לדלג לתוכן

צוואות השבטים/צוואת יוסף

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

צוואת יוסף הבן האחד עשר ליעקב ובן רחל

[עריכה]

פרק א

[עריכה]

א: העתקת צואת יוסף ויהי כאשר הלך למות ויקרא אל-בניו ואל-אחיו ויאמר אליהם

ב: אחי ובני שמעו אל-יוסף אהוב ישראל והאזינו לאמרי-פיו

ג: אנכי ראיתי בחיי קנאה ומות ולא סרתי מאמת יי ואתחזק-בה

ד: אחי שנאוני ויי אהבני הם בקשו להרגני ואלהי אבותי שמרני הם בבור השליכוני ועליון העלני

ה: לעבד נמכרתי ואדון-כל פדני בשבי לקחתי וזרועו החזקה הושיעתני ברעב עניתי ויי כלכלני

ו: לבדי הייתי ואלהים נחמני חולה הייתי ויי השקיף עלי בבית הכלא הייתי ואלהים חנני באזקים נאסרתי והוא הצילני

ז: בתוך דבת-עם והוא זכני עלילות רעות שמו עלי המצרים והוא הושיעני עבד הייתי וירוממני


פרק ב

[עריכה]

א: וככה הפקיד פוטיפר שר הטבחים אשר לפרעה את-ביתו על-ידי ואנכי נלחמתי עם-אשתו לא-ידעה-בשת אשר החזיקה בי לחטא עמה ואלהי ישראל אבי שמרני מפני האש היוקדת

ב: בבית הכלא השליכוני הכוני שמוני ללעג ואלהים נתנני לרחמים לפני שר בית-הסהר

ג: כי לא יעזב יי את-יראיו לא בחשך ולא באזקים ביגון ובצרה

ד: כי לא איש אלהים ויבוש ובן-אדם ויפחד ולא ילוד-אדמה הוא ויחלש ויחת

ה: ובכל-אלה עזר הוא ואיש לפי דרכו ינחם ואם-גם ירחק מעט לבחן יצר-לב

ו: בעשרה נסיונות בחנני ובכלם ארך-רוח הייתי

ז: כי רפואה גדולה ארך-רוח והרבה טובה תביא סבלנות


פרק ג

[עריכה]

א: כמה יראה אותי המצרית במות כמה מסרה אותי לענשני

ב: ואחרי-כן קראה לי וכי לא חפצתי להיות עמה אמרה אלי אתה תמשל גם-בי גם-בכל-אשר בביתי אם-תמסר לי ואתה תהיה כאדוננו

ג: ואנכי זכרתי את-דברי יעקב אבי ואלך אל-חדרי ואבך ואתפלל אל-יי

ד: ואנכי צמתי בשבע השנים ההן ובעיני המצרים הייתי כחי חיי-תענוגים כי חן יצוק על-פני כל-הצמים למען יי

ה: ואם-לא היה אדוני בביתו לא שתיתי יין ושלשה ימים לקחתי אכלי ואתן לעניים ולחולים

ו: ואשחר לבקר את-יי ואבך על-אדות המצרית אשת מף כי הציקה לי תמיד מאד כי גם בלילה באה אלי ותאמר כי באה לבקרני

ז: ובן זכר לא היה לה ותהי כמבקשת לאמצני כבן לה ואתפלל אל-יי ותלד זכר

ח: ובמשך ימים חבקה אותי כבן ואנכי לא ידעתי ואחרי-כן בקשה להסיתני לזנות עמה

ט: וכראותי זאת ואעצב עד-מות וכצאתה ואתעודד ואתאבל על-אדותיה ימים רבים כי הכרתי את-יצרה ואת-מזמתה

י: ואדבר אליה דברי עליון למען תשוב מתאותה הרעה

פרק ד

[עריכה]

א: ופעמים רבות הללתני בדברים כאיש קדוש ובערמה שבחה את-ענותי לפני בעלה בעוד אשר בהיותנו לבדנו בקשה להדיחני

ב: בגלוי הללתני כמו ענו ובסתר דברה אלי לאמר אל-תירא מפני אישי כי הוא גם-מאמין בענותך ואם יאמר לו איש עלינו לא יאמין

