משנה מעשרות א דפוסים
משנה מעשרות, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א[עריכה]
כלל אמרו במעשרות: כל שהוא אוכל, ונשמר, וגידוליו מן הארץ, חייב במעשרות.
ועוד כלל אחר אמרו: כל שתחילתו אוכל וסופו אוכל, אף על פי שהוא שומרו להוסיף אוכל, חייב קטן וגדול.
וכל שאין תחילתו אוכל, אבל סופו אוכל, אינו חייב עד שיעשה אוכל.
משנה ב[עריכה]
מאימתי הפירות חייבות במעשרות, התאנים משיבחילו.
הענבים והאבשים, משהבאישו.
האוג והתותים, משיאדימו.
וכל האדומים משיאדימו.
הרימונים, משימסו.
התמרים, משיטילו שאור.
האפרסקים, משיטילו גידים.
האגוזים, משיעשו מגורה.
רבי יהודה אומר, האגוזים והשקדים, משיעשו קליפה.
משנה ג[עריכה]
החרובין, משינקדו.
וכל השחורים משינקדו.
האגסים והקרוסטומלין והפרישים והעוזרדים, משיקרחו.
וכל הלבנים משיקרחו.
התלתן, משתצמח.
התבואה והזיתים, משיכניסו שליש.
משנה ד[עריכה]
ובירק, הקישואים והדלועים והאבטיחים והמלפפונות, התפוחים והאתרוגין, חייבים גדולים וקטנים.
רבי שמעון פוטר את האתרוגין בקטנן.
החייב בשקדים המרים, פטור במתוקים. החייב במתוקים, פטור במרים.
משנה ה[עריכה]
איזהו גרנן למעשרות? הקישואים והדלועים, משיפקסו.
ואם אינו מפקס, משיעמיד ערימה.
אבטיח, משישלק.
ואם אינו משלק, עד שיעשה מוקצה.
ירק הנאגד, משיאגד.
אם אינו אוגד, עד שימלא את הכלי.
ואם אינו ממלא את הכלי, עד שילקוט כל צרכו.
כלכלה, עד שיחפה.
ואם אינו מחפה, עד שימלא את הכלי.
ואם אינו ממלא את הכלי, עד שילקוט כל צרכו.
במה דברים אמורים? במוליך לשוק; אבל במוליך לביתו, אוכל מהם עראי עד שהוא מגיע לביתו.
משנה ו[עריכה]
הפרד והצמוקין והחרובין, משיעמיד ערימה.
הבצלים, משיפקל.
ואם אינו מפקל, משיעמיד ערימה.
התבואה, משימרח.
ואם אינו ממרח, עד שיעמיד ערימה.
הקטניות, משיכבור.
ואם אינו כובר, עד שימרח.
אף על פי שמרח, נוטל מן הקיטעים ומן הצדדים וממה שבתוך התבן ואוכל.
משנה ז[עריכה]
היין, משיקפה.
אף על פי שקפה, קולט מן הגת העליונה ומן הצנור, ושותה.
השמן, משירד לעוקה.
אף על פי שירד, נוטל מן העקל ומבין הממל ומבין הפצים, ונותן לחמיטה ולתמחוי. אבל לא יתן לקדרה וללפס כשהן רותחין.
רבי יהודה אומר, לכל הוא נותן, חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר.
משנה ח[עריכה]
העגול, משיחליקנו.
מחליקים בתאנים ובענבים של טבל.
רבי יהודה אוסר.
המחליק בענבים, לא הוכשר.
רבי יהודה אומר, הוכשר.
הגרוגרות, משידוש; ומגורה, משיעגל.
היה דש בחבית ומעגל במגורה, נשברה החבית ונפתחה המגורה, לא יאכל מהם עראי.
רבי יוסי מתיר.
משנה מעשרות, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב