ערכי לשון הקודש - אפס

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערכי לשון הקודשאות האלףערך: אפס


ספר השרשים לרד"ק

"אַפְסֵי ארץ" (שמואל א ב י).
וכולם קרובים לענין אחד שהוא ענין כליון ודבר שאינו, אלא שכל אחד יתפרש לפי ענינו הקרוב לו.
  • "מי אַפְסָיִם" (יחזקאל מז ג)[1] – מי כליון שאין בהם אלא מעט.
    • ורבי יונה פירש "מי פסים" והאלף נוסף, פירוש: מי כפים, כי הכף בלשון ארמית נקרא פס ידא, ורצונו לומר כי המים לא היו מכסים כי אם כפות רגליו. ורבותינו פירשוהו (ירושלמי שקלים ו ב) שאדם עובר בהם עד קרסוליו, וכן תרגם יונתן "מי קרסולין".

מחברת מנחם

ערכי מצודת ציון


מקורות נוספים

הערות שוליים

  1. ^ לפנינו "מי אָפְסָיִם" בקמץ, ממשקל אֹפֶס.