ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קנג ב
"הָבִיאוּ אֶת צַוְּארֵיכֶם" (ירמיהו כז יב). ובסמוך עי"ן-הפֹעל בפתח: "צַוַּאר יִרְמְיָה" (ירמיהו כח י). ויש שמות בזה המשקל פתