משנה מעשרות א רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) כלל אמרו במעשרות -

כל שהוא אוכל, ונשמר,

וגידוליו מן הארץ - חייב במעשרות.

ועוד כלל אחר אמרו -

כל שתחילתו אוכל, וסופו אוכל,

אף על פי שהוא שומרו להוסיף אוכל - חייב קטן וגדול.

וכל שאין תחילתו אוכל,

אבל סופו אוכל - אינו חייב, עד שייעשה אוכל.

(ב) מאמתי פירות חייבין במעשרות? -

התאנים - משיבחילו,

הענבים, והאובשים - משיבאישו,

האוג, והתותים - משיאדימו,

וכל האדומים - משיאדימו,

הרימונים - משיימסו,

התמרים - משיטילו שאור,

הפרסקין - משיטילו גידין,

האגוזין - משיעשו מגורה.

רבי יהודה אומר:

האגוזין, והשקדים - משיעשו קליפה.

(ג) החרובין - משינקדו,

וכל השחורים - משינקדו,

האגסים, והקרוסטומלין,

הפרישין, והעוזררין - משייקרחו,

וכל הלבנים - משייקרחו,

התלתן - כדי שתצמח,

התבואה, והזיתים - משיכניסו שליש.

(ד) ובירק -

הקישואים, והדלועים,

האבטיחים, והמלפפונות,

והתפוחים, והאתרוגים - חייבים, גדולים וקטנים.

רבי שמעון - פוטר את האתרוגין, בקוטנן.

החייב בשקדים המרים - פטור במתוקים.

החייב במתוקים - פטור במרים.

(ה) איזה הוא, גורנן של מעשרות? -

הקישואים, והדלועים - משיפקס.

אם אינו מפקס - עד שיעמיד ערימה.

האבטיח - משישלק.

אם אינו משלק - עד שיעשה מוקצה.

הירק הנאגד - משיאגוד.

אם אינו אוגד - משימלא את הכלי.

אם אינו ממלא את הכלי - עד שילקוט כל צורכו.

כלכלה - משיחפה.

אם אינו מחפה - עד שימלא את הכלי.

אם אינו ממלא את הכלי - עד שילקוט כל צורכו.

במה דברים אמורים? - במוליך לשוק.

אבל במוליך לביתו - אוכל מהן עראי,

עד שהוא מגיע לביתו.

(ו) הפרד, והצימוקים, והחרובין - משיעמיד ערימה.

הבצלים - משיפקל.

אם אינו מפקל - עד שיעמיד ערימה.

התבואה - משימרח.

אם אינו ממרח - עד שיעמיד ערימה.

הקטניות - משיכבור.

אם אינו כובר - עד שימרח.

אף על פי שמירח - נוטל מן הקוטעין,

ומן הצדדין, וממה שבתוך התבן - ואוכל.

(ז) היין - משיקפה.

אף על פי שקפה - קולט מן הגת העליונה,

ומן הצינור, ומכל מקום - ושותה.

השמן - משירד לעוקה.

אף על פי שירד - נוטל מן העקל,

ומן הממל, ומבין הפסין - ונותן לחמיטה, ולתמחוי.

אבל לא ייתן לקדירה, וללפס - כשהן מרותחין.

רבי יהודה אומר:

לכל הוא נותן - חוץ מדבר שיש בו חומץ, וציר.

(ח) העיגול - משיחליקנו.

מחליקין - בתאנים, ובענבים של טבל.

רבי יהודה - אוסר.

המחליק בענבים - לא הוכשר.

רבי יהודה אומר: הוכשר.

הגרוגרות - משידוש.

והמגורה - משיעגל.

היה דש בחבית, ומעגל במגורה,

נשברה החבית, ונפחתה המגורה - לא יאכל מהן עראי.

רבי יוסי - מתיר.

הדף הראשי של משנה מעשרות א

משנה מעשרות, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב