לדלג לתוכן

צוואות השבטים/צוואת לוי

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

צוואת לוי הבן השלישי ליעקב וללאה

[עריכה]

פרק א

[עריכה]

א: העתקת דברי לוי אשר צוה לבניו את-כל-אשר יעשון ואת-אשר יקרה אותם עד-יום הדין

ב: בריא ושלם היה כאשר קרא להם כי נגלה לו אשר ימות ויהי כאשר נקבצו ויאמר אליהם

פרק ב

[עריכה]

א: אני לוי נולדתי בחרן ואבא עם-אבי שכמה

ב: ואנכי נער כבן-עשרים שנה כאשר נקמתי מחמור יחד עם-שמעון את-נקמת דינה אחותנו

ג: וכאשר רעיתי באבל-מחולה ותבא עלי רוח דעת אלהים וארא את-כל-האנשים המשחיתים את-דרכם וכי חמות בנתה לה חטאת ועל-מגדלים רשע ישב

ד: ואתעצב על-משפחות בני האדם ואתפלל אל-יי למען יושיעני

ה: והנה נפלה עלי תרדמה וארא הר גבוה ואני בתוכו

ו: והנה נפתחו השמים ומלאך יי דבר אלי ויאמר לוי לוי בוא

ז: ואבא אל-תוך הרקיע הראשון וארא מים רבים תלוים

ח: וארא רקיע שני והוא מאיר ונוצץ הרבה מן-הראשון כי נגה לבלי-חק בו

ט: ואמר אל-המלאך למה הוא כן ויאמר אלי המלאך אל-תתמה על-אלה כי תראה עוד שמים אחרים בהירים מאלה אשר אין ערוך להם

י: וכאשר תבא שמה תעמד ליד יי ותשרת לפניו ואת-תעלומותיו תגלה לבני-איש ותבשר על-אשר יבא לגאל את-ישראל

יא: ומחלק יי חייך והוא לבדו יהי לך שדה וכרם ותבואת הארץ וזהב וכסף

פרק ג

[עריכה]

א: ועתה שמע על-אדות השמים אשר הראית ועל-כן אלה אשר מתחת כהים הם כי ראו את-כל-מעשי רשע בני האדם

ב: ועליו אש ושלג וקרח הוכן ליום-דין למשפט יי וצדקו כי בו כל-הרוחות המועדים לנקמת בני-האדם

ג: וברקיע השני כל-כחות הצבא הערוכים ליום-דין לנקם את-נקמתם ברוחות התהו ובבליעל ולמעלה מהם הקדושים

ד: ובעליון על-כל תשכן התפארת הגדולה למעלה מכל-קדש

ה: ואחרי השמים האלה כל-המלאכים הגדולים המשרתים והמכפרים לפני יי על-כל-שגגות הצדיקים

ו: והמה יביאו ליי ריח ניחוח למנחה וקרבן ללא דם

ז: ולמטה מהם המלאכים המביאים את-התשובות אל-מלאכי פני-יי

ח: ואחרי אלה כסאות ושלטונות ובהם תנשא תמיד שירה ליי

ט: וכאשר ישקיף יי עלינו נחרד כלנו והשמים והארץ ותהם ירעדו מפני גאונו

י: ובני האדם לא יבינו זאת ויחטאו ויכעיסו אל עליון

פרק ד

[עריכה]

א: ואתה דע-לך כי-יעשה יי משפט בבני האדם כי כאשר יבקעו הסלעים ותחשך השמש ויחרבו המים ותכהה האש וכל-היקום יחמם וכל-הרוחות אשר לא-תראו ימקו ושאול תשלל שלל בהופיע עליון ובני-אדם לא יאמינו וברשעתם יתחזקו ועל-כן בשפטים ישפטו

ב: ואל עליון שמע תפלתך להבדיל אותם מרשע

ג: ולהיותך לו לבן ולעבדו ולשרת לפניו

ד: אור הדעת תאיר על-יעקב וכשמש תהיה לכל-זרע ישראל

ד: וברכה תנתן עליך ועל-כל-זרעך עד-אשר ישקיף יי על-כל-העמים ברחמיו עד-עולם

ה: ועל-כן תנתן-לך עצה ודעת למען תודיע על-כל לבניך

ו: כי מברכיך יברכו ומקלליך ישמדו

פרק ה

[עריכה]

א: ואחרי-כן פתח לי המלאך את שערי-השמים וארא את-קדוש עליון יושב על-כסא

ב: ויאמר אלי לוי לך נתתי את-ברכות הכהנה עד-אבא ואשכן בתוך ישראל

ג: אחרי-כן הורידני המלאך ארצה ויתן-לי מגן וחרב ויאמר אלי נקם נקמתך בשכם על-דבר דינה אחותך ואנכי אהיה עמך כי יי שלחני

ד: ואשמיד בעת ההיא את-בני-חמור ככתוב בספר השמים

ה: ואמר אליו אנא יי הודיעני את-שמך למען אקראך ביום צרה

ו: ויאמר אנכי המלאך העומד על-ישראל למען לא ישמידו אותם

ז: אחרי הדברים האלה הקיצותי ואברך אל עליון

פרק ו

[עריכה]

א: ויהי כאשר באתי אל-אבי ואמצא שריון נחשת ועל-כן נקרא שם ההר שריון והוא ליד גבל לימין אבלה

ב: ואשמר את-הדברים האלה בלבי

ג: אחרי-כן נועצתי באבי ובראובן אחי למען יאמרו לבני-חמור אשר לא ימולו כי קנאתי על-דבר הנבלה אשר עשו עם-אחותי

ד: ואהרג ראשונה את-שכם ושמעון הרג את-חמור

ה: ואחרי-כן באו אחי ויכו את-העיר לפי-חרב

ו: וישמע אבי זאת ויקצף ויתעצב כי נמולו וימותו ובברכותיו לא זכרנו לטוב

ז: כי חטאנו כי עשינו זאת ולא רוחו וגם-הוא חלה ביום ההוא

ח: ואנכי ידעתי כי מחשבת יי היתה לרעה על-שכם כי בקשו לעשות גם-עם-שרה ועם-רבקה כאשר עשו עם-דינה אחותנו ויי עצר בעדם

ט: וירדפו את-אברהם אבינו כי גר היה ויענו את-עדרי בהמותיו בהיותן הרות וליובל יליד ביתו הציקו מאד

י: וככה עשו לכל-הגרים ויגזלו בחזקה את-נשיהם וידיחון

יא: ותבא עליהם חמת יי להשמידם

פרק ז

[עריכה]

א: ואמר ליעקב אבי בך יבוס יי את-הכנענים ויתן את-ארצם לך ולזרעך אחריך

ב: כי מהיום תקרא שכם עיר הכסילים כי כאשר ילעג איש לפותה כן לעגנו להם

ג: כי נבלה עשו בישראל ויענו את-דינה אחותנו

ד: ונסע ונבוא בית-אל

פרק ח

[עריכה]

א: וארא שם חזון כבראשונה אחרי אשר ישבנו שם שבעים יום

ב: וארא שם שבעה אנשים ובגדיהם לבנים ויאמרו אלי קומה ולבשת את-מעיל הכהנה ואת-נזר הצדק ואת-חשן הדעת ואת-בגד האמת ואת-ציץ האמונה ואת-מגבעת הישר ואת-אפוד הנבואה

ג: וישאו כלם את-הבגדים ויאמרו אלי מעתה היה כהן ליי אתה וזרעך

ד: וימשחני הראשון בשמן הקדש ויתן-לי שבט משפט

ה: וירחצני השני במים טהורים ויאכילני לחם ויין הקדש וילבישני מעיל קדש ותפארת

ו: וילבישני השלישי לבוש בוץ כעין האפוד

ז: ויאזרני הרביעי אזור כעין הארגמן

ח: ויתן-לי החמישי ענף-עץ שמן-זית

ט: ויתן הששי נזר על-ראשי

י: וישם עלי השביעי נזר כהנה וימלא את-ידי קטרת לכהן לפני יי אלהים

יא: ויאמרו אלי לוי לשלשה ראשים יפרד זרעך לאות תפארת יי אשר יבא

יב: והחלק הראשון גדול יהיה ולמעלה ממנו לא יהי אחר

יג: והשני לכהנה יהי

יד: והשלישי שם חדש יקרא לו כי מלך יקום מיהודה וכהנה חדשה יחדש כדרך הגויים

טו: וחזותו יאהבו כנביא אל עליון מזרע אברהם אבינו

טז: כל-חמד בישראל לך יהיה ולזרעך ותאכלו כל-דבר טוב לראוה ושלחן יי יהיה חלק זרעך

יז: ומהם יהיו כהנים ושופטים וסופרים ועל-פיהם ישמר הקדש

יח: ויהי כאשר הקיצותי ואבין כי דמה החלום הזה אל-החלום הראשון

יט: ואסתיר גם-את-זאת בלבי ולא הגדתי לאיש עלי אדמות

פרק ט

[עריכה]

א: וכעבר שני ימים ואבא אנכי ויהודה עם-יעקב אבינו אל-יצחק אבי אבינו

ב: ויברכני אבי אבי על-פי החלומות אשר ראיתי וימאן ללכת אתנו אל-בית-אל

ג: ויהי כאשר באנו בית-אל ויחלם יעקב אבי חלום על-אדותי כי אהיה להם לכהן לפני האלהים

ד: ויקם בבקר השכם ויעשר על-ידי הכל ליי

ה: וככה באנו חברונה לגור שם

ו: ויקראני יצחק תמיד להזכירני את-חקת יי כאשר גם הורני המלאך

ז: וילמדני את-משפט הכהנה הקרבנות העלות הבכורים והשלמים

ח: ויורני יום יום ויעש אתי לפני יי ויאמר אלי

ט: השמר-לך מרוח הזנות כי היא תשריש ותטמא בזרעך את-הקדשים

י: ולכן קח-לך בנעוריך אשה אשר אין בה מום ולא חללה ולא משבט הגוים הזרים

יא: ולפני בואך אל-הקדש תטבל ובהקריבך קרבן תרחץ וככלותך להקריב תשוב תרחץ

יב: ושנים עשר עצים אשר העלים עליהם תביא לפני יי כאשר הורני אברהם אבי

יג: ומכל-החי הטהור ומכל-העוף תקריב קרבן ליי

יד: ומכל-בכוריך ומן-היין תקריב ראשיתם קרבן ליי

טו: ואת כל-קרבנך במלח תמלח

פרק י

[עריכה]

א: ועתה בני שמרו את-אשר אצוכם כי את-אשר שמעתי מאבותי גליתי לכם

ב: והנה נקיתי מפשעכם ומעונכם אשר תעשו באחרית הימים כי תתעו את-ישראל ותמיטו עליו רעות רבות מאת יי

ג: ואתם תפשעו בישראל עד-כי לא תשא אתכם ירושלם מפני רשעתכם

ד: ואתם תפוצו בשבי בין הגוים ותהיו שם לחרפה ולאלה

ה: כי הבית אשר בו יבחר יי ירושלם יקרא ככתוב בספר חנוך הצדיק

פרק יא

[עריכה]

א: ואקח לי אשה ואני בן-שמונה ועשרים שנה ושמה מלכה

ב: ותהר ותלד בן ואקרא שמו גרשם כי גרים היינו בארצנו

ג: ואדע כי הוא לא יהיה במערכת הראשונה

ד: ובשנת חמש ושלשים לחיי נולד קהת לעת עלות השמש

ה: וארא בחלומי והנה הוא עומד במעלה בתוך כל-הקהל

ו: על-כן קראתי שמו קהת כי הוא ראשית התפארת והקהלה

ז: ותלד לי בן שלישי את-מררי בשנת ארבעים לחיי ויהי בהקשות אמו בלדתה ואקרא שמו מררי לאמר מרתי כי גם-הוא נטה למות

ח: ויוכבד נולדה במצרים בשנת הששים ושלש לחיי כי נכבדתי אז מאד בין אחי

פרק יב

[עריכה]

א: ויקח גרשם אשה ותלד לו את-לבני ואת-שמעי

ב: ובני קהת עמרם ויצהר חברון ועזיאל

ג: ובני מררי מחלי ומושי

ד: ובארבע ותשעים שנה לחיי לקח לו עמרם את-יוכבד בתי לאשה כי ביום אחד נולדו הוא ובתי

