עיקר תוי"ט על מעשרות א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(א)

(א) (על הברטנורא) ולעיל בפ"ק דפאה מ"ו דריש מדכתיב (דברים י"ד) ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך:

(ב)

(ב) (על הברטנורא) חייבות. פירוש כשאוכל קבע. אבל עראי רשאי עדיין לאכול עד שיגיעו זמנים אחרים:

(ג)

(ג) (על הברטנורא) לענין זיתים כתב כן ולענין תבואה כשבא לטוחנן. תוי"ט:

(ד)

.אין פירוש למשנה זו

(ה)

(ד) (על המשנה) שיחפה. פירוש פעמים שאין רצונו למלאותה ומכסה הפירות שבכלכלה בעלין או בהוצין ובכיוצא בהם והיינו דקאמר משיחפה. בשם הפירוש:

(ו)

(ה) (על המשנה) הצמוקין. הענבים היבשים. הר"מ:

(ו) (על המשנה) משיעמיד. ערימה שדרך להעמידם כראש הגג ליבשם. פי':

(ז) (על הברטנורא) בחלוף כמו שמלה שלמה:

(ז)

(ח) (על הברטנורא) הטעם שאין המנהג שיבשל אדם ויאכל ותקרא זאת האכילה עראי לפי שכיון שבשל אינו עראי. הר"מ:

(ח)

(ט) (על המשנה) מגורה. אוצר. הר"ב: