צוואות השבטים/צוואת גד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


צוואת גד הבן התשיעי ליעקב ובן זלפה[עריכה]

פרק א[עריכה]

א: העתקת צוואת גד אשר דיבר אל בניו בשנת חמש ועשרים ומאה לחייו

ב: ויאמר אליהם: שמעו בני, אנוכי נולדתי בן שישי ליעקב, ואהי גיבור בין המשפתים.

ג: ולכן שמרתי בלילה על העדרים, והיה כי בא הארי או הזאב או כל חיה רעה אל העדר, וארוץ אחרי ואתפשהו, ואחזיק בידי ברגלו, ואקלעהו כאבן הקלע, וככה הרגתיו.

ד: ויוסף רעה אתנו יחד בשלושים יום, ובהיותו רך ויחלה מרוח הקדים.

ה: וישב חברונה אל אבינו, ויניחהו אבינו בקרבתו, כי אהבו מאוד.

ו: ויגד יוסף לאבינו כי שחטו בני זילפה ובלהה את כל הטוב בעדר ויאכלו, למרות דעת ראובן ודעת יהודה.

ז: כי ראה יוסף כי אנוכי הצלתי טלה מפי הדוב ואהרגהו ונאכלהו, ויגד כזאת לאבינו.

ח: ואנוכי קצפתי על יוסף בגלל זאת, עד יום בו נמכר.

ט: ורוח שנאה הייתה בי, ולא חפצתי לדעת את יוסף, לא לשמע אוזן ולא למראה עיניים, כי הכלימנו בפנינו באמרו כי אכלנו את הטלאים מלבד יהודה, וכל אשר הגיד לאבינו האמין לו.

פרק ב[עריכה]

א: את חטאי אני מזכיר בני, כי פעמים רבות בקשתי להרוג אותו כי שטמתיו בלבבי.

ב: וגם בגלל החלומות הוספתי עוד שנוא אותו, ואבקש להכחידו מארץ חיים, כלחוך השור את ירק השדה.

ג: ועל כן מכרנו אותו אני ושמעון לישמעאלים בשלושים שקל, ונסתר מהם עשרה, ועשרים הראינו את אחינו.

ד: וככה מלאה תאוות הבצע את לבבנו להרגו.

ה: ואלוהי אבותיי הצילהו מידי, למען לא אעשה את מעשה הפשע הזה בישראל.

פרק ג[עריכה]

א: ועתה בני, שמעו דבר אמת, למען תעשו צדק וכל משפט עליון, ולא תתעו אחרי רוח השנאה כי היא הרעה בכל מעשי בני האדם.

ב: כל אשר יעשה האדם יתעב השונא, כי יעשה את חוקות ה' לא יהללוהו, וכי יירא מפני ה' וצדק ירצה - לא יאהבוהו.

ג: אמת יבזה, במאושר יקנא, דיבת עם יחבב וגאווה יאהב, כי השנאה תעוור את נפשו כאשר ראיתי גם אנוכי ביוסף.

פרק ד[עריכה]

א: ועל כן בני, הישמרו מפני השנאה.

ב: כי השונא יחטא גם לאלוהים, כי לא יחפוץ שמוע לדברי מצוותיו לאהוב את רעהו, ולאלוהים יחטא.

ג: כי אם גם אחיו יכשל, יחפז להודיע לכול, ויתאמץ למען יישפט, ייענש ויומת.

ד: ואם עבד יהיה, והסיתו באדוניו וחרש עליו כל רע, למען יוכל להמיתו.

ה: כי השנאה תיעזר ברצח נגד כל אשר יצליחו, והיה כי תראה או תשמע על דבר הצלחתם וחלתה.

ו: כי כאשר תבקש האהבה להחיות מתים ולעורר את המועדים למוות, כן תבקש גם השנאה להרוג את החיים, ולא תאבה להשאיר בחיים גם אשר עוונם בחבלי השווא.

ז: כי רוח השנאה בקוצר רוחה תפעל יחדיו עם השטן בכל להמית בני איש, ורוח האהבה תפעל יחד עם תורת האלוהים באורך רוח להושיע את בני האדם.

פרק ה[עריכה]

א: רעה היא השנאה, כי היא תמיד עם כזב תתחבר, ונגד האמת תדבר, תשים קטון לגדול, חושך לאור, מר למתוק תקרא, ורצח תורה, תעיר קצף ותעורר מלחמה, ואת הלב תמלא רעה וחמת השטן.

ב: וכזאת הנני אומר לכם בני, כי נוסיתי אשר תנוסו משנאת רע, ותדבקו באהבת אלוהים. יושר לבב יגרש שנאה, וענווה תפיץ קנאה.

ג: כי צדיק ועניו יירא מעשות רשע, ולא יירא אשמת רעהו כי אם את נפשו, כי אלוהים יראה ללבבו.

ד: ולא ילך רכיל באיש חסיד, כי יראת עליון תשכון בו.

ה: אם יירא לחטוא לאלוהים, לא יחפוץ לעשות עוול לאיש, ולא במחשבותיו.

ו: וזאת הכרתי לאחרונה, אחרי אשר שבתי מחטאי אשר חטאתי ליוסף.

ז: כי התשובה אל אלוהים באמת תזרה כסילות, ותפיץ חשק ותאיר את העיניים, ותיתן דעת לנפש ותנהל עצה לתשועה.

ח: וכל הדברים האלה אשר לא למדוהו בני איש, אותם יכיר בשובו מדרכו.

ט: כי הביא אלוהים עלי מחלת הכבד, ולולא תפילות יעקב אבי עזרוני, כי אז כמעט קט חלף רוחי ממני.

י: כי כל אשר בו יחטא האדם, בו ייוסר.

יא: וכאשר נקשה כבדי בלי רחם על יוסף, כן עוניתי גם אני בלי רחם בכבדי, ואשפט אחד עשר חודש, כמספר הימים אשר שנאתי את יוסף עד אשר מכרוהו.

פרק ו[עריכה]

א: ועתה בני, הזהרתי אתכם: אהבו איש את אחיו, והשמידו שנאה מלבבכם, ואהבו איש את רעהו במעשיהם ובדבריכם, ובכל יצר לבבכם.

ב: כי בפני אבי דיברתי את יוסף לשלום, וכאשר יצאתי מאת פניו ותחשך השנאה את תבונתי, ותרגז את נפשי להמיתו.

ג: ואתם אהבו איש את רעהו בלבבכם, וכי יחטא לך איש, ודברת אליו לשלום, וזרית הלאה את חמת השנאה, ולא תשכין בנפשך ערמה.

ד: וכי יתוודה וישוב מדרכו, וסלחת לו, ואם יכחש אל תריב אתו, כי ישָבע וחטאת חטא משנה.

ה: ואם תריב באיש, אל תגלה לזר סודכם, פן ישנאך ונהפך לך לאויב, וחטא לך חטא גדול, כי רבות בערמה ידבר אליך, או יחרוש עליך רעה, וממך ייקח חמתו.

ו: ואם יכחד ויבוש כי תגלה רעתו, השקט ואל תגלה חרפתו, כי אשר יכחד עוד ישוב מדרכו לא יוסף לחטוא לך, כי כבד יכבדך ויירא ממך וישלים עמך.

ז: ואם לא ידע בושת, וברעתו יעמוד, וסלחת לו בלבבך, ואת המשפט לאלוהים תעזוב.

פרק ז[עריכה]

א: וכי ייטב לרעכם מכם, אל תעצבו, והתפללו בעדו אשר עד סוף ימיו יצליח, כי כן טוב גם לכם.

ב: וכי יינשא עוד, אל תקנאו בו, וזכרו כי קץ כל בשר למות, והודו לה' אשר נתן את הטוב ואת המועיל לכל בני איש.

ג: חקור את משפט ה' ויניח לך, וכל עצתך ישלים.

ד: ואם אחד הרשעים יצבור הון כעשיו אחי אבי, אל תתחרו בו, והוחילו למועד ה'.

ה: כי הוא ייקח מרשעים עושרם, ויסלח לאשר שב מדרכו, ואשר לא ישוב, יחשוך לעונש עולמים.

ו: כי הדל אשר לא יקנא ברעהו, יהיה לרצון לפני ה' בכול, ומכול בני איש יאושר, כי אין לו עניין רע אשר לבני האדם לענות בו.

ז: ואתם זרו הלאה את השנאה מנפשותיכם, ואהבו איש את רעהו בלבב תמים.

פרק ח[עריכה]

א: והגידו גם לבניכם אשר יכבדו את לוי ואת יהודה, כי מהם יקים ה' מושיע לישראל.

ב: כי ידעתי אשר בקץ הימים יסורו בניכם מאחריו, ויעשו כל רשע וכל רע וכל מושחת בעיני ה'.

ג: ויינפש מעט, ויוסף לדבר אליהם: שמעו בני אל אביכם וקברוני אצל אבותי.

ד: ויאסוף את רגליו וישכב בשלום.

ה: ומקץ חמש שנים העלו אותו חברונה, ויקברוהו שמה עם אבותיו.