ה: בן-שמונה שנים הייתי כאשר באנו ארצה כנען ובן-שמונה עשרה כאשר הרגתי את-שכם ובן-תשע עשרה שנה הייתי לכהן ליי ובן-שמונה ועשרים שנה לקחתי אשה ובן-שמונה וארבעים שנה הייתי כאשר באתי מצרימה

ו: והנה אתם בני דור שלישי

ז: ויוסף מת בשנת מאה ושמונה עשרה לחיי

פרק יג

[עריכה]

א: ועתה בני הנני מצוה אתכם יראו את-יי אלהיכם בכל-לבבכם והתהלכו בתם-לבבכם ככל-מצותו

ב: ולמדו גם-אתם את-בניכם לקרא למען תהיה להם דעת בכל-חייהם ויהגו תמיד בתורת יי

ג: כי כל-אשר ידע את-תורת יי יכבד ולא יהי זר בכל-אשר ילך

ד: ורעים רבים יקנה על-הוריו ויתאוו אנשים רבים לעבדו ולשמע תורה מפיהו

ה: ועל-כן בני עשו צדקה עלי אדמות ותאצרו בשמים

ו: וזרעו טוב בנפשותיכם ותמצאהו בחייכם ואם-רע תזרעו רגז ועצב תקצרו

ז: אספו דעת ביראת יי כי אם-שבי יבא וערים וארצות תכחדנה וזהב וכסף וכל-רכוש יאבדו מאת החכם לא יבוז איש את-החכמה לולא עורון הפשע וקשי החטא

ח: כי אם ישמר איש מכל-הרעות האלה אז גם-בין אויביו תהי לו החכמה לתפארת ובארץ נכריה מולדת ובתוך אויבים אוהב לו ימצא

ט: כל-אשר נדיבות יורה ויעשה יחד עם-מלכים לכסא ישב כאשר היה גם-יוסף אחי

פרק יד

[עריכה]

א: ועתה אחי ידעתי מספר חנוך כי בקץ העתים תפשעו ביי ותשאו ידיכם לכל-פשע ואחי יבושו בכם ותהיו ללעג לכל-הגוים

ב: כי אבינו יעקב חף מפשע הכהנים הגדולים

ג: בני טהורים תהיו כשמים על הארץ ואתם אשר אור לישראל הנכם כשמש וכירח תהיו

ד: כי מה-יעשו כל-הגוים אם-בחשך ילכו בפשעכם ותבאנה קללות על-שבטכם והאור הנתן בתורה להאיר לכם ולכל-איש אותו תחפצו לכבות ותורו את-המצות נגד חקי אלהים

ה: את-קרבנות יי תגזלו ומחלקיו תגנבו כל-מבחר ובשאט-נפש עם-הזונות תאכלו

ו: ובבצע כסף את-מצות יי תורו ונשי איש תטמאו ועם-זונות ומנאפות תתחברו ואת-בנות הגוים לנשים תקחו והיה משכבכם בהן כסדום וכעמורה

ז: ואתם בכהנתכם תרהבו ותתנשאו על-בני-איש וגם-נגד מצות אלהים תתרוממו

ח: כי גם-את-הקדשים בלעג ובקלס תשקצו

פרק טו

[עריכה]

א: ועל-כן המקדש אשר בו יבחר יי לשממה יהיה בטמאתכם ואתם שבוים תהיו בין כל-הגוים

ב: ותהיו לשמצה להם ובושה וכלמת עולם במשפט אלהים

ג: וכל-אשר ישנאו אתכם יגילו על-מפלתכם

ד: ואם-לא על-ידי אברהם יצחק ויעקב אבינו תרחמו כי אז לא ישאר איש מזרעכם על-האדמה

פרק טז

[עריכה]

א: ועתה ידעתי כי שבעים שבעות תתעו ואת-הכהנה תחללו ואת-הקרבנות תטמאו

ב: ואת-התורה תסירו ואת-דברי הנביאים לאין תשימו בתהפוכות רשע ואנשים צדיקים תרדפו ותמימים תשנאו ודברי אנשי אמת תשקצו

ג: קדשיכם לשמה יהיו עד-היסוד

ד: ומקום טהור לא-יהיה לכם והייתם לאלה ולזרא בין הגוים עד-אשר ישקיף יי עליכם וירחמכם ויקבל אתכם

פרק יז

[עריכה]

א: וכאשר שמעתם על-דבר שבעים השבעות שמעו גם-על –דבר הכהנה

ב: כי בכל-יובל ויובל כהנה תהיה וביובל הראשון אשר ראשון לכהנה ימשח גדול יהי וכדבר איש אל-אביו אל-אלהים ידבר וכהנתו שלמה עם-יי תהיה

ג: וביובל השני אשר ימשח לאשר אהב בעצב ידאג והיתה כהנתו כבוד ועל-ידי-כל יפאר

ד: והכהן השלישי בעצב יקבל

ה: והרביעי יענה כי רשע לרב יתחבר נגדו וכל ישראל ישנאו איש את-קרובו

ו: והחמישי בחשך יתפש

ז: וכמוהו גם-הששי וגם-השביעי

ח: ובשביעי תהיה טמאה אשר לא-אוכל להגיד בפני בני-איש כי אלה אשר יעשו אותה ידעוה

ט: ועל כן לשבי ולבזה יהיו וארצם וכל-יקומם יכחדו

י: ובשבוע החמישי ישובו אל-ארצם השוממה ויחדשו את-בית יי

יא: ובשבוע השביעי יבאו כהנים עובדי אלילים מנאפים אוהבי בצע אנשי גאוה עוברי חק פושעים אשר נערים יטמאו ובהמה ירבעו

פרק יח

[עריכה]

א: והיה כי-יקם יי את-נקמתו מהם תחדל הכהנה

ב: ואז יקים יי כהן חדש אשר לו יגלו כל-אמרות יי והוא יעשה משפט אמת עלי-אדמות במלאת הימים

ג: ויעלה כוכבו בשמים ככוכב מלך ויאיר באור הדעת כשמש ליום והוא יתגדל בעולם

ד: הוא יזרח כשמש על-הארץ ויסיר כל-חשך מתחת השמים ושלום יהיה בכל-הארץ

ה: ישמחו השמים בימיו ותגל הארץ והעננים ישישו ודעת יי תערה על-האדמה כמי הימים ומלאכי הכבוד לפני יי יגילו בו

ו: והשמים יפתחו וממקדש הכבוד תערה עליו קדשה בקול אב כמן-אברהם ליצחק

ז: וכבוד אל עליון יערה עליו ורוח דעת וקדשה תשכן עליו

ח: כי הוא ימסר את-גדל תפארת יי לבניו באמת לעולם ולא יהי יורש לו לדור ודור עד-עולם

ט: ולעת כהנתו ירבו העמים דעת על-האדמה ובכהנתו יתם החטא והרשעים יחדלו הרע והצדיקים ינוחו בו

י: והוא יפתח את-שערי גן-עדן ויסיר את-החרב המפחידה את-האדם

יא: ויתן לקדושים לאכל מעץ החיים ורוח הקדש יהיה עמהם

יב: והוא יאסר את-בליעל ויתן אמץ לבניו לרמס את-הרוחות הרעות

יג: וישמח יי בבניו ויתהלל בפי אשר אהב לעולם

יד: ואז יגל אברהם ויצחק ויעקב וגם-אנכי אשמח וכל-הקדושים ילבשו צדק

פרק יט

[עריכה]

א: ועתה בני שמעו כלכם בחרו לכם את-האור או את-החשך את-תורת יי או את-מעשי בליעל

ב: ויענהו בניו ויאמרו לפני יי נלך ובתורתו

ג: ויאמר אליהם אביהם עד יי ועדים מלאכיו ואתם עדים ואנכי עד על-דבר מוצא פיכם ויאמרו לו בניו עדים

ד: ויחדל לוי לצות את-בניו כן ויפשט את-רגליו על-המטה ויאסף אל-אבותיו והוא בן-שבע ושלשים ומאת שנה

ה: וישימו אותו בארון ואחרי-כן קברהו בחברון עם-קברות אברהם יצחק ויעקב