צוואות השבטים/צוואת יששכר
צוואת יששכר הבן החמישי ליעקב וללאה
[עריכה]פרק א
[עריכה]א: העתקת דברי יששכר ויקרא אל-בניו ויאמר אליהם שמעו בני אל-יששכר אביכם והאזינו לדברי אהוב יי
ב: אנכי נולדתי בן חמישי ליעקב בשכר הדודאים
ג: כי ראובן אחי הביא דודאים מן-השדה ותפגשהו רחל ותקחם
ד: ויבך ראובן ותצא לאה אמו לקולו
ה: ואלה היו תפוחים אשר ריחם מתוק הצומחים מעל לאפיקי המים בארץ ארם
ו: ותאמר רחל לא אתן-לך את-אלה והיו לי תחת בנים כי שנאני יי ולא ילדתי בנים ליעקב
ז: ושנים היו התפוחים ותאמר לאה אל-רחל יהי-לך אשר לקחת את-בעלי ולקחת גם-את-אלה ממני
ח: ותאמר לה רחל יהי לך יעקב הלילה הזה תחת דודאי בנך
ט: ותאמר לה לאה לי הוא יעקב כי אנכי אשת נעוריו
י: ותאמר רחל אל-תתגאי ואל-תתפארי כי אותי ארש לו בראשונה ולמעני עבד את-אבינו ארבע עשרה שנה
יא: ואנכי מה-אעשה-לך כי רבה הערמה ומזמת בני-איש וערמה תהלך עלי-אדמות כי לולא זאת לא ראית את-פני יעקב
יב: כי לא אשתו את ובערמה הבאת לו
יג: ואותי רמה אבי ויגרשני בלילה ההוא ולא נתן את-יעקב לראותני כי לו הייתי שם לא קרהו כזאת
יד: ואולם בדודאים האלה אשכיר לך ללילה אחד את-יעקב
טו: וידע יעקב את-לאה ותהר ותלד אותי ועל-השכר הזה נקרא שמי יששכר
פרק ב
[עריכה]א: וירא אז מלאך יי אל-יעקב ויאמר שני בנים תלד רחל כי בחלה במשכב בעלה ותבחר הנזר
ב: ולולא לאה אמי מכרה במשכבו את-שני התפוחים כי עתה שמונה ילדה ועל-כן ילדה היא ששה ורחל ילדה את-השנים כי למען הדודאים השקיף עליה יי
ג: כי ידע אשר למען לדת בנים בקשה לחיות עם-יעקב ולא למען מלא תאותה
ד: וממחרת היום נתנה שנית את-יעקב
ה: ובגלל הדודאים ההם שמע יי את-רחל
ו: כי גם-כאשר קבלתם לא אכלה אותם ותקרב אותם בבית יי ותביאם אל-הכהן אשר היה בימים ההם
פרק ג
[עריכה]א: ויהי כאשר הייתי לאיש ואתהלך בישר לבבי ואהי עובד אדמת אבי ואדמת אחי ואאסף את-תבואות אדמתם בעתן
ב: ויברכני אבי כראותו כי בתם-לבבי אתהלך לפניו
ג: ואנכי לא-הייתי נמהר במעשי ולא קנאתי ולא רעה עיני בקרובי
ד: לא הלכתי רכיל באיש ולא הרשעתי חיי אדם כי בתמת עיני הלכתי
ה: בן-שלשים וחמש הייתי כאשר לקחתי אשה כי עמלי אכל את-כחי ולא חשבתי על-חשק נשים כי עיף ויגע הייתי ותפל עלי תרדמה
ו: וישמח אבי תמיד על-תם-לבבי כי כל-בכור הקרבתי ביד-הכהן ליי וכן גם-לאבי
ז: וירב יי את-טובו בידי עשרת אלפי מונים וידע גם-יעקב אבי כי יי עזרני בתמי
ח: כי לדלים ולאשר בצרה נתתי מטוב האדמה בתם-לבבי
