משנה מעשרות א ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת מעשרות · פרק א · משנה ד | >>


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

ובירק, הקישואים והדלועים והאבטיחים והמלפפונות, התפוחים והאתרוגין, חייבים גדולים וקטנים.

רבי שמעון פוטר את האתרוגין בקטנן.

החייב בשקדים המרים, פטור במתוקים. החייב במתוקים, פטור במרים.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

ובירק הקישואים והדלועים האבטיחים והמלפפונות והתפוחים והאתרוגים חייבים גדולים וקטנים רבי שמעון פוטר את האתרוגין בקוטנן החייב בשקדים המרים פטור במתוקים החייב במתוקים פטור במרים.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

שיעור זה המשנה כן ובירק הקשואים והאבטיחים והדלועים והמלפפונות וכן התפוחים והאתרוגים חייבים גדולים וקטנים לפי שתחלתן אוכל וסופן אוכל וראוין הם לאכילה כשהם קטנים ואין מניחים אותן אלא להוסיף אוכל כמו שקדם וכבר בארנו פעמים מה הם הקשואים והאבטיחים והדלועין והמלפפונות התפוחים והאתרוגים:

והשקדים המרים. הם ראוין לאכילה כשהם קטנים קודם בשולן לפי שאז הם ראויין לאכילה א] וכשנתבשלו נפטרו מן המעשרות לפי שאז אינם ראוים לאכילה והשקדים המתוקים בהפך זה בתחלתן פטורים מן המעשרות לפי שאינן ראויין לאכילה וחייבין לאחר בשולן ואין הלכה כרבי שמעון:

פירוש רבינו שמשון

[עריכה]

קשואין ואבטיחים ודלועים ומלפפונות. מין ירק וחייבין אם תלשן בקוטנן:

תפוחים ואתרוגים פירות אילן ואף הן חייבין בקוטנן [ירושל' הל' ג']. רבי שמעון יודה לרבי עקיבא ור"ע לא יודה לר"ש ובפרק לולב הגזול (לו.) אמר עד כאן לא קאמר רבי עקיבא הכא אלא דבעינן הדר וליכא אבל התם כרבנן סבירא ליה ועד כאן לא קאמר ר' שמעון התם דכתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך כדרך שבני אדם מוציאים לזריעה אבל הכא כרבנן סבירא ליה ואתרוגים קטנים אין הנטועים צומחים אבל בתפוחים לא פליגי דאף על פי שלא בישלו כל צרכן ובקטני קטנים אפילו בתפוחים פליג הואיל וטעמא משום דמוציאין לזריעה הוא וטעמא דתנא קמא כדתני רישא כל שתחלתו אוכל וסופו אוכל:

החייב בשקדים המרים תנן התם בגמרא דחולין (כה:) שקדים המרים הקטנים חייבין גדולים פטורין מתוקים גדולים חייבין קטנים פטורים רבי ישמעאל אומר משום אביו זה וזה לפטור ואמרי לה זה וזה לחיוב:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

ובירק הקשואים והאבטיחים - הכי קאמר ד' מינים הללו בירק, שהן הקשואין והאבטיחים והדלועין והמלפפונות, ובפירות האילן התפוחים והאתרוגים, חייבים בין גדולים בין קטנים, לפי שתחלתן אוכל וסופן אוכל והן נאכלים בין גדולים בין קטנים:

רבי שמעון פוטר את האתרוגין בקטנן - דסבירא ליה שאין נאכלים קטנים, ולא הוי תחלתן אוכל. ואין הלכה כרבי שמעון:

שקדים המרים - נאכלים בקטנן ואין נאכלים בגדלן. ושקדים מתוקים איפכא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

.אין פירוש למשנה זו



פירושים נוספים