צוואות השבטים/צוואת דן

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · צוואות השבטים · צוואת דן· >>

צוואת דן הבן השביעי ליעקב ובן בלהה[עריכה]

פרק א[עריכה]

א: העתקת דברי דן אשר דבר אל-בניו באחרית ימיו בשנת חמש ועשרים ומאה לחייו

ב: ויקרא אל נפשות ביתו ויאמר שמעו בני דן את-דברי והקשיבו לאמרי אביכם

ג: אני נוכחתי בלבי בכל-חיי כי האמת והצדק טובים הם וימצאו-חן בעיני אלהים ורעים השקר והכעס כי הם ילמדו כל-רע לבני האדם

ד: הגדתי לכם היום בני כי בלבבי חרצתי להמית את-יוסף איש הטוב והאמת

ה: ואנכי שמחתי על-מכירתו כי אבינו אהב אותו מכלנו

ו: כי רוח הקנאה והגאוה דברה אלי לאמר גם-אתה בנו כמוהו

ז: ויעירני אחד מרוחות בליעל לאמר קח את-החרב והרג-בה את-יוסף ויאהבך אביך במותו

ח: והוא רוח הקנאה אשר הסיתני לטרף את-יוסף כאשר יטרף הנמר את-הגדי

ט: ואלהי אבי יעקב לא אנה אותו לידי אשר אמצאהו לבדו ולא נתנני לעשות את-מעשה הפשע הזה למען לא יכחדו שני שבטים מישראל


פרק ב[עריכה]

א: ועתה בני הנה אנכי מת ואגיד לכם באמת אם-לא תשמרו מרוח הכזב והכעס ולא תאהבו אמת וארך-רוח אבד תאבדון

ב: כי עורון-עינים בקנאה אשר לא יתן את-איש לראות פניו באמת

ג: כי אם אב יהי או אם יתהלך אתם כאויב או אח יהי ולא ידעהו או נביא יי ולא ישמע אליו או צדיק ולא יראהו או רע ויתנכר אליו

ד: כי רוח הכעש יאחזהו ברשת תעתועים ויעור את-עיניו ובכזב יחשיך תבונתו ויראהו כל על-פי דרכו הוא

ה: ואל-מי יפנה את-עיניו הלא אל-אחיו בשנאת לבב למען קנא בו

פרק ג[עריכה]

א: כי הכעש ענין רע בני והוא את-הנשמה ירגיז

ב: ואת-הגוף יכניע ובנפש ישלט ויתן תעצומות לגו למען יעשה כל-רע

ג: ואם-הבשר יעשה כל-אלה תזכה גם-הנפש את-הנעשה כי לא תראה נכוחה

ד: ועל-כן איש כי יכעס ועז לו והיה-לו כח פי שלשה בכעסו הכח הראשון הוא חיל עוזריו הכח השני עשרו כי בו יפתה וברשע ינצח וכי יש-לו הכח השלישי הוא כח הטבע של הבשר בו יעשה רעה

ה: ואם-גם-יחלה הכועס והיה לו כח פי שנים בכעסו כי הכעס יעזר תמיד בעשות רשע

ו: והרוח הזה יהלך עם-רוח השקר לימין השטן למען יעשו מעשיהם בכזב ובכח אכזר


פרק ד[עריכה]

א: ועל-כן הכירו בני את-כח הכעש כי הבל הוא

ב: כי לראשונה בדברים יעורר ובמעשים יחזק את-אשר יכעס ובנזקים קשים יסעיר את-דעתו עד-אשר יעיר בכעס גדול את-נפשו

ג: ואם-ידבר איש קשות אליכם אל-תתעוררו לכעס ואם-יהללכם איש כי קדושים אתם אל-תתגאו ואל-תשתנו לא לשמח ולא למאס

ד: כי לראשונה ייטיב השמיע ויחדד את-דעתו לקבל עצת מזמות והיה כי יכעס האיש ויאמין כי צדק בכעסו

ה: וכי יאנה לכם נזק או כי תאבד לכם אבדה אל-תעצבו בני כי הרוח הוא יעורר אתכם להתאוות תאוה אל-הדבר האבוד למען תפלו בכעס על-ידי העצב