ג: ואני בכל-אלה יצועי שק ואתפלל אל-יי כי יצילני מערמת המצרית

ד: וכאשר לא יכלה דבר ותבא אלי בערמה לקחת לקח לשמע את-דבר אלהים

ה: ותאמר אלי אם חפץ אתה כי אעזב את-האלילים שכבה עמי ואנכי אפתה את-בעלי לסור מאחרי האלילים ונלך בחקות יי אלהיך

ו: ואמר אליה אין חפץ ליי בטמאת יראיו ולא ירצה בנואפים כי אם באלה אשר בטהר לבב ובנקיון שפתים יקרבו אליו ותחרש כי בקשה למלא תאותה

ז: וארבה לצום ולהתפלל למען יצילני יי מידה


פרק ה

[עריכה]

א: ותוסף לעת אחרת ותאמר אלי אם-לא תחפץ לזנות עמי אנכי אהרג את-בעלי ואקחך לי לבעל

ב: ואני בשמעי זאת ואקרע את-בגדי ואמר האשה יראי את-יי ואל תעשי את-המעשה הרע הזה פן תכרתי ואת דעי-לך כי אנכי אודיע לכל את-מזימתך זאת

ג: ותירא ותבקש ממני אשר לא אגלה את-מזמתה זאת

ד: ותלך ותסיתני במתנות ותשלח לי כל-חמודות בני אדם

פרק ו

[עריכה]

א: ותשלח לי אכל ובו כשפים

ב: ויהי כי בא הסריס ויבא את-המאכל ואביט וארא איש נורא מראהו ויושט לי חרב עם-הקערה ואדע כי מזמתה להדיחני

ג: וכצאתו ואבך ולא טעמתי טעם מאכל זה ולא כל-מאכל אחר ממנה

ד: וכעבור יום ותבא אלי ותכר את-האכל ותאמר אלי מדוע לא אכלת מן-המאכל הזה

ה: ואמר אליה כי מלאת אותו כשפים ומות ואיך אמרת לא אקריב לאלילים בלתי ליי לבדו

ו: והנה את דעי-לך כי אלהי אבי גלה לי ביד-מלאכו את-רעתך ואנכי שמרתי את-המאכל למען בחני אותך אם-תראיהו ותשובי מדרכך

ז: ולמען תוכחי כי לא תשלט רעת פושעים בצדקת יראי יי הנה אקח מן-המאכל ואכל בפניך ובדברי אלה ואתפלל כזאת אלהי אבותי ומלאך אברהם יהיו עמדי ואכל

ח: ובראותה זאת ותפל על-פניה לרגלי ותבך וארימה ואדבר על-לבה

ט: ותבטיחני לבלתי עשות עוד את-מעשה הפשע הזה


פרק ז

[עריכה]

א: ואולם היא הקשתה את-לבה ברעה ותחפש אי הדרך תצודני

ב: ותאנח מר ותפל למשכב והיא לא חלתה וכראות בעלה אותה ויאמר לה למה נפלו פניך ותאמר לו צרה בלבבי וכל-אנחות רוחי הציקוני וירפא אותה והיא לא חלתה

ג: והיא לעת מצא רצה אלי ובעלה היה מחוץ לבית ותאמר אלי

ד: אחנק או אתנפל אל-בור אם-לא תחפץ לשכב עמי

ה: ובראותי כי רוח בליעל הרגיזה ואתפלל אל-יי ואמר אליה

ו: למה אמללה תרגזי ותתגעשי והחטא יעור עיניך זכרי כי אם-תשלחי יד בנפשך תכה אשתה צרתך פילגש בעלך את-בניך ותשמידי את-זכרך מעל-פני האדמה

ז: ותאמר אלי הנה אהבתני רב לי אלחם על-חיי ועל-חיי בני ואנכי אחכה עוד עד-אשר אמלא גם-את-תאותי

ח: והיא לא ידעה כי למען יי דברתי אליה כן ולא למענה

ט: כי אם יפל-איש בחשק תאוה ולו יעבד והיה כי ישמע דבר טוב על-חשקו אשר בו נפל וקבל אותו למען תאותו הרעה הזאת


פרק ח

[עריכה]

א: וזאת אמר לכם בני כי כשש שעות ביום היו בלכתה מאתי ואנכי כרעתי על-ברכי לפני יי כל-היום וכל-הלילה ובבקר קמתי ואבך ואתפלל להצילני ממנה

