צוואות השבטים/צוואת שמעון
צוואת שמעון הבן השני ליעקב וללאה[עריכה]
פרק א[עריכה]
א: העתקת דברי שמעון אשר דבר אל-בניו לפני מותו בשנת מאה ועשרים לחייו בעת מות יוסף
ב: ויהי כאשר חלה שמעון ויבאו בניו לראותו ויתחזק וישב וישק להם ויאמר
פרק ב[עריכה]
א: שמעו בני אל-שמעון אביכם ואגידה לכם את אשר בלבבי
ב: אנכי נולדתי ליעקב בן שני לאבי ולאה אמי קראה את-שמי שמעון כי שמע אלהים את-תפלתה
ג: וגם-חזק מאד הייתי ולא יראתי מעשות דבר ולא פחדתי מכל-מפעל
ד: כי קשה היה לבי וכבד לבלי-חת וקרבי לבלי רחמים
ה: כי גם הגבורה נתנה מאת אל עליון לבני-איש בנפשם ובבשרם
ו: כי בעת נעורי הרביתי לקנא ביוסף כי אהבו אבי מכל
ז: ואקשה את-לבי להרגו כי שר החטא ורוח הקנאה עורו את- תבונתי לבלתי התהלך אתו כאח ולבלתי חשך גם את-יעקב אבי
ח: ואלהיו ואלהי אבותינו שלח את-מלאכו ויצילהו מידי
ט: כי כאשר הלכתי אנכי שכמה להביא משחה לעדרים וראובן דותינה מקום היו צרכינו וכל-אוצרנו מכרו יהודה אחי לישמעאלים
י: וראובן בשמעו זאת התאבל כי בקש להשיבו אל-אביו
יא: ואנכי בשמעי כאלה ואקצף על-יהודה מאד כי עזבו חי ואהי קוצף עליו חמשה חדשים
יב: ויאסרני יי וימנע ממני את-חזק ידי כי יבשה יד ימיני שבעה ימים
יג: ואדע בני כי באה לי זאת בגלל יוסף ואנחם ואבך ואתפלל אל-יי כי תשוב ידי לאיתנה וארחק מכל-טמאה ומכל-קנאה ומכל-הוללות
יד: כי ידעתי כי מעשה רע זמותי לפני יי ולפני יעקב אבי על-דבר יוסף אחי בקנאי בו
פרק ג[עריכה]
א: ועתה בני שמעו לי והשמרו מרוח עועים ומן-הקנאה
ב: כי הקנאה תמשל ברוח האדם ולא תתנהו לאכל ולשתות ולעשות טוב
ג: כי בכל-מקום תסיתהו להרג את אשר יקנא-בו
ד: וכל-עוד האיש אשר יקנא בו יפרח יבל המקנא-בו
ה: ועל-כן עניתי שנתים בצום נפשי ואדע כי יגאל איש מקנאה ביראת אלהים
ו: כי כל-אשר ינוס אל-יי תרחק ממנו הרוח הרעה ודעתו עליו תקל
ז: והוא גם-את אשר קנא-בו ירחם ויסלח לאויביו וככה יסור מקנאה
פרק ד[עריכה]
א: ואבי שאלני על-נפשי כי ראה כי הלכתי קודר ואמר לו כי עניתי בכבדי
ב: כי אנכי הרביתי להתאבל מכלם יען כי אני אשמתי במכירת יוסף
ג: ויהי כאשר באנו מצרימה ויאסר אותי כמרגל ואדע כי בצדק עניתי ולא נעצבתי
ד: ויוסף היה איש טוב רחום וחנון ורוח יי היתה בו ולא שמר לי עברתו ויאהבני יחד עם אחי
ה: והשמרו-נא גם-אתם בני מכל-קנאה ותחרות והתהלכו בתם-לבב למען יתן יי גם-לכם חן וחסד וברכה על-ראשיכם כאשר ראיתם ביוסף
