכה]
א: ואתם בני אל תהיו כמוהם בעלי שני פנים לטוב ולרע כי רק בטוב תדבקו למען ישכן-בו אלהים ובני אדם ידרשהו
ב: נוסו לכם מפני הרע והכריחו את-היצר הרע במעשיכם הטובים כי אלה אשר שני פנים להם לא יעבדו את-יי ויעבדו את-תאותיהם למען ימצאו-חן בעיני בליעל ובעיני האנשים הדומים להם
פרק ד[עריכה]
א: כי האנשים הטובים ישרים הם ואם-גם-חנפים לחוטאים יחשבום לפני יי יצדקו
ב: ורבים אשר ישמידו את-הרשעים שני מפעלים יעשו טוב ורע אולם הכל טוב-הוא כי עקר את-הרע משרשו וישמידהו
ג: ויש אשר ישנא חונן דל ורשע ונואף וצם גם-לזה שני פנים ואולם כל-המפעל טוב-הוא כי הולך הוא בדרכי יי אשר לא יקבל את-הנראה טוב כטוב באמת
ד: ויש אשר לא-יחפץ לראות ימים טובים עם-הוללים למען אשר לא-ינבל את-פיו ונפשו יגאל גם-לזה שני פנים והכל טוב-הוא
ה: כי אלה לצבאים ולאילות ידמו כי בהיותם פראים כטמאים ידמו ובאמת טהורים הם כי קנאו ליי וילכו בדרכיו וינזרו מכל-אשר צוה אלהים בחקותיו כי שנאו ויבדל בין הרע ובין הטוב
פרק ה[עריכה]
א: ראו בני איך שנים בכל המה זה לעמת זה והאחד בשני יסתר בצע בעשר שכרון בטוב לב עצב בשמחה והוללות בחיי האשות
ב: אחרי החיים מות יבא אחרי כבוד קלון אחרי היום הלילה וחשך אחרי אור וכל-אלה תחת שלטון היום המה והצדק תחת שלטון החיים והרשע תחת המות ועל-כן יחכו למות חיי עולם
ג: לא יוכל איש לקרא לאמת כזב ולצדק רשע כי כל-אמת תחת האור הוא כמו כל-נברא תחת אלהים
ד: בכל-אלה נסיתי אני בימי חיי ולא סרתי מאחרי אמת יי ואת-חקי עליון חקרתי כי בכל-כחי הלכתי בישרי אחרי הטוב
פרק ו[עריכה]
א: ואתם בני שמרו גם-אתם את-מצות-יי ולכו בישר פנים אחרי האמת
ב: כי אלה אשר שני פנים להם משנה יאשמו כי גם-עשה יעשו את-הרע וגם-יחנו את-כל-עושיו כי ילכו אחרי רוחות התהו הנלחמים עם-בני איש
ג: שמרו בני אתם את-מצות יי ואל תלכו אחרי הרע בחשבכם אותו לטוב ודרשו אחרי הטוב באמת ושמרהו בכל-מצות יי כי תשובו אליו ובו תרגעו
ד: כי סוף בני האדם יוכיח על-צדקתם כי יודעו למלאכי יי ולמלאכי בליעל
ה: הנפש כי תתרגז ותלך יציק לה הרוח הרע אשר אותו עבדה בתאותה ובמעשיה הרעים
ו: וכי ישלו איש ויכיר בשמחה את-מלאך השלום הוא ינחהו לחיי עולם
פרק ז[עריכה]
א: אל-תהיו בני כסדום אשר לא הכירה את-מלאכי יי ותאבד לעד
ב: כי ידעתי אשר תחטאו ותנתנו בידי אויביכם וארצכם שממה תהיה וכל-מקדשיכם יחרבו ונפזרתם בכל-ארבע פנות העולם ואתם תהיו בגולה ותתעבו כמים הנמסים
ג: עד-ישקיף עליון על-האדמה והוא יבוא ואת-ראש התנין ירוצץ על-המים והוא יושיע את-עם-ישראל ואת-כל-הגוים
ד: והגידו כזאת גם-אתם לבניכם אשר לא ימרו את-פיו
ה: כי קראתי בלוחות השמים כי שמוע לא תשמעו אליו ופשוע תפשעו-בו ולא תלכו בחקות יי כי אם-במצות בני האדם ותשחיתו ותרעו
ו: ועל-כן תזרו כגד וכדן אחי אשר לא יכירו את-ארצם ואת-שבטם ואת-שפתם
ז: ואולם יי יקבץ אתכם באמונה למען חסדיו ולמען אברהם יצחק ויעקב
פרק ח[עריכה]
א: ויהי אחרי אשר דבר להם כאלה ויצו ויאמר קברוני בחברון
ב: וישכב וימת בשיבה טובה
ג: ויעשו-לו בניו כאשר צום ויעלו אותו חברונה ויקברהו עם-אבותיו
צוואת אשר הבן העשירי ליעקב ובן זלפה[עריכה]
פרק א[עריכה]
א: העתקת צואת אשר אשר צוה לבניו בשנת חמש ועשרים ומאה לחייו
ב: וידבר אליהם והוא בריא ויאמר שמעו בני אשר אל-אביכם וכל-הישר בעיני אלהים אראכם
ג: שתי דרכים נתן אלהים לבני האדם ושני יצרים ושני מפעלים שני פנים ושני קצות
ד: ועל-כן הכל שנים שנים הם זה לעמת זה
ה: כי שתי דרכים הן הטוב והרע ובלבנו שני היצרים המבדילים בינותם