ו: וכי יאנה לכם נזק לרצונכם או לא לרצונכם אל-תדאגו כי הדאגה תוליד כעס וכזב

ז: כי רע הכעס עם השקר ושני פנים לו ושניהם יתחברו למען הרגיז לב

ח: וכי תסער הנפש תמיד וסר מעליה יי בליעל ימשל-בם


פרק ה[עריכה]

א: ועל-כן בני שמרו את-מצות יי ואת-תורתו נצרו וסורו מן-הכעס ושנאו כזב למען ישכן בקרבכם יי ובליעל ינוס מכם

ב: ודברו אמת איש את-רעהו ולא תפלו בכעס וברגז ושלום יהיה לכם ואלהי השלום יהיה עמכם ולא תנצח אתכם מלחמה

ג: אהבו את-יי כל-ימי חייכם ואיש את-רעהו בלבב שלם

ד: כי ידעתי כי באחרית הימים תסורו מאחרי יי ותכעיסו את-לוי ותערכו מלחמה על-יהודה ולא תוכלו להם כי מלאך יי יוליך את-שניהם כי בהם יקום ישראל

ה: וכי תסורו מאחרי יי ותלכו בכל-רע ותעשו את-תועבות הגוים ותזנו אחרי נשי פושעים כל-רוחות הרשע יפעלו בכם בכל-רע

ו: כי הכרתי בספר חנוך הצדיק כי השטן נשיאכם וכל-רוחות רשע ורהב יקשרו ויאריכו ימים אצל בני לוי ויפעלו למען החטיאם לפני אלהיהם

ז: ובני יקרבו אל-בני לוי ויחטאו אתם בכל ובני יהודה ישאפו בצע ויטרפו כאריות הון זרים

ח: ועל-כן אתם יחד בשבי תובלו ושם תענו במכות מצרים ובכל-רשעת הגוים

ט: ואחרי כן תשובו אל-יי ויתן לכם רחמים והשיבכם אל-מקדשו ויתן לכם שלום

י: ומשבט יהודה ומשבט לוי תקום לכם ישועת יי כי הוא לבדו יעשה מלחמה את-בליעל ויתן נקמת נצח באויביכם

יא: ואז יוציא את-נפשות הצדיקים משבי בליעל וכל-הלבבות אשר לא אבו שמע ישיב אל-יי ויתן שלום נצח לכל-אשר יקראהו

יב: וכל-הקדושים ינוחו בעדן וצדיקים בירושלם החדשה יגילו אשר היא תפארת אלהים לעולם

יג: ולא עוד תשאר ירושלם שממה ולא עוד ישראל בשבי ילך כי יי יהיה בתוכה וקדוש ישראל ימשל בה


פרק ו[עריכה]

א: ועתה בני יראו את-יי והשמרו מפני השטן וכל רוחותיו

ב: קרבו אל-אלהים ואל-המלאך המתפלל בעדכם כי הוא העומד בין אלהים ובין בני האדם ולשלום ישראל נגד ממלכת האויב יעמד

ג: על-כן יתאמץ האויב להשחית את-כל-אשר בשם יי יקרא

ד: כי ידע אשר ביום שוב ישראל תחדל ממלכת האויב

ה: כי מלאך השלום הוא יחזק את ישראל למען אשר לא-יפל בקץ הרעות

ו: ועל-כן השמרו בני מכל-מעשה רע והסירו מאתכם כל-כעס וכל-כזב ואמת וארך-רוח אהבו

ז: ואת-אשר שמעתם מאביכם אותה תגידו לבניכם

ח: ועל-כן סורו מכל-רשע ודבקו בצדקת אלהים והיה שבטכם לתשועה עד-עולם

ט: וקברוני אצל אבותי


פרק ז[עריכה]

א: וידבר אליהם כאלה וינשק להם וישכב בשיבה טובה

ב: ויקברהו בניו ואחרי-כן העלו את-עצמותיו וישימון במקום אשר שם אברהם יצחק ויעקב

ג: לבד אשר נבא להם דן אשר ישכחו את-אלהים וינכרו מארץ נחלתם ומשבט ישראל ומארץ מכורתם