ו: כל-הימים האלה לא הכלימני על-המעשה הזה ויאהב אותנו כנפשו ויכבדנו על-בניו ויתן לנו עשר ומקנה ותבואות לרב
ז: וגם אתם בני אהבו איש את-אחיו בלב טוב ותסור מכם כל-רוח תגרה
ח: כי היא תרגיז נפש ותשחית בשר רגז וריב תביא לתושיה ותרתיח את-הדם ותוליך דעת איש שולל ותביא בלהה לנפש ורעדה לגו
ט: כי גם-בשנתו קנאה רעה תתעהו ותאכלהו וברוחות רעות תרעיש את-נפשו ותבהיל את-בשרו וברעש תדד שנה מנפשו וכרוח רע ומרעיל ככה יראה לבני האדם
פרק ה[עריכה]
א: ולכן היה יוסף יפה-תאר וטוב ראי כי כל-רע לא היה בו
ב: ועתה בני היטיבו את-לבבכם לפני יי וישרו את-דרככם בפני אנשים ותמצאו חן בעיני אלהים ואדם
ג: השמרו מן-הזנות כי הזנות היא אם כל-רע בהרחיקה מאת יי ובהקריבה לבליעל
ד: ואנכי ראיתי בכתבי ספר חנוך כי בניכם ישחתו בזנות ויצרו לבני לוי בחרב
ה: ולא יוכלו לעמד בפני לוי כי ילחם את-מלחמות יי ויכניע את-צבאכם
ו: ומתי מספר יהיו ויחלקו בלוי וביהודה ולא יהיה מכם איש למלוכה כאשר נבא גם-אבינו בברכותיו
פרק ו[עריכה]
א: ראה הגדתי לכם הכל למען אהיה נקי מחטאתכם
ב: ואם תסירו מכם תגרה וכל-קשי-לבב כשושנה יפרחו עצמותי בישראל וכחבצלת בשרי ביהודה ויהי ריחי כריח הלבנון ותמלא ממני הארץ קדושים לעולמי עולמים וענפיהם למרחוק ישתרעו
ג: ואז ישמד כל-זרע כנען ולא תהי שארית לעמלק ונשמדו כל-בני כתים וכל-בני חת יכרתו
ד: ואז תכרת ארץ בני חם וכל-העם ישמד ואז תשקט הארץ מרגזה וכל-אשר תחת השמים ממלחמה
ה: ואז גדול ישראל יכבד שם כי יי אלהים יופיע עלי אדמות
ו: ואז ינתנו כל-רוחות התהו למרמס ובני האדם ימשלו ברוחות הרעות
ז: ואז אקום גם אנכי בשמחה ואהלל על עליון על-נפלאותיו
פרק ז[עריכה]
א: ועתה בני שמעו אל-לוי ואל-יהודה ואל-תתקוממו לשני השבטים האלה כי מהם תקום לכם ישועת אלהים
ב: כי יקים יי לכם מלוי כהן גדול ומיהודה מלך והוא יושיע את-כל הגוים ואת-ישראל
ג: ועל-כן הנני מצוכם זאת אשר תצוו גם-אתם את-בניכם למען ישמרו זאת לדרותם
פרק ח[עריכה]
א: ויהי כאשר חדל שמעון לצות את-בניו וישכב עם-אבותיו והוא בן-מאה ועשרים שנה
ב: וישימו אותו בארון-עץ למען העלות את-עצמותיו חברונה
ג: ויעלו את-עצמותיו חרש במלחמת מצרים
ד: כי את-עצמות יוסף שמרו המצרים בקברי המלכים כי הגידו להם החרטמים אשר בצאת עצמות יוסף ממצרים יהיה חשך-אפלה בארץ ומכה גדולה למצרים אשר לא-יכיר איש את-אחיהו בנרות
פרק ט[עריכה]
א: ויבכו בני שמעון את-אביהם ויהיו במצרים עד-יום צאתם ממצרים ביד משה