ב: לאחרונה תפשה בבגדי ותמשכני בחזקה לשכב עמה

ג: וכראותי כי החזיקה בשגעון בבגדי ואעזבהו ואנוס ערם

ד: והיא בהחזיקה בבגדי שמה עלי עלילות-שוא וכבוא בעלה נתנני במשמר אשר בביתו וממחרת הכני וישלחני אל-בית-הסהר אשר לפרעה

ה: וכאשר הייתי באסורים ותעצב המצרית ותבא ותשמע אותי מהלל ומשבח את-יי במקום חשך ואגיל בקול שמחה ואודה את-אלהי כי נצלתי מתאות המצרית

פרק ט

[עריכה]

א: ופעמים רבות שלחה אלי לאמר הואילה למלא תאותי ואנכי אוציאך מן-האזקים ואפדך מחשך

ב: ואנכי לא נשמעתי לה אף-במחשבותי כי אוהב יי את-אשר יתענה בבור חשך בענוה מאשר יחי חיי תפנוקים בחדרי-מלך ויתהולל

ג: כי אם-יחיה איש בצדקתו ויבקש גם-תהלה וידע אל עליון כי-תועילהו ונתן לו גם-את-זאת כאשר נתן גם-לי

ד: כמה פעמים באה אלי בהיותה חולה במחשך-ליל ותשמע לקול תפלתי ואנכי בשמעי את-אנחותיה החרשתי

ה: כי בהיותי בביתי ותגל את-זרועותיה ואת-שדיה ואת-רגליה למען אשכב עמה כי יפת-מראה היתה עד-מאד והדורה בלבושה למען תדיחני ויי הצילני ממזמותיה

פרק י

[עריכה]

א: ועל-כן ראו בני את-אשר יפעלו ארך-רוח ותפלה וצום

ב: וגם-אתם אם-תלכו אחרי הענוה וטהר לבב בארך-רוח ותפלה ותצומו בלב נדכה ישכן בקרבכם יי כי אהב הצנע לכת

ג: ובכל-אשר ישכן עליון אם-גם-קנאה תפל על-איש או שבי או רצח אלהים השוכן בו לא רק יוציאהו מרעה למען ענותו כי גם-ירוממהו ויפארהו כאשר עשה גם-אתי

ד: כי בכל-דרכיו יגבה איש אם-במעשים או בדברים או במחשבות

ה: ידעו אחי מה-אהבני אבי ואנכי לא התגאיתי בלבבי אף-כי נער הייתי ויראת יי היתה בלבבי כי ידעתי כי הכל יחלף

ו: ואנכי לא רוממתי נפשי לרעה ואכבד את-אחי ומיראתם החרשתי בעת מכרוני ולא הגדתי לישמעאלים כי בן-יעקב אנכי איש גדול וצדיק

פרק יא

[עריכה]

א: וגם-אתם בני תהי יראת יי לנגד עיניכם בכל-מעשיכם וכבדו את-אחיכם כי כל-אשר יעשה את-חקת יי יאהבהו יי

ב: ויהי בנסעי עם-הישמעאלים וישאלוני לאמר העבד אתה ואמר עבד אנכי יליד בית לבל יבשו אחי

ג: ויאמר לי הגדול בהם לא עבד אתה כי כן תעיד גם-חזותך ואנכי אמרתי עבד אנכי

ד: ויהי כאשר באנו מצרימה ויריבו ביניהם מי מהם יתן מחירי ויקחני

ה: ויאותו כלם כי אשאר במצרים אצל מוכר סחורתם עד-אשר ישובו עם-סחורתם

ו: ויי נתן חני בעיני הסוחר ויפקד על-ידי את ביתו

ז: ויברכהו אלהים לרגלי וימלא אותו זהב וכסף ועבדה

ח: ואהי אצלו שלשה חדשים וחמשה ימים


פרק יב

[עריכה]

א: בעת ההיא באה אשת מוף אשת פוטיפר במרכבה ברב הדרה כי שמעה על-אדותי מפי סריסיה

ב: ותגד לבעלה כי העשיר הסוחר ביד נער עברי וגם-אומרים גנב גנב מארץ כנען

ג: ואתה עשה-בו שפטים וקח את-הנער אל-ביתנו ויברכך אלהי העברים כי חסד מן-השמים נסוך עליו

