צוואות השבטים/צוואת יששכר

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

צוואת יששכר הבן החמישי ליעקב וללאה[עריכה]

פרק א[עריכה]

א: העתקת דברי יששכר ויקרא אל-בניו ויאמר אליהם שמעו בני אל-יששכר אביכם והאזינו לדברי אהוב יי

ב: אנכי נולדתי בן חמישי ליעקב בשכר הדודאים

ג: כי ראובן אחי הביא דודאים מן-השדה ותפגשהו רחל ותקחם

ד: ויבך ראובן ותצא לאה אמו לקולו

ה: ואלה היו תפוחים אשר ריחם מתוק הצומחים מעל לאפיקי המים בארץ ארם

ו: ותאמר רחל לא אתן-לך את-אלה והיו לי תחת בנים כי שנאני יי ולא ילדתי בנים ליעקב

ז: ושנים היו התפוחים ותאמר לאה אל-רחל יהי-לך אשר לקחת את-בעלי ולקחת גם-את-אלה ממני

ח: ותאמר לה רחל יהי לך יעקב הלילה הזה תחת דודאי בנך

ט: ותאמר לה לאה לי הוא יעקב כי אנכי אשת נעוריו

י: ותאמר רחל אל-תתגאי ואל-תתפארי כי אותי ארש לו בראשונה ולמעני עבד את-אבינו ארבע עשרה שנה

יא: ואנכי מה-אעשה-לך כי רבה הערמה ומזמת בני-איש וערמה תהלך עלי-אדמות כי לולא זאת לא ראית את-פני יעקב

יב: כי לא אשתו את ובערמה הבאת לו

יג: ואותי רמה אבי ויגרשני בלילה ההוא ולא נתן את-יעקב לראותני כי לו הייתי שם לא קרהו כזאת

יד: ואולם בדודאים האלה אשכיר לך ללילה אחד את-יעקב

טו: וידע יעקב את-לאה ותהר ותלד אותי ועל-השכר הזה נקרא שמי יששכר

פרק ב[עריכה]

א: וירא אז מלאך יי אל-יעקב ויאמר שני בנים תלד רחל כי בחלה במשכב בעלה ותבחר הנזר

ב: ולולא לאה אמי מכרה במשכבו את-שני התפוחים כי עתה שמונה ילדה ועל-כן ילדה היא ששה ורחל ילדה את-השנים כי למען הדודאים השקיף עליה יי

ג: כי ידע אשר למען לדת בנים בקשה לחיות עם-יעקב ולא למען מלא תאותה

ד: וממחרת היום נתנה שנית את-יעקב

ה: ובגלל הדודאים ההם שמע יי את-רחל

ו: כי גם-כאשר קבלתם לא אכלה אותם ותקרב אותם בבית יי ותביאם אל-הכהן אשר היה בימים ההם

פרק ג[עריכה]

א: ויהי כאשר הייתי לאיש ואתהלך בישר לבבי ואהי עובד אדמת אבי ואדמת אחי ואאסף את-תבואות אדמתם בעתן

ב: ויברכני אבי כראותו כי בתם-לבבי אתהלך לפניו

ג: ואנכי לא-הייתי נמהר במעשי ולא קנאתי ולא רעה עיני בקרובי

ד: לא הלכתי רכיל באיש ולא הרשעתי חיי אדם כי בתמת עיני הלכתי

ה: בן-שלשים וחמש הייתי כאשר לקחתי אשה כי עמלי אכל את-כחי ולא חשבתי על-חשק נשים כי עיף ויגע הייתי ותפל עלי תרדמה

ו: וישמח אבי תמיד על-תם-לבבי כי כל-בכור הקרבתי ביד-הכהן ליי וכן גם-לאבי

ז: וירב יי את-טובו בידי עשרת אלפי מונים וידע גם-יעקב אבי כי יי עזרני בתמי

ח: כי לדלים ולאשר בצרה נתתי מטוב האדמה בתם-לבבי

פרק ד[עריכה]

א: ועתה בני שמעו אלי והתהלכו בתם-לבבכם כי בו ראיתי את-כל-רצון יי

ב: איש תם לא-ישאף הון מאכלי-תאוה שונים לא יחמד בגד מחלצות לא ירצה

ג: ימים רבים לא-יקוה לחיות והוא רק לרצון יי יחכה

ד: ועל-כן כל-רוחות תעתועים לא-ימשלו בו כי לא-יואיל הבט אל-יפי הנשים למען אשר לא-יחלל נפשו בתהפוכות רע

ה: אין קנאה בעצותיו והכעש לא יעציב את-נפשו ולא יענה את-רוחו בתאוה נכזבה

ו: והוא בתמת-נפשו יתהלך וכל-דבר בישר לבבו יראה ויעצם עיניו מראות רע בחטאי העולם לבל-יראה בהפר איש את-מצות יי

פרק ה[עריכה]

א: ועל-כן שמרו בנים את-תורת אלהים וקנו תם ובישר תתהלכו ואל-תהיו קלי-דעת במצות יי ובמעשי קרוביכם

ב: ואהבו את-יי ואיש את-קרובו ועל-דל ועל-חולה תחמלו

ג: שימו מעיניכם לעבד את-האדמה ועמלו במפעליכם בכל-עבודת השדה והביאו מנחה בתודה ליי

ד: כי בראשית בכורי פרי האדמה יברך אתכם יי כאשר ברך את-כל-הקדושים למן-הבל ועד-עתה

ה: כי לא-ינתן לכם חלק אחר מלבד משמני הארץ אשר פריה בעמל תוציאו

ו: כי גם-יעקב אבי ברכני בברכות האדמה ובראשית תבואותיה

ז: ויכבד יי את-לוי ואת-יהודה גם-בתוך בני יעקב

ח: ויתן יי להם מורשת נחלה ויתן ללוי את-הכהנה וליהודה את-המלוכה

ט: ועל-כן שמעו אליהם והתהלכו בתמת אביכם

פרק ו[עריכה]

א: ודעו לכם בני כי באחרית הימים יעזבו בניכם את-תמתם וידבקו באהבת-בצע לא-תדע שבעה ויעזבו צדק ויקרבו למזמה ויזניחו את-מצות יי וידבקו בבליעל

ב: והמה יעזבו את-עבודת האדמה ויתורו אחרי עצותיהם הרעות ויפוצו בין הגוים והיו עבדים לאויביהם

ג: ואתם הגידו כזאת לבניכם למען אשר אם-יחטאו ישובו מהרה אל-יי

ד: כי הוא רחום ויגאלם להשיבם אל-אדמתם

פרק ז[עריכה]

א: בן-שתים ועשרים ומאה שנה אנכי היום ולא ידעתי בי כל-חטא

ב: ומלבד אשתי לא ידעתי אחרת ולא זניתי בנשאי את-עיני

ג: יין לא שתיתי ואתע וכל-חמד אשר לרעי לא חמדתי

ד: ערמה לא שכנה בלבבי וכזב לא עבר על-דל-שפתי

ה: איש כי היה בצרה ואאנח אתו ולדל פרסתי מלחמי חסד עשיתי כל-ימי אמת שמרתי

ו: את-יי אהבתי בכל-כחי וכן אהבתי כל-איש יותר מבני

ז: וככה עשו גם-אתם בני וכל-רוח בליעל ינוס מכם וכל-מעשה אנשים רעים לא ימשל בכם ותרדו בכל-חית השדה כי אתכם יהי אלהי השמים והארץ כי תתהלכו עם-בני-איש בתם-לבב

ח: ויצו את-בניו אחרי אשר דבר להם העלוני חברונה ושמה תקברוני במערה עם-אבותי

ט: ויפשט את-רגליו וימת בשיבה טובה בריא בכל-אבריו ולא נס כחו ויישן שנת-עולמים