צוואות השבטים/צוואת נפתלי
צוואת נפתלי הבן השמיני ליעקב ובן בלהה
[עריכה]פרק א
[עריכה]א: העתקת צואת נפתלי אשר צוה לפני מותו בשנת שלשים ומאה לחייו
ב: ויהי כאשר נאספו בניו בחדש השביעי בראשון לחדש ויעש להם משתה
ג: ויהי ממחרת כאשר הקיץ משנתו ויאמר להם הנה אנכי מת ולא האמינו לו
ד: ויברך את-יי ויתחזק ויאמר להם הנה אנכי מת אחרי המשתה אשר עשיתי אתמול
ה: ויען ויאמר אל-בניו שמעו בני בני נפתלי והקשיבו לאמרי אביכם
ו: אותי ילדה בלהה כי עשתה רחל בערמה ותתן ליעקב את-בלהה תחתיה ותהר ותלד אותי על-ברכי רחל ועל-כן קראה את-שמי נפתלי
ז: ותאהבני רחל מאד כי נולדתי על-ברכיה ובעודני רך ותשקני ותאמר מי יתן-לי אח לך יוצא מרחמי וישוה לך
ח: ועל-כן דמה אלי יוסף בכל כתפלת רחל
ט: ואמי בלהה היתה בת-רתי אחי דבורה מינקת רבקה אשר נולדה ביום הולד רחל
י: ויהי רתי ממשפחת אברהם כשדי ירא אלהים חפשי ומזרע היחש
יא: ויהי כאשר נפל בשבי ויקנהו לבן ויתן-לו את-עדנה שפחתו לאשה ותלד בת ויקרא שמה זלפה על-שם העיר אשר בה נשבה
יב: ואחרי-כן ילדה לו את-בלהה לאמר נבהלה בתי כי אך נולדה ותתפש בשדי אמה ותבהל לינק
פרק ב
[עריכה]א: ואנכי הייתי קל ברגלי כאחת האילות ויועידני אבי לכל-בשורה וגם-ברכני להיות כאילה
ב: כי כאשר ידע היוצר את-הכלי כמה יכיל ולפיהו יביא חמר ככה יצר גם-יי את-הגויה בדמות הרוח ולפי כח הגוף יפח הרוח
ג: ולא יהי יתרון בינותם עד-לשלישית השערה כי במשקל ובמדה ובקו נוצר כל-יצור
ד: וכאשר ידע היוצר שרות כל-כלי למה יכשר ככה יודע יי כל-בשר את-הגבול אשר עדיו יתהלך בטוב ומתי יחל הרע
ה: כי אין יצור ואין מחשבה ויי לא ידעם כי את-כל-האדם ברא בצלמו
ו: ככח האדם כן פעלו כתבונתו כן מעשהו כאשר זמם כן-יבצע כלבו כן-פיו כעינו כן שנתו כנפשו כן דברו אם-בתורת יי ואם-במעשי בליעל
ז: וכאשר הבדל בין אור לחשך בין ראיה לשמיעה ככה הבדל גם בין-איש לרעהו ובין אשה לרעותה ואין אשר יאמר כי ידמו אחד לשני בפניהם או בדעתם
ח: כי כל פעל אלהים בסדר חמשת החושים בראש ואת-הצואר חבר עם-הראש ויתן עליו שער ליפי ולתפארת ולב להבין בטן להפריש קבה קנה לבריאות כבד לכעס מרה למרירות טחול לשחוק כליות לעצה ירכים לכח צלעות למשכב מתנים לעז וכאלה
ט: וככה בני יהיו כל-מעשיכם בסדר לטוב וליראה את-האלהים ואל תחפזו לעשות בגאוה וגם-לא דבר בלא עתו
י: כי כאשר יאמר לעין שמעי והיא לא תוכל כן לא-תוכלו להאיר מעשיכם אם בחשך תהיו
פרק ג
[עריכה]א: ואתם אל-תמהרו להרע את-מעשיכם בתאות-בצע ולפתות את-נפשכם בדברי-שוא כי אם-תחרישו בטהר לבב תדעו להתחזק ברצון יי ולתעב רצון בליעל
ב: השמש והירח והכוכבים לא ישנו צבאם כן לא תמירו גם אתם את-תורת אלהים במשובת מעשיכם
ג: כי הגוים הלכו שולל ויעזבו את-יי וימירו את-דרכם ויכנעו לפני עץ ואבן ורוחות תעתועים
ד: לא-כן אתם בני אשר הכרתם ברקיע בארץ ובים ובכל-היצורים את-יי עושם לבל-תהיו כאנשי סדום אשר המירו את-דרכם
ה: ככה השחיתו גם-הנפילים את-דרכם אשר קללם יי בעת המבול וישם בגללם את-הארץ שממה מיושביה וכל-הצומח בה
פרק ד
[עריכה]א: ואת-כל-אלה הנני אומר לכם בני קראתי בספר חנוך אשר גם-אתם תסורו מאחרי יי ותלכו בכל-חטאת הגוים ותעשו כל-רשעת סדום
ב: והביא יי עליכם שבי ועבדתם שם את-אויביכם וצרה וצוקה תכניע אתכם עד השמיד יי את-כלכם
ג: ונשארתם מתי-מעט ושארית ואז תשובו וידעתם את-יי אלהיכם והשיבכם יי לארצכם כרב חסדיו
ד: והיה כי-ישובו אל-ארץ אבותיהם ושבו ושכחו את-יי ופשעו
ה: והפיצם יי על-פני כל-הארץ עד-בא חסד יי
פרק ה
[עריכה]א: ובשנת הארבעים לחיי ראיתי חזון על-הר הזיתים מקדם לירושלים כי השמש והירח נדמו
ב: והנה יצחק אבי-אבי ויאמר אלינו רוצו ותפשו איש כפי כחו והיה אשר יחזיק בם והיו לו השמש והירח
ג: ונרץ כלנו יחד ויתפש לוי את-השמש ויעבר יהודה ויתפש את-הירח וירומו שניהם אתם
ד: ויהי לוי כשמש והנה עלם מושיט לו שנים עשר ענפי תמר ויהודה נוצץ כלבנה ותחת רגליהם שתים עשרה קרנים
ה: וירוצו לוי ויהודה גם-שניהם ויחזיקו בם
ו: והנה שור פר על-הארץ ושתי קרנים גדולות לו וכנפים בגבו ככנפי הנשר ונחפץ להחזיק בו ולא יכלנו
ז: ויבא יוסף ויחזק-בו וירום אתו יחד
ח: ואנכי ראיתי כי שם הייתי והנה מגלה קדושה נראתה לנו לאמר האשורים המדים הפרסים הכשדים והסורים ינהלו את-שבי שנים עשר שבטי ישראל
פרק ו
[עריכה]א: וארא עוד מקץ שבעה ימים והנה אבינו יעקב עומד על-שפת ים ימניה ואנחנו בניו אתו
ב: והנה אניה באה בלא מלחים ורבי-חובל ועל-האניה כתוב אנית יעקב
ג: ויאמר אלינו אבינו הבה נרדה לתוך אניתנו
ד: והיה כאשר באנו לתוכה והנה סער חזק התחולל ורוח-סופה גדולה ואבינו אשר אחז בהגה הלך מאתנו
ה: ואנחנו נשאנו על-הים בסערה ותמלא האניה מים ותנד בתוך הגלים עד-אשר נשברה
ו: וימלט יוסף על-הסירה האחת וגם-אנחנו נפרדנו איש מאחיו על-תשעה קרשים ויהודה ולוי היו על-האחד
ז: ונפץ כלנו עד-לקצוי ארץ
ח: ויחגר לוי שק ויתפלל אל-האלהים
ט: ויהי כי חדל הסער ותגע האניה אל-היבשה בשלום
י: והנה יעקב אבינו בא ונשמח כלנו יחדו
פרק ז
[עריכה]א: ואגיד ליעקב אבינו את-שני החלומות האלה ויאמר אלי בוא יבאו הדברים האלה בעתם אחרי אשר ישראל יענה הרבה
ב: ויאמר אלי אבי אחרי-כן אוחילה לאל כי עוד יוסף בני חי כי ראיתי תמיד אשר יספרהו יי יחד אתכם
ג: ויבך ויאמר אללי לי בני יוסף כי חי אתה ואנכי לא אראך וגם-אתה לא תראה את-יעקב אשר הולידך
ד: לקול דבריו בקשתי לבכות גם-אני ויהי כאש עצורה בלבבי להגיד-לו כי נמכר יוסף ואולם יראתי מפני אחי
פרק ח
[עריכה]א: הנה בני הראיתי אתכם את-אחרית הימים כי כל-אלה יקרו את-ישראל
ב: ואתם תצוו את-בניכם אחריכם אשר יתחברו אל-לוי ויהודה כי ביהודה תקום תשועת ישראל ובו יברך יעקב
ג: כי בשבטו יראה אלהים להציל את עם-ישראל ויקבץ את-הצדיקים מבין הגוים
ד: וכי תעשו גם-אתם בני את-הטוב יברכוכם בני-איש וגם-מלכים ובכם יתפאר אלהים בין הגוים והשטן ינוס מפניכם וחיות השדה ייראו מכם ויי יאהבכם ומלאכים יסוככו עליכם
ה: כי כאשר יגדל איש את-הילד היטב יפקד שמו לטובה ככה יפקד גם-זכרכם לטוב לפני אלהים כי תעשו את-הטוב
ו: ואשר לא יעשה טוב יקללהו מלאכים ואנשים ואלהים יחלל על-ידו בין הגוים והשטן יעשהו כלי-משכן לו וכל-חית השדה תרדה-בו ויי ישטמהו
ז: כי גם-מצות התורה שני פנים להן ובתבונה תמלאנה
ח: עת לאדם לדעת את-אשתו ועת פרש ממנה לתפלתו
ט: כי שניהם הנם מצות יי ואם-לא ישמרו על-פי דרכם יביאו חטא גדול על-בני האדם וככה גם-שאר המצות
י: ואתם בני היו חכמים ונבונים באלהים כי ידעתם את-דרך מצותיו ואת-חקי כל-מעשה למען יאהבכם יי
פרק ט
[עריכה]א: ויצו אותם כאלה ויאמר אליהם אשר יעלו את-עצמותיו אתם חברונה ויקברהו עם-אבותיו
ב: ויהי אחרי אשר אכל ושתה אתם בשמחת-לבב ויכס את פניו ויגוע
ג: ויעשו בניו ככל אשר צום אביהם