פרק ד
[עריכה]א: ועתה בני שמעו אלי והתהלכו בתם-לבבכם כי בו ראיתי את-כל-רצון יי
ב: איש תם לא-ישאף הון מאכלי-תאוה שונים לא יחמד בגד מחלצות לא ירצה
ג: ימים רבים לא-יקוה לחיות והוא רק לרצון יי יחכה
ד: ועל-כן כל-רוחות תעתועים לא-ימשלו בו כי לא-יואיל הבט אל-יפי הנשים למען אשר לא-יחלל נפשו בתהפוכות רע
ה: אין קנאה בעצותיו והכעש לא יעציב את-נפשו ולא יענה את-רוחו בתאוה נכזבה
ו: והוא בתמת-נפשו יתהלך וכל-דבר בישר לבבו יראה ויעצם עיניו מראות רע בחטאי העולם לבל-יראה בהפר איש את-מצות יי
פרק ה
[עריכה]א: ועל-כן שמרו בנים את-תורת אלהים וקנו תם ובישר תתהלכו ואל-תהיו קלי-דעת במצות יי ובמעשי קרוביכם
ב: ואהבו את-יי ואיש את-קרובו ועל-דל ועל-חולה תחמלו
ג: שימו מעיניכם לעבד את-האדמה ועמלו במפעליכם בכל-עבודת השדה והביאו מנחה בתודה ליי
ד: כי בראשית בכורי פרי האדמה יברך אתכם יי כאשר ברך את-כל-הקדושים למן-הבל ועד-עתה
ה: כי לא-ינתן לכם חלק אחר מלבד משמני הארץ אשר פריה בעמל תוציאו
ו: כי גם-יעקב אבי ברכני בברכות האדמה ובראשית תבואותיה
ז: ויכבד יי את-לוי ואת-יהודה גם-בתוך בני יעקב
ח: ויתן יי להם מורשת נחלה ויתן ללוי את-הכהנה וליהודה את-המלוכה
ט: ועל-כן שמעו אליהם והתהלכו בתמת אביכם
פרק ו
[עריכה]א: ודעו לכם בני כי באחרית הימים יעזבו בניכם את-תמתם וידבקו באהבת-בצע לא-תדע שבעה ויעזבו צדק ויקרבו למזמה ויזניחו את-מצות יי וידבקו בבליעל
ב: והמה יעזבו את-עבודת האדמה ויתורו אחרי עצותיהם הרעות ויפוצו בין הגוים והיו עבדים לאויביהם
ג: ואתם הגידו כזאת לבניכם למען אשר אם-יחטאו ישובו מהרה אל-יי
ד: כי הוא רחום ויגאלם להשיבם אל-אדמתם
פרק ז
[עריכה]א: בן-שתים ועשרים ומאה שנה אנכי היום ולא ידעתי בי כל-חטא
ב: ומלבד אשתי לא ידעתי אחרת ולא זניתי בנשאי את-עיני
ג: יין לא שתיתי ואתע וכל-חמד אשר לרעי לא חמדתי
ד: ערמה לא שכנה בלבבי וכזב לא עבר על-דל-שפתי
ה: איש כי היה בצרה ואאנח אתו ולדל פרסתי מלחמי חסד עשיתי כל-ימי אמת שמרתי
ו: את-יי אהבתי בכל-כחי וכן אהבתי כל-איש יותר מבני
ז: וככה עשו גם-אתם בני וכל-רוח בליעל ינוס מכם וכל-מעשה אנשים רעים לא ימשל בכם ותרדו בכל-חית השדה כי אתכם יהי אלהי השמים והארץ כי תתהלכו עם-בני-איש בתם-לבב
ח: ויצו את-בניו אחרי אשר דבר להם העלוני חברונה ושמה תקברוני במערה עם-אבותי
ט: ויפשט את-רגליו וימת בשיבה טובה בריא בכל-אבריו ולא נס כחו ויישן שנת-עולמים