משנה מעשרות א ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת מעשרות · פרק א · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

החרובין, משינקדו.

וכל השחורים משינקדו.

האגסים והקרוסטומלין והפרישים והעוזרדים, משיקרחו.

וכל הלבנים משיקרחו.

התלתן, משתצמח.

התבואה והזיתים, משיכניסו שליש.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הֶחָרוּבִין, מִשֶּׁיִּנָּקֵדוּ; וְכָל הַשְּׁחוֹרִים, מִשֶּׁיִּנָּקֵדוּ.
הָאֲגָסִים וְהַקְּרֻסְטוּמֵלִין וְהַפָּרִישִׁין וְהָעֻזְרָדִים, מִשֶּׁיִּקָּרֵחוּ;
וְכָל הַלְּבָנִים, מִשֶּׁיִּקָּרֵחוּ.
הַתִּלְתָן, מִשֶּׁתְּצַמֵּחַ.
הַתְּבוּאָה וְהַזֵּיתִים, מִשֶּׁיַּכְנִיסוּ שְׁלִישׁ:

נוסח הרמב"ם

החרובין משיינקדו וכל השחורים משיינקדו האגסים והקרוסטומלין הפרישין והעוזררין משייקרחו וכל הלבנים משייקרחו התלתן כדי שתצמח התבואה והזיתים משיכניסו שליש.

פירוש הרמב"ם

משינקדו פי' שיעשה בהם נקודות שחורות:

האגסים וקרוסטומלים ופרישים ועוזרדין כולם ידועים וכבר בארנו את כולם (פ"א מ"ד דכלאים):

משיקרחו. ר"ל משיהיו בו בהרות לבנות וזה לא יארע עד שיפול מהם אותו השער הדק ומפני זה אמר משיקרחו מגזרת קרחה והוא הסרת השיער מן הראש ואמרו בגמ' משינקדו משיעשו נקודות שחורות משיקרחו משיעשו קרחות לבנות:

תלתן כדי שתצמיח אמרו כדי שתזרע ותצמח ענינו שיהיה זה התלתן כ"כ קשה ומבושל שיהי' צומח כשיזרעו אותו והוא ידוע אצלם שהיו שורים הזרע במים אם היו משתקעים הגרגרים או רוב כל אחד מהם במים היו יודעים שהיו צומחים אלו היו זורעים אותם ואז באו לעונת המעשרות וכבר בארנו במסכת שביעית (פ"ד מ"ט) ענין אמרם משיכניסו שליש כמו שפרט הגמרא א"כ המובן מזה הענין שהמוציא המעשרות צריך שיוציאם כשיגמר בשול הפירות וטעמם:

פירוש רבינו שמשון

משינקדו חרובין בגמר בישולן הן שחורין מפרש בירושלמי (שם) משיעשו נקודות נקודות שחורות:

וכל השחורות. מפרש בירושלמי (שם) כגון ענבי הדס וענבי סנה:

משיקרהו. פירות הללו כשהן בוסר מכוסין בשערות דקות וכשמתחילין להתבשל מתקרחין מעט מעט ובגמר בישולן נופל הכל והן לבנים ובירו' (שם) א"ר חנינא בר פפא משיעשו קרחות קרחות לבנות:

התלתן משתצמח. בפ"ק דראש השנה (יב:) אמר רב אסי אמר רב משתצמח לזרעים שאם יתלשו וזורעין אותן יצמיח והכי אמר בירושלמי (שם) כיני מתני' כדי שתזרע ותצמיח כיצד הוא בודק ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן נוטל הוא ונותן לתוך הספל של מים אם שקע רובה חייבים ואם לאו פטורים ר' יונה בעי מעתה מה ששקע יהא חייב ומה שלא שקע יהא פטור אלא ברוב של פרידה ופרידה אתאמרת:

משיביאו שליש. ובפ"ק דר"ה (שם) אמרינן מה"מ אמר ר' יוחנן אמר קרא מקץ שבעשנים במועד שנת השמטה בחג הסוכות (דברים לא) שנת שמטה מאי עבידתה שמינית היא אלא לומר לך כל תבואה שהביאה שליש בשביעית לפני ר"ה נהוג בה מנהג שביעית בשמינית ומסיק דחג האסיף מיקרי וקים להו לרבנן דכל תבואה שנקצרת בחג בידוע שהביאה שליש לפני ר"ה ובפרק ב' דשביעית (משנה ט) פירשנו מאי שנא תבואה וזיתים מענבים ובירו' (שם) דריש לה רבי זעירא מדכתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך דבר שנזרע ומצמיח יצא פחות משליש שאינו נזרע ומצמיח ר' חנינא בשם רבי זיתים וענבים שלא הביאו שליש משקין היוצאין מהן אינן מכשירין:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מששינקדו - משיהיה בהם נקודות שחורות. כי בגמר בשולם הם מתחילים להשחיר:

וכל השחורים - כגון ענבי הדס וענבי סנה:

אגסים - בערבי אג"ס, ובלע"ז ג פירא"ש:

קרוסטמלין - תפוחים קטנים הדומים לעפצים שקורין מילין: פרישין קונדוניי"ש! (א)

בלע"ז, ובערבי ספרג"ל: עוזרדין - בערבי זערו"ד, ובלע"ז ב סורב"ש:

משיקריחו - פירות הללו בקטנן מכוסים שערות דקות כמין נוצה, וכשיתחילו להתבשל נקרחים מעט מעט, ובגמר בשולם נופל הכל:

התלתן משיצמח - משהיה נגמר בבשולו עד שאם היו זורעים אותו היה צומח. וסימן לידע מתי הגיע לשיעור זה, נותן אותו לתוך המים וכל פרידה ששוקעת רובה במים בידוע שאם יזרענה תצמיח. ודרשינן לה מדכתיב (דברים יד) עשר תעשר את כל תבואת זרעך, דבר שהוא נזרע ומצמיח:

משיכניסו שליש - שנתגדלו שליש ממה שעתידין להתגדל. אי נמי כשבא לעצרן ולסוחטן ג מוציא מהן עכשיו שליש ממה שמוציא כשנתבשלו יפה:

פירוש תוספות יום טוב

הפרישים והעוזרדין. עמ"ש במשנה ג פ"ק דכלאים:

משיכניסו שליש. ועיין בפירוש הר"ב במשנה ג פ"ק דחלה. [*ומ"ש שם בס"ד] ומ"ש הר"ב כשבא לעצרן ולסוחטן. לענין זיתים כ' כן. ולענין תבוא' כשבא לטוחנן:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ג) (על הברטנורא) לענין זיתים כתב כן ולענין תבואה כשבא לטוחנן. תוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

החרובין משינקדו:    תני ר' חיננא בר פפא חרובין שלשולן כלפי מטה הוא חנטתן:

הפרישין:    ספרגלין ולמה נקרא שמן פרישין שאין לך מין שהוא פרוש לקדרה אלא מין זה בלבד:

והעוזרדין:    הגיה ה"ר יהוסף ז"ל והחזררין בחי"ת ושתי רישי"ן וכ' ס"א והעזררין בעי"ן ושני רישי"ן וכן בפ"ק דכלאים סימן ד':

משיקרחו:    בגמר בשולן נופל השיער כולו והם לבנים:

וכל הלבנים:    מפ' בירושלמי כגון אילין מרפייתא ולא איתפרש:

התלתן משתצמח:    הסכימו התוס' ז"ל דכל הני שיעורי דמתני' הוא הבאת שליש של אותם פירות השנויין והא דלא קתני משיביאו שליש כדקתני גבי תבואה וזיתים משום דבכולהו אפשר ליתן בהן סימן חוץ מתבואה וזיתים וכן כתב הרמב"ם ז"ל פ' שני דהלכות מעשר איזהו עונת המעשרות משיגיעו הפירות להזריע ולצמוח הכל לפי מה שהוא הפרי כיצד התאנים וכו':

התבואה והזיתים וכו':    ופי' רש"י ז"ל שם בר"ה דגן ותירוש קרויין תבואה כדכתיב כתבואת גרן וכתבואת יקב ע"כ וכתבו עליו התוס' וז"ל דאי אפשר לומר כן חדא דא"כ לא ליתני זיתים ולהוו בכלל תבואה כמו ענבים דתרווייהו בכלל תבואת יקב נינהו ועוד דשיעור אחר תנא גבי ענבים בפ"ק דמעשרות הענבים והאובשים משיבאישו והעלו דכל הני שיעורי דמתני' הוא הבאת שליש וכו' כדכתיבנא לי' כבר. ועיין עוד בפי' ה"ר שמשון ז"ל פ' שני דשביעית משנה ז'. ובירוש' רבי חיננא בשם רבי זיתים וענבים שלא הביאו שליש אף המשקים היוצאין מהן להכשיר אין מכשירין:


פירושים נוספים