ו: וכי תרצה הנפש בטוב כל-מעשיה בצדק תעשה ואם-תחטא מיד תשוב
ז: כי אם-תחשב על-דבר הצדק ותזרה הלאה את-הרע תרמס מהר את-הרשע ותשרש את-החטא
ח: וכי תכנע הנפש לפני היצר הרע את-כל-מעשיה ברשע תעשה ותגרש את-הטוב ותדבר ברע ובליעל ישלט-בה ואם-גם-תעשה את-הטוב לרע יהפך
ט: כי אם-תחל לעשות-טוב והיו תוצאות מעשיה רשע כי אוצר היצר רוח רשע תמלא
פרק ב[עריכה]
א: והנפש אשר תאמר להשליט את-הטוב על-הרע והיה סוף מעשיה גם-דרך הרע
ב: ויש איש אשר לא ירחם על-עבדיו אשר שרתו לפניו ברע גם-זה שני פנים לו אבל הכל רשע
ג: ויש איש אשר אהב עושה רע עד-כי יחפץ למות למענו ברע וגלוי הוא שני פנים לדבר הזה והכל ענין רע
ד: כי אם-גם אהבה היא אבל רעה היא בכסותה על-רשע ועל-כן הדבר הזה שמו טוב הוא וסוף מעשיו לרע יוביל
ה: ויש אשר יגנב ירשיע יגזל ויחמס ועל-דל ירחם גם-לזה שני פנים והכל רע
ו: כל-אשר יחמס את-רעהו יכעיס אלהים וישבע לשוא באל עליון ועל-העני ירחם את-יי נותן התורה יתעב ויכעיס ואביון יחיה
ז: את-נפשו יטנף ואת-גוו יפנק רבים יהרג ועל-מעט יחמל גם-לזה שני פנים והכל ענין רע
ח: ויש אשר ינאף ויזנה ומכל-אכל ינזר ויצום ויעשה עול ובחיל עשרו יחמס רבים וברב רשעו הוא גם-מצות יעשה גם-לזה שני פנים והכל רע-הוא
ט: וכל-אלה כחזירים וכארנבות הם כי גם-אלה טהורים למחצה המה ובאמת טמאים הם
י: וכאלה דבר אלהים גם-על-לוחות החקות
פרק ג[עריכה]
א: ואתם בני אל תהיו כמוהם בעלי שני פנים לטוב ולרע כי רק בטוב תדבקו למען ישכן-בו אלהים ובני אדם ידרשהו
ב: נוסו לכם מפני הרע והכריחו את-היצר הרע במעשיכם הטובים כי אלה אשר שני פנים להם לא יעבדו את-יי ויעבדו את-תאותיהם למען ימצאו-חן בעיני בליעל ובעיני האנשים הדומים להם
פרק ד[עריכה]
א: כי האנשים הטובים ישרים הם ואם-גם-חנפים לחוטאים יחשבום לפני יי יצדקו
ב: ורבים אשר ישמידו את-הרשעים שני מפעלים יעשו טוב ורע אולם הכל טוב-הוא כי עקר את-הרע משרשו וישמידהו
ג: ויש אשר ישנא חונן דל ורשע ונואף וצם גם-לזה שני פנים ואולם כל-המפעל טוב-הוא כי הולך הוא בדרכי יי אשר לא יקבל את-הנראה טוב כטוב באמת
ד: ויש אשר לא-יחפץ לראות ימים טובים עם-הוללים למען אשר לא-ינבל את-פיו ונפשו יגאל גם-לזה שני פנים והכל טוב-הוא
ה: כי אלה לצבאים ולאילות ידמו כי בהיותם פראים כטמאים ידמו ובאמת טהורים הם כי קנאו ליי וילכו בדרכיו וינזרו מכל-אשר צוה אלהים בחקותיו כי שנאו ויבדל בין הרע ובין הטוב
פרק ה[עריכה]
א: ראו בני איך שנים בכל המה זה לעמת זה והאחד בשני יסתר בצע בעשר שכרון בטוב לב עצב בשמחה והוללות בחיי האשות
ב: אחרי החיים מות יבא אחרי כבוד קלון אחרי היום הלילה וחשך אחרי אור וכל-אלה תחת שלטון היום המה והצדק תחת שלטון החיים והרשע תחת המות ועל-כן יחכו למות חיי עולם
ג: לא יוכל איש לקרא לאמת כזב ולצדק רשע כי כל-אמת תחת האור הוא כמו כל-נברא תחת אלהים
ד: בכל-אלה נסיתי אני בימי חיי ולא סרתי מאחרי אמת יי ואת-חקי עליון חקרתי כי בכל-כחי הלכתי בישרי אחרי הטוב
פרק ו[עריכה]
א: ואתם בני שמרו גם-אתם את-מצות-יי ולכו בישר פנים אחרי האמת
ב: כי אלה אשר שני פנים להם משנה יאשמו כי גם-עשה יעשו את-הרע וגם-יחנו את-כל-עושיו כי ילכו אחרי רוחות התהו הנלחמים עם-בני איש
ג: שמרו בני אתם את-מצות יי ואל תלכו אחרי הרע בחשבכם אותו לטוב ודרשו אחרי הטוב באמת ושמרהו בכל-מצות יי כי תשובו אליו ובו תרגעו
ד: כי סוף בני האדם יוכיח על-צדקתם כי יודעו למלאכי יי ולמלאכי בליעל
ה: הנפש כי תתרגז ותלך יציק לה הרוח הרע אשר אותו עבדה בתאותה ובמעשיה הרעים
ו: וכי ישלו איש ויכיר בשמחה את-מלאך השלום הוא ינחהו לחיי עולם
פרק ז[עריכה]
א: אל-תהיו בני כסדום אשר לא הכירה את-מלאכי יי ותאבד לעד
ב: כי ידעתי אשר תחטאו ותנתנו בידי אויביכם וארצכם שממה תהיה וכל-מקדשיכם יחרבו ונפזרתם בכל-ארבע פנות העולם ואתם תהיו בגולה ותתעבו כמים הנמסים
ג: עד-ישקיף עליון על-האדמה והוא יבוא ואת-ראש התנין ירוצץ על-המים והוא יושיע את-עם-ישראל ואת-כל-הגוים
ד: והגידו כזאת גם-אתם לבניכם אשר לא ימרו את-פיו
ה: כי קראתי בלוחות השמים כי שמוע לא תשמעו אליו ופשוע תפשעו-בו ולא תלכו בחקות יי כי אם-במצות בני האדם ותשחיתו ותרעו
ו: ועל-כן תזרו כגד וכדן אחי אשר לא יכירו את-ארצם ואת-שבטם ואת-שפתם
ז: ואולם יי יקבץ אתכם באמונה למען חסדיו ולמען אברהם יצחק ויעקב
פרק ח[עריכה]
א: ויהי אחרי אשר דבר להם כאלה ויצו ויאמר קברוני בחברון
ב: וישכב וימת בשיבה טובה
ג: ויעשו-לו בניו כאשר צום ויעלו אותו חברונה ויקברהו עם-אבותיו
צוואת יוסף הבן האחד עשר ליעקב ובן רחל[עריכה]
פרק א[עריכה]
א: העתקת צואת יוסף ויהי כאשר הלך למות ויקרא אל-בניו ואל-אחיו ויאמר אליהם
ב: אחי ובני שמעו אל-יוסף אהוב ישראל והאזינו לאמרי-פיו
ג: אנכי ראיתי בחיי קנאה ומות ולא סרתי מאמת יי ואתחזק-בה
ד: אחי שנאוני ויי אהבני הם בקשו להרגני ואלהי אבותי שמרני הם בבור השליכוני ועליון העלני
ה: לעבד נמכרתי ואדון-כל פדני בשבי לקחתי וזרועו החזקה הושיעתני ברעב עניתי ויי כלכלני
ו: לבדי הייתי ואלהים נחמני חולה הייתי ויי השקיף עלי בבית הכלא הייתי ואלהים חנני באזקים נאסרתי והוא הצילני
ז: בתוך דבת-עם והוא זכני עלילות רעות שמו עלי המצרים והוא הושיעני עבד הייתי וירוממני
פרק ב[עריכה]
א: וככה הפקיד פוטיפר שר הטבחים אשר לפרעה את-ביתו על-ידי ואנכי נלחמתי עם-אשתו לא-ידעה-בשת אשר החזיקה בי לחטא עמה ואלהי ישראל אבי שמרני מפני האש היוקדת
ב: בבית הכלא השליכוני הכוני שמוני ללעג ואלהים נתנני לרחמים לפני שר בית-הסהר
ג: כי לא יעזב יי את-יראיו לא בחשך ולא באזקים ביגון ובצרה
ד: כי לא איש אלהים ויבוש ובן-אדם ויפחד ולא ילוד-אדמה הוא ויחלש ויחת
ה: ובכל-אלה עזר הוא ואיש לפי דרכו ינחם ואם-גם ירחק מעט לבחן יצר-לב
ו: בעשרה נסיונות בחנני ובכלם ארך-רוח הייתי
ז: כי רפואה גדולה ארך-רוח והרבה טובה תביא סבלנות
פרק ג[עריכה]
א: כמה יראה אותי המצרית במות כמה מסרה אותי לענשני
ב: ואחרי-כן קראה לי וכי לא חפצתי להיות עמה אמרה אלי אתה תמשל גם-בי גם-בכל-אשר בביתי אם-תמסר לי ואתה תהיה כאדוננו
ג: ואנכי זכרתי את-דברי יעקב אבי ואלך אל-חדרי ואבך ואתפלל אל-יי
ד: ואנכי צמתי בשבע השנים ההן ובעיני המצרים הייתי כחי חיי-תענוגים כי חן יצוק על-פני כל-הצמים למען יי
ה: ואם-לא היה אדוני בביתו לא שתיתי יין ושלשה ימים לקחתי אכלי ואתן לעניים ולחולים
ו: ואשחר לבקר את-יי ואבך על-אדות המצרית אשת מף כי הציקה לי תמיד מאד כי גם בלילה באה אלי ותאמר כי באה לבקרני
ז: ובן זכר לא היה לה ותהי כמבקשת לאמצני כבן לה ואתפלל אל-יי ותלד זכר
ח: ובמשך ימים חבקה אותי כבן ואנכי לא ידעתי ואחרי-כן בקשה להסיתני לזנות עמה
ט: וכראותי זאת ואעצב עד-מות וכצאתה ואתעודד ואתאבל על-אדותיה ימים רבים כי הכרתי את-יצרה ואת-מזמתה
י: ואדבר אליה דברי עליון למען תשוב מתאותה הרעה
פרק ד[עריכה]
א: ופעמים רבות הללתני בדברים כאיש קדוש ובערמה שבחה את-ענותי לפני בעלה בעוד אשר בהיותנו לבדנו בקשה להדיחני
ב: בגלוי הללתני כמו ענו ובסתר דברה אלי לאמר אל-תירא מפני אישי כי הוא גם-מאמין בענותך ואם יאמר לו איש עלינו לא יאמין
ג: ואני בכל-אלה יצועי שק ואתפלל אל-יי כי יצילני מערמת המצרית
ד: וכאשר לא יכלה דבר ותבא אלי בערמה לקחת לקח לשמע את-דבר אלהים
ה: ותאמר אלי אם חפץ אתה כי אעזב את-האלילים שכבה עמי ואנכי אפתה את-בעלי לסור מאחרי האלילים ונלך בחקות יי אלהיך
ו: ואמר אליה אין חפץ ליי בטמאת יראיו ולא ירצה בנואפים כי אם באלה אשר בטהר לבב ובנקיון שפתים יקרבו אליו ותחרש כי בקשה למלא תאותה
ז: וארבה לצום ולהתפלל למען יצילני יי מידה
פרק ה[עריכה]
א: ותוסף לעת אחרת ותאמר אלי אם-לא תחפץ לזנות עמי אנכי אהרג את-בעלי ואקחך לי לבעל
ב: ואני בשמעי זאת ואקרע את-בגדי ואמר האשה יראי את-יי ואל תעשי את-המעשה הרע הזה פן תכרתי ואת דעי-לך כי אנכי אודיע לכל את-מזימתך זאת
ג: ותירא ותבקש ממני אשר לא אגלה את-מזמתה זאת
ד: ותלך ותסיתני במתנות ותשלח לי כל-חמודות בני אדם
פרק ו[עריכה]
א: ותשלח לי אכל ובו כשפים
ב: ויהי כי בא הסריס ויבא את-המאכל ואביט וארא איש נורא מראהו ויושט לי חרב עם-הקערה ואדע כי מזמתה להדיחני
ג: וכצאתו ואבך ולא טעמתי טעם מאכל זה ולא כל-מאכל אחר ממנה
ד: וכעבור יום ותבא אלי ותכר את-האכל ותאמר אלי מדוע לא אכלת מן-המאכל הזה
ה: ואמר אליה כי מלאת אותו כשפים ומות ואיך אמרת לא אקריב לאלילים בלתי ליי לבדו
ו: והנה את דעי-לך כי אלהי אבי גלה לי ביד-מלאכו את-רעתך ואנכי שמרתי את-המאכל למען בחני אותך אם-תראיהו ותשובי מדרכך
ז: ולמען תוכחי כי לא תשלט רעת פושעים בצדקת יראי יי הנה אקח מן-המאכל ואכל בפניך ובדברי אלה ואתפלל כזאת אלהי אבותי ומלאך אברהם יהיו עמדי ואכל
ח: ובראותה זאת ותפל על-פניה לרגלי ותבך וארימה ואדבר על-לבה
ט: ותבטיחני לבלתי עשות עוד את-מעשה הפשע הזה
פרק ז[עריכה]
א: ואולם היא הקשתה את-לבה ברעה ותחפש אי הדרך תצודני
ב: ותאנח מר ותפל למשכב והיא לא חלתה וכראות בעלה אותה ויאמר לה למה נפלו פניך ותאמר לו צרה בלבבי וכל-אנחות רוחי הציקוני וירפא אותה והיא לא חלתה
ג: והיא לעת מצא רצה אלי ובעלה היה מחוץ לבית ותאמר אלי
ד: אחנק או אתנפל אל-בור אם-לא תחפץ לשכב עמי
ה: ובראותי כי רוח בליעל הרגיזה ואתפלל אל-יי ואמר אליה
ו: למה אמללה תרגזי ותתגעשי והחטא יעור עיניך זכרי כי אם-תשלחי יד בנפשך תכה אשתה צרתך פילגש בעלך את-בניך ותשמידי את-זכרך מעל-פני האדמה
ז: ותאמר אלי הנה אהבתני רב לי אלחם על-חיי ועל-חיי בני ואנכי אחכה עוד עד-אשר אמלא גם-את-תאותי
ח: והיא לא ידעה כי למען יי דברתי אליה כן ולא למענה
ט: כי אם יפל-איש בחשק תאוה ולו יעבד והיה כי ישמע דבר טוב על-חשקו אשר בו נפל וקבל אותו למען תאותו הרעה הזאת
פרק ח[עריכה]
א: וזאת אמר לכם בני כי כשש שעות ביום היו בלכתה מאתי ואנכי כרעתי על-ברכי לפני יי כל-היום וכל-הלילה ובבקר קמתי ואבך ואתפלל להצילני ממנה
ב: לאחרונה תפשה בבגדי ותמשכני בחזקה לשכב עמה
ג: וכראותי כי החזיקה בשגעון בבגדי ואעזבהו ואנוס ערם
ד: והיא בהחזיקה בבגדי שמה עלי עלילות-שוא וכבוא בעלה נתנני במשמר אשר בביתו וממחרת הכני וישלחני אל-בית-הסהר אשר לפרעה
ה: וכאשר הייתי באסורים ותעצב המצרית ותבא ותשמע אותי מהלל ומשבח את-יי במקום חשך ואגיל בקול שמחה ואודה את-אלהי כי נצלתי מתאות המצרית
פרק ט[עריכה]
א: ופעמים רבות שלחה אלי לאמר הואילה למלא תאותי ואנכי אוציאך מן-האזקים ואפדך מחשך
ב: ואנכי לא נשמעתי לה אף-במחשבותי כי אוהב יי את-אשר יתענה בבור חשך בענוה מאשר יחי חיי תפנוקים בחדרי-מלך ויתהולל
ג: כי אם-יחיה איש בצדקתו ויבקש גם-תהלה וידע אל עליון כי-תועילהו ונתן לו גם-את-זאת כאשר נתן גם-לי
ד: כמה פעמים באה אלי בהיותה חולה במחשך-ליל ותשמע לקול תפלתי ואנכי בשמעי את-אנחותיה החרשתי
ה: כי בהיותי בביתי ותגל את-זרועותיה ואת-שדיה ואת-רגליה למען אשכב עמה כי יפת-מראה היתה עד-מאד והדורה בלבושה למען תדיחני ויי הצילני ממזמותיה
פרק י[עריכה]
א: ועל-כן ראו בני את-אשר יפעלו ארך-רוח ותפלה וצום
ב: וגם-אתם אם-תלכו אחרי הענוה וטהר לבב בארך-רוח ותפלה ותצומו בלב נדכה ישכן בקרבכם יי כי אהב הצנע לכת
ג: ובכל-אשר ישכן עליון אם-גם-קנאה תפל על-איש או שבי או רצח אלהים השוכן בו לא רק יוציאהו מרעה למען ענותו כי גם-ירוממהו ויפארהו כאשר עשה גם-אתי
ד: כי בכל-דרכיו יגבה איש אם-במעשים או בדברים או במחשבות
ה: ידעו אחי מה-אהבני אבי ואנכי לא התגאיתי בלבבי אף-כי נער הייתי ויראת יי היתה בלבבי כי ידעתי כי הכל יחלף
ו: ואנכי לא רוממתי נפשי לרעה ואכבד את-אחי ומיראתם החרשתי בעת מכרוני ולא הגדתי לישמעאלים כי בן-יעקב אנכי איש גדול וצדיק
פרק יא[עריכה]
א: וגם-אתם בני תהי יראת יי לנגד עיניכם בכל-מעשיכם וכבדו את-אחיכם כי כל-אשר יעשה את-חקת יי יאהבהו יי
ב: ויהי בנסעי עם-הישמעאלים וישאלוני לאמר העבד אתה ואמר עבד אנכי יליד בית לבל יבשו אחי
ג: ויאמר לי הגדול בהם לא עבד אתה כי כן תעיד גם-חזותך ואנכי אמרתי עבד אנכי
ד: ויהי כאשר באנו מצרימה ויריבו ביניהם מי מהם יתן מחירי ויקחני
ה: ויאותו כלם כי אשאר במצרים אצל מוכר סחורתם עד-אשר ישובו עם-סחורתם
ו: ויי נתן חני בעיני הסוחר ויפקד על-ידי את ביתו
ז: ויברכהו אלהים לרגלי וימלא אותו זהב וכסף ועבדה
ח: ואהי אצלו שלשה חדשים וחמשה ימים
פרק יב[עריכה]
א: בעת ההיא באה אשת מוף אשת פוטיפר במרכבה ברב הדרה כי שמעה על-אדותי מפי סריסיה
ב: ותגד לבעלה כי העשיר הסוחר ביד נער עברי וגם-אומרים גנב גנב מארץ כנען
ג: ואתה עשה-בו שפטים וקח את-הנער אל-ביתנו ויברכך אלהי העברים כי חסד מן-השמים נסוך עליו
פרק יג[עריכה]
א: ויאמן פוטיפר לדבריה ויצו להביא לפניו את-הסוחר ויאמר אליו מה-הדבר אשר שמעתי עליך כי גונב אתה נפשות מארץ כנען ותמכרם לעבדים
ב: ויפל הסוחר לרגליו ויתחנן אליו ויאמר בי אדני לא ידעתי את-אשר תאמר
ג: ויאמר פוטיפרע אם-כן הדבר מאין העבד העברי הזה ויאמר הישמעאלים הפקידהו על-ידי עד-אשר ישובו
ד: ולא האמין לו ויצו ליסרו בשוטים ערם ויהי כי החזיק בדבריו ויאמר פוטיפרע יביאו לפני את-הנער
ה: אני הובאתי לפניו ואשתחוה אפים ארצה לפני פוטיפר כי היה השלישי במעלה בין שרי פרעה
ו: ויבדילני מאתו ויאמר אלי העבד אתה אם-חפשי ואמר עבד אנכי
ז: ויאמר עבד מי אתה ואמר עבד הישמעאלים
ח: ויאמר אלי איך היית לעבד להם ואמר קנה קנוני מארץ כנען
ט: ויאמר אלי אכן שקר אתה דובר ויצו מיד ליסרני בשוטים על-מערמי בשרי
פרק יד[עריכה]
א: ואשת מוף השקיפה בעד האשנב בעת יסרוני כי קרוב ביתה ותשלח אליו לאמר לא בצדק שפטת כי ענש תענש איש חפשי אשר גנב כאלו פושע היה
ב: וכאשר לא שניתי מדברי אף-כי הכיתי ויצו לשום אותי במשמר עד-אשר יבאו אדוני העבד
ג: ותאמר האשה אל-בעלה למה תאסר בזקים נער לקוח בשבי מגזע היחש ועליך להוציאו לחפשי ולשמרו
ד: כי היא בקשה לראותני בחשק חטאה ואנכי לא ידעתי מכל-זה דבר
ה: ויאמר אליה לא-יעשה כן בתוך המצרים לקחת רכוש זרים לפני הוכיח במשפט
ו: כזאת דבר על-הסוחר ואשר לנער היה יהיה בבית הסהר
פרק טו[עריכה]
א: מקץ ארבעה ועשרים יום באו הישמעאלים כי שמעו כי-התאבל עלי יעקב אבי מאד
ב: ויבאו ויאמרו אלי מה-הדבר אשר אמרת עבד אתה והנה ידענו כי בן אתה לאיש גדול בארץ כנען ואביך מתאבל עליך בשק ואפר
ג: ואנכי בשמעי כזאת נמקו קרבי וימס לבבי ואבקש לבכות מאד ואתאפק לבל-אכלים את-אחי ואמר אליהם אנכי לא ידעתי דבר עבד אנכי
ד: ויועצו למכרני למען לא ימצאוני בידיהם
ה: כי יראו מפני אבי פן-יבא עליהם ויקם מהם נקמת חמה כי שמעו כי גדול הוא את-אלהים ואנשים
ו: ויאמר אליהם הסוחר חלצוני ממשפט פוטיפרע
ז: ואלה באו אלי ויבקשו ממני לאמר הגידה כי בכסף קנינו אותך והוא יוציאנו לחפשי
פרק טז[עריכה]
א: ותאמר אשת מוף אל-בעלה קנה את-הנער כי שמעתי אומרים למכר אותו
ב: והיא שלחה מיד סריס אל-הישמעאלים ותחפץ לקנותני ויקרא רב הטבחים לישמעאלים ויבקש לקנות אותי
ג: וכאשר לא נאות למחיר וילך והסריס הודיע לגברתו אחרי אשר נסה אליהם דבר כי דורשים הם מחיר רב בעבד
ד: ותשלח סריס אחר לאמר אף-אם שתי ככרי זהב ידרשו תנו להם אל-תחשכו זהב רק קנה את-הנער והביאהו אלי
ה: וילך הסריס ויתן להם שמונים שקלי זהב ויקחני ולמצרית הגיד כי מאה נתן
ו: ואנכי ידעתי ואחריש למען לא יכלם הסריס
פרק יז[עריכה]
א: אתם ראיתם אפוא בני את-כל-אשר עניתי למען אשר לא אכלים את-אחי
ב: וגם-אתם אהבו איש את-רעהו ובארך-רוח הסתירו איש את-עון רעהו
ג: כי יי ישמח בחבר אחים ובחפץ לב-טוב אשר ירצה באהבה
ד: וכאשר באו אחי מצרימה ויכירו כי אנכי השיבותי להם את-הכסף ולא שנאתים ואנחמם
ה: ואחרי מות יעקב אבי עוד הוספתי לאהבה אותם וכל-אשר צוה עשיתי להם עד-בלי-די
ו: ולא נתתים להעצב אף על-מצער
ז: וכל-אשר היה בידי נתתי להם ובניהם היו בני ובני להם כעבדים ונפשם כנפשי ויגונם יגוני וכל-חלים חליי ועצתם עצתי
ח: ואנכי לא התרוממתי עליהם בגאוה בהדר תפארתי ואהי כאחד האחרונים
פרק יח[עריכה]
א: וכי תלכו גם-אתם במצות יי ינשא יי אתכם בטוב לעולמים
ב: וכי יבקש איש להרע לכם אתם גמלו אותו טוב והתפללו בעדו ויי יצילכם מכל-רע
ג: והנה ראיתם כי בענותי ובארך-רוח לקחתי לי לאשה את-בת-הכהן לעיר-שמש ומאה ככרי זהב נתנו-לי אתה ויי נתנם לי לעבדים
ד: וגם יפי נתן לי יי מעל לכל-יפי ישראל וישמרני עד-זקנה בכחי וביפיי כי דמיתי בכל אל-יעקב
פרק יט[עריכה]
א: ועתה שמעו את-החלום אשר חלמתי
ב: ראיתי והנה שתים עשרה אילות רועות ומהן נפוצו תשע
ג: ושלש נצלו וממחרת והנה נפוצו גם-הן וארא והנה שלש האילות ילדו שלשה טלאים ויקראו אל-יי ויוציאן יי אל-מקום-צמח ומים וינהלם מחשך לאורה
ד: ושם קראו אל-יי עד-אשר נקבצו אליהם תשע האילות והיו כשנים עשר כבשים ועוד מעט וירבו ויהיו עדרים רבים
ה: וארא אחרי-כן והנה שנים עשר פרים יונקים מפרה אחת וממנה יצא ים חלב וישתו ממנו שנים עשר העדרים ומקנה לאין מספר
ו: ולפר הרביעי גדלו קרניו עד-לשמים ותהיינה כחומה בצורה לעדרים ובין הקרנים בתוך צמחה עוד קרן אחת
ז: וארא והנה פר בן-בקר והוא סובב אותם שתים עשרה פעמים ויהי לעזר לכל-הפרים
ח: וכל-הדברים האלה יבאו בעתם באחרית הימים
ט: ואתם בני שמרו את-מצות יי וכבדו את-לוי ואת-יהודה כי מזרעם יקום לכם אשר יציל את-כל-הגוים ואת-ישראל
י: כי מלכותו מלכות עולמים תהי אשר לא תחלף
יא: ומלכותי ביניכם תאסף כסכת נוצרים אשר תחלף עם-קיץ
פרק כ[עריכה]
א: ידעתי כי אחרי מותי יציקו לכם המצרים ויי יקם את-נקמתכם ויביא אתכם אל-הארץ אשר דבר לאבותיכם
ב: ואתם תקחו את-עצמותי אתכם כי אם-תביאו את עצמותי שמה והיה יי עמכם באורה ובליעל יהיה בחשך עם-המצרים
ג: ואתם העלו את-אסנת אמכם בדרך אפרתה וקברוה שמה על-יד רחל אמי
ד: ויהי כאשר דבר כזאת ויפשט את-רגליו וימת בשיבה טובה
ה: ויתאבלו עליו כל-ישראל וכל-מצרים אבל גדול
ו: ובצאת בני ישראל ממצרים ויעלו אתם את-עצמות יוסף ויקברהו בחברון עם-אבותיו ויהיו ימי שני חייו מאה ועשר
צוואת בנימן הבן השנים עשר ליעקב ובן רחל[עריכה]
פרק א[עריכה]
א: העתקת דברי בנימן אשר צוה לבניו בהיותו בן-חמש ועשרים ומאה שנה
ב: וינשק להם ויאמר אליהם כאשר נולד יצחק לאברהם לזקוניו ככה נולדתי גם-אני ליעקב
ג: ויהי כאשר מתה רחל אמי בעת לדתה אותי ולא היה לי חלב ואינק שדי בלהה אמתה
ד: ורחל היתה אחרי לדתה את-יוסף עקרה שתים עשרה שנה ותתפלל אל-יי ותצם ותהר ותלד אותי
ה: כי אהב יעקב אבי את-רחל מאד ויתפלל אשר יראה ממנה שני בנים
ו: ועל-כן קראו את-שמי בנימן לאמר בן-ימים
פרק ב[עריכה]
א: ויהי כאשר באתי מצרימה אל-יוסף ויכירני אחי ויאמר אלי מה-אמרו לאבי אחרי אשר מכרוני
ב: ואמר לו את-כתנתך טבלו בדם וישלחוה ויאמרו הכר-נא הכתנת בנך היא
ג: ויאמר לו יוסף אכן אחי גנב גנבוני סוחרי כנען בחזקה
ד: ויהי כאשר הלכו לדרכם ויסתירו את-כתנתי כמו חיה רעה פגעה בי ותטרפני
ה: וככה מכרוני רעיהם לישמעאלים והמה לא דברו כזב באמרם כזאת
ו: כי בקש יוסף להסתיר ממני את-מעשי אחינו ויקרא לאחיו ויאמר אליהם
ז: אל-תגידו לאבינו את-אשר עשיתם לי ואמרו לו כאשר ספרתי אנכי לבנימן
ח: וגם מחשבותיכם בלבכם תהיינה כאלה ולא יגעו הדברים האלה עד-לב אבי
פרק ג[עריכה]
א: ועתה בני אהבו גם-אתם את-יי אלהי השמים והארץ ושמרו מצותיו ולכו בדרכי יוסף האיש הטוב והקדוש
ב: ומחשבותיכם תהיינה לטובה כאשר ידעתם גם-אותי כי כל-איש אשר מחשבותיו נכחות יראה הכל ישר לפניו
ג: יראו את-יי ואהבו את-רעיכם ואם-יבקשו רוחות בליעל להציק לכם בכל-צרה רעה לא ימשלו בכם כאשר לא משלו גם ביוסף אחי
ד: מה-רבו האנשים אשר בקשו את-נפשו ויי הגן עליו כי כל-ירא יי ואוהב רעהו לא יכהו רוח בליעל כי יי מגן לו
ה: וגם-מזמת אנשים וחיות לא תוכל למשל-בו כי יי בעזרו עקב האהבה אשר אהב את-רעהו
ו: ויוסף בקש מאבינו כי יתפלל אל-יי בעד אחיו למען לא יחשב יי להם לעון את אשר עשו לו רע
ז: וככה קרא יעקב הבן יקיר לי יוסף נצחת את-רחמי יעקב אביך
ח: ויחבק-לו וינשק-לו כשעתים
פרק ד[עריכה]
א: אתם ראיתם בני את-אחרית האיש הטוב יוסף לכו במחשבה טובה בדרכי רחמיו למען תשאו גם-אתם זרי תהלה
ב: כי איש טוב לא תחשכנה עיניו כי ירחם על-כל ואם חטאים הם
ג: ואם גם-הם יחרשו עליו רעה עושה טוב ינצח רע כי אלהים מגן לו ואת-צדיקים כנפשו יאהב
ד: וכי יתפאר לא יתחר בו איש וכי יעשר לא יקנא בו גבור כי יהי ישבחהו את-צנוע יאהב על-דל ירחם על-חולה יחוס ואת-יי יהלל
ה: לירא יי מגן הוא לאוהב אלהים יעזר למתעב עליון יוכיח וישיבהו מדרכו ואשר חסד רוח טוב שפוך עליו אותו יאהב כנפשו
פרק ה[עריכה]
א: ועל-כן בני אם מחשבותיכם תהיינה טובות גם-מרעים ישלימו לכם והוללים יבושו מפניכם וישובו לטוב ואנשי-בצע לא רק ישובו מתאותם כי גם-נתן יתנו את-חילם לאשר בצרה
ב: ואם-תעשו טוב גם-הרוחות הטמאים ינוסו מפניכם וחית השדה תירא מכם
ג: כי המקום אשר בו יכבד איש מעשים טובים ועל-דעתו יגיה אור גם-החשך ינוס משם
ד: כי אם-עזות יענה איש לאיש קדוש והתנחם כי יחונן צדיק את-המגדף ויחריש
ה: ואם יבגד איש בצדיק והתפלל בעדו הצדיק כי אם גם-לרגע קט ידכא עוד מעט ישגא זהרו ויופיע כאשר היה גם-יוסף אחי
פרק ו[עריכה]
א: יצר האיש הטוב לא נתן ביד רוח-חטא-בליעל כי מלאך השלום ינהל נפשו
ב: ולא יביט בתאוה על-כל-דבר משחת ולא יצבר-הון בחמדתו
ג: לא יתפנק בתענוגים את-קרובו לא יעציב בטנו לא ימלא מאכלי תאוה ולא ישא ולא יתור אחרי עיניו כי יי חלקו
ד: לא כבוד אנשים וקלונם יטו את-היצר הטוב וערמה וכזב וריב ודבה לא ידע כי יי ישכן-בו ויאיר את-נפשו ויחדהו בכל בכל-עת
ה: ולא תהיינה ליצר הטוב שתי לשונות ברכה וקללה בוז וכבוד עצב ושמחה שקט ורגז שפת-חנף ואמת עני ועשר כי אם דעה אחת לו בכל זכה וטהורה
ו: לא שמע לו ושמע ומראה ומראה כי כל-אשר יעשה או ידבר או יראה ידע כי יי יראה לנפשו
ז: והוא את-דעתו יטהר למען אשר לא יאשימהו אלהים ואנשים וכן גם-כל-מעשי בליעל שניים הם ותם אין בהם
פרק ז[עריכה]
א: ועל-כן הנני מצוכם בני נוסו מפני רעת בליעל כי חרב הוא נותן לכל-השומעים אליו
ב: והחרב היא אם שבע רעות לראשונה תהר הדעת מבליעל ותלד הרעה הראשונה דם השניה בהלה השלישית תוגה הרביעית גלות החמישית מחסור הששית רעש השביעית חרבן
ג: ועל-כן נקם אלהים מקין שבע נקמות כי בכל-מאה שנה הביא יי עליו מכה אחת
ד: ובהיותו בן-מאתים שנה החל להענות ובתשע מאות שנה נשמד בימי המבול על-דבר הבל אחיו הצדיק בשבע רעות נשפט קין ולמך בשבעים ושבע
ה: כי בענש הזה ידינו לעולמי-עד כל הדומים לקין בקנאת אחים ובשנאתם
פרק ח[עריכה]
א: ואתם בני נוסו מפני הרשע והקנאה ושנאת אחים ודבקו בטוב ובאהבה
ב: כי כל-אשר לו לב טהור באהבה לא יביט אל-אשה לזנות עמה כי אין שמץ רע בלבבו כי רוח יי נחה עליו
ג: כי כאשר לא תטנף השמש ואם-גם-על-צואה וטיט זרחה ויבשה שניהם והסירה את-ריחם הרע כן גם-לב טהור אם גם ברפש אדמות יתהלך יטהר והוא לא יטנף
פרק ט[עריכה]
א: ואחזה והנה גם-מעשים לא-טובים יהיו בכם כאשר דבר חנוך הצדיק כי זנות סדום תזנו ונשמדתם כמעט ותחדשו את-הוללותכם עם-הנשים ומלכות יי לא תשכן ביניכם כי חיש מהר יסירנה
ב: ואולם מקדש יי בחלקכם יהי וגדול יהיה כבוד הבית האחרון מן-הראשון ונקבצו שמה שנים עשר השבטים וכל-הגוים עד-אשר ישלח עליו את-ישועתו ויבא וישקיף עליכם
פרק י
א: ויהי כאשר היה יוסף במצרים ואחמד לראות את-צלמו ואת-דמות פניו
ב: ועל-ידי תפלת יעקב אבי ראיתיו ביום בהקיץ בכל-צלמו כאשר היה
ג: ויהי כאשר דבר להם כאלה ויאמר אליהם דעו לכם בני כי הנני מת
ד: ואתם גמלו אמת איש את-קרובו ושמרו את-חקות יי ואת-מצותיו
ה: כי את-אלה אנכי מוריש לכם תחת כל-נחלה וגם-אתם תנחילו אלה לבניכם נחלת עולמים כי כן עשו אברהם יצחק ויעקב
ו: כי את-כל-אלה נתנו לנו נחלה לאמר שמרו את-מצות יי עד-אשר יגלה יי ישועתו לכל-הגוים
ז: ואז תראו את-חנוך ואת-נח ואת-שם ואת-אברהם ואת-יצחק ואת-יעקב עומדים לימינו בשמחה
ח: ואז נקום גם-אנחנו איש על-שבטו ונשתחוה למלך השמים
ט: וכל-בני-איש יקיצו אלה לכבוד ואלה לחרפות
י: ואתם בני אם תתהלכו בקדשה במצות יי עוד תשכנו אתי לבטח וכל-ישראל יקבץ אל-יי
פרק יא[עריכה]
א: ולא עוד יקראו לי זאב טורף עקב חמסכם כי אם-עובד יי מחלק טרף לעושי טוב
ב: ובאחרית הימים יקום מזרעי ידיד יי שומע בקולו ועושה רצונו והוא יאיר בדעת חדשה את-כל-הגוים והוא באור הדעת על-ישראל יופיע בישועה
פרק יב[עריכה]
א: ויהי כאשר כלה את-דבריו ויאמר הנני מצוה אתכם בני העלו את-עצמותי ממצרים וקברוני בחברון אצל אבותי
ב: וימת בנימן בשיבה טובה בן-חמש ועשרים ומאה שנה
ג: וישימו אותו בארון
ד: ובאחת ותשעים שנה לבוא בני ישראל מצרימה ויעלו הם ואחיהם את-עצמות אבותיהם חרש במלחמת כנען ויקברו אותם בחברון לרגלי אבותיהם
ה: והמה שבו מארץ כנען וישבו במצרים עד-יום עלותם מארץ מצרים