פרק יג

[עריכה]

א: ויאמן פוטיפר לדבריה ויצו להביא לפניו את-הסוחר ויאמר אליו מה-הדבר אשר שמעתי עליך כי גונב אתה נפשות מארץ כנען ותמכרם לעבדים

ב: ויפל הסוחר לרגליו ויתחנן אליו ויאמר בי אדני לא ידעתי את-אשר תאמר

ג: ויאמר פוטיפרע אם-כן הדבר מאין העבד העברי הזה ויאמר הישמעאלים הפקידהו על-ידי עד-אשר ישובו

ד: ולא האמין לו ויצו ליסרו בשוטים ערם ויהי כי החזיק בדבריו ויאמר פוטיפרע יביאו לפני את-הנער

ה: אני הובאתי לפניו ואשתחוה אפים ארצה לפני פוטיפר כי היה השלישי במעלה בין שרי פרעה

ו: ויבדילני מאתו ויאמר אלי העבד אתה אם-חפשי ואמר עבד אנכי

ז: ויאמר עבד מי אתה ואמר עבד הישמעאלים

ח: ויאמר אלי איך היית לעבד להם ואמר קנה קנוני מארץ כנען

ט: ויאמר אלי אכן שקר אתה דובר ויצו מיד ליסרני בשוטים על-מערמי בשרי

פרק יד

[עריכה]

א: ואשת מוף השקיפה בעד האשנב בעת יסרוני כי קרוב ביתה ותשלח אליו לאמר לא בצדק שפטת כי ענש תענש איש חפשי אשר גנב כאלו פושע היה

ב: וכאשר לא שניתי מדברי אף-כי הכיתי ויצו לשום אותי במשמר עד-אשר יבאו אדוני העבד

ג: ותאמר האשה אל-בעלה למה תאסר בזקים נער לקוח בשבי מגזע היחש ועליך להוציאו לחפשי ולשמרו

ד: כי היא בקשה לראותני בחשק חטאה ואנכי לא ידעתי מכל-זה דבר

ה: ויאמר אליה לא-יעשה כן בתוך המצרים לקחת רכוש זרים לפני הוכיח במשפט

ו: כזאת דבר על-הסוחר ואשר לנער היה יהיה בבית הסהר

פרק טו

[עריכה]

א: מקץ ארבעה ועשרים יום באו הישמעאלים כי שמעו כי-התאבל עלי יעקב אבי מאד

ב: ויבאו ויאמרו אלי מה-הדבר אשר אמרת עבד אתה והנה ידענו כי בן אתה לאיש גדול בארץ כנען ואביך מתאבל עליך בשק ואפר

ג: ואנכי בשמעי כזאת נמקו קרבי וימס לבבי ואבקש לבכות מאד ואתאפק לבל-אכלים את-אחי ואמר אליהם אנכי לא ידעתי דבר עבד אנכי

ד: ויועצו למכרני למען לא ימצאוני בידיהם

ה: כי יראו מפני אבי פן-יבא עליהם ויקם מהם נקמת חמה כי שמעו כי גדול הוא את-אלהים ואנשים

ו: ויאמר אליהם הסוחר חלצוני ממשפט פוטיפרע

ז: ואלה באו אלי ויבקשו ממני לאמר הגידה כי בכסף קנינו אותך והוא יוציאנו לחפשי

פרק טז

[עריכה]

א: ותאמר אשת מוף אל-בעלה קנה את-הנער כי שמעתי אומרים למכר אותו

ב: והיא שלחה מיד סריס אל-הישמעאלים ותחפץ לקנותני ויקרא רב הטבחים לישמעאלים ויבקש לקנות אותי

ג: וכאשר לא נאות למחיר וילך והסריס הודיע לגברתו אחרי אשר נסה אליהם דבר כי דורשים הם מחיר רב בעבד

ד: ותשלח סריס אחר לאמר אף-אם שתי ככרי זהב ידרשו תנו להם אל-תחשכו זהב רק קנה את-הנער והביאהו אלי

ה: וילך הסריס ויתן להם שמונים שקלי זהב ויקחני ולמצרית הגיד כי מאה נתן

ו: ואנכי ידעתי ואחריש למען לא יכלם הסריס


פרק יז

[עריכה]

א: אתם ראיתם אפוא בני את-כל-אשר עניתי למען אשר לא אכלים את-אחי

ב: וגם-אתם אהבו איש את-רעהו ובארך-רוח הסתירו איש את-עון רעהו

ג: כי יי ישמח בחבר אחים ובחפץ לב-טוב אשר ירצה באהבה

ד: וכאשר באו אחי מצרימה ויכירו כי אנכי השיבותי להם את-הכסף ולא שנאתים ואנחמם

ה: ואחרי מות יעקב אבי עוד הוספתי לאהבה אותם וכל-אשר צוה עשיתי להם עד-בלי-די

ו: ולא נתתים להעצב אף על-מצער

ז: וכל-אשר היה בידי נתתי להם ובניהם היו בני ובני להם כעבדים ונפשם כנפשי ויגונם יגוני וכל-חלים חליי ועצתם עצתי

ח: ואנכי לא התרוממתי עליהם בגאוה בהדר תפארתי ואהי כאחד האחרונים

פרק יח

[עריכה]

א: וכי תלכו גם-אתם במצות יי ינשא יי אתכם בטוב לעולמים

ב: וכי יבקש איש להרע לכם אתם גמלו אותו טוב והתפללו בעדו ויי יצילכם מכל-רע

ג: והנה ראיתם כי בענותי ובארך-רוח לקחתי לי לאשה את-בת-הכהן לעיר-שמש ומאה ככרי זהב נתנו-לי אתה ויי נתנם לי לעבדים

ד: וגם יפי נתן לי יי מעל לכל-יפי ישראל וישמרני עד-זקנה בכחי וביפיי כי דמיתי בכל אל-יעקב


פרק יט

[עריכה]

א: ועתה שמעו את-החלום אשר חלמתי

ב: ראיתי והנה שתים עשרה אילות רועות ומהן נפוצו תשע

ג: ושלש נצלו וממחרת והנה נפוצו גם-הן וארא והנה שלש האילות ילדו שלשה טלאים ויקראו אל-יי ויוציאן יי אל-מקום-צמח ומים וינהלם מחשך לאורה

ד: ושם קראו אל-יי עד-אשר נקבצו אליהם תשע האילות והיו כשנים עשר כבשים ועוד מעט וירבו ויהיו עדרים רבים

ה: וארא אחרי-כן והנה שנים עשר פרים יונקים מפרה אחת וממנה יצא ים חלב וישתו ממנו שנים עשר העדרים ומקנה לאין מספר

ו: ולפר הרביעי גדלו קרניו עד-לשמים ותהיינה כחומה בצורה לעדרים ובין הקרנים בתוך צמחה עוד קרן אחת

ז: וארא והנה פר בן-בקר והוא סובב אותם שתים עשרה פעמים ויהי לעזר לכל-הפרים

ח: וכל-הדברים האלה יבאו בעתם באחרית הימים

ט: ואתם בני שמרו את-מצות יי וכבדו את-לוי ואת-יהודה כי מזרעם יקום לכם אשר יציל את-כל-הגוים ואת-ישראל

י: כי מלכותו מלכות עולמים תהי אשר לא תחלף

יא: ומלכותי ביניכם תאסף כסכת נוצרים אשר תחלף עם-קיץ


פרק כ

[עריכה]

א: ידעתי כי אחרי מותי יציקו לכם המצרים ויי יקם את-נקמתכם ויביא אתכם אל-הארץ אשר דבר לאבותיכם

ב: ואתם תקחו את-עצמותי אתכם כי אם-תביאו את עצמותי שמה והיה יי עמכם באורה ובליעל יהיה בחשך עם-המצרים

ג: ואתם העלו את-אסנת אמכם בדרך אפרתה וקברוה שמה על-יד רחל אמי

ד: ויהי כאשר דבר כזאת ויפשט את-רגליו וימת בשיבה טובה

ה: ויתאבלו עליו כל-ישראל וכל-מצרים אבל גדול

ו: ובצאת בני ישראל ממצרים ויעלו אתם את-עצמות יוסף ויקברהו בחברון עם-אבותיו ויהיו ימי שני חייו מאה ועשר