משנה מעשרות א רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) כלל אמרו במעשרות כל שהוא אוכל ונשמר וגידוליו מן הארץ חייב במעשרות ועוד כלל אחר אמרו כל שתחילתו אוכל וסופו אוכל אף על פי שהוא שומרו להוסיף אוכל חייב קטן וגדול וכל שאין תחילתו אוכל אבל סופו אוכל אינו חייב עד שייעשה אוכל.

(ב) מאמתי פירות חייבין במעשרות התאנים משיבחילו הענבים והאובשים משיבאישו האוג והתותים משיאדימו וכל האדומים משיאדימו הרימונים משיימסו התמרים משיטילו שאור הפרסקין משיטילו גידין האגוזין משיעשו מגורה רבי יהודה אומר האגוזין והשקדים משיעשו קליפה.

(ג) החרובין משיינקדו וכל השחורים משיינקדו האגסים והקרוסטומלין הפרישין והעוזררין משייקרחו וכל הלבנים משייקרחו התלתן כדי שתצמח התבואה והזיתים משיכניסו שליש.

(ד) ובירק הקישואים והדלועים האבטיחים והמלפפונות והתפוחים והאתרוגים חייבים גדולים וקטנים רבי שמעון פוטר את האתרוגין בקוטנן החייב בשקדים המרים פטור במתוקים החייב במתוקים פטור במרים.

(ה) איזה הוא גורנן של מעשרות הקישואים והדלועים משיפקס אם אינו מפקס עד שיעמיד ערימה האבטיח משישלק אם אינו משלק עד שיעשה מוקצה הירק הנאגד משיאגוד אם אינו אוגד משימלא את הכלי אם אינו ממלא את הכלי עד שילקוט כל צורכו כלכלה משיחפה אם אינו מחפה עד שימלא את הכלי אם אינו ממלא את הכלי עד שילקוט כל צורכו במה דברים אמורים במוליך לשוק אבל במוליך לביתו אוכל מהן עראי עד שהוא מגיע לביתו.

(ו) הפרד והצימוקים והחרובין משיעמיד ערימה הבצלים משיפקל אם אינו מפקל עד שיעמיד ערימה התבואה משימרח אם אינו ממרח עד שיעמיד ערימה הקטניות משיכבור אם אינו כובר עד שימרח אף על פי שמירח נוטל מן הקוטעין ומן הצדדין וממה שבתוך התבן ואוכל.

(ז) היין משיקפה אף על פי שקפה קולט מן הגת העליונה ומן הצינור ומכל מקום ושותה השמן משירד לעוקה אף על פי שירד נוטל מן העקל ומן הממל ומבין הפסין ונותן לחמיטה ולתמחוי אבל לא ייתן לקדירה וללפס כשהן מרותחין רבי יהודה אומר לכל הוא נותן חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר.

(ח) העיגול משיחליקנו מחליקין בתאנים ובענבים של טבל רבי יהודה אוסר המחליק בענבים לא הוכשר רבי יהודה אומר הוכשר הגרוגרות משידוש והמגורה משיעגל היה דש בחבית ומעגל במגורה נשברה החבית ונפחתה המגורה לא יאכל מהן עראי רבי יוסי מתיר.

הדף הראשי של משנה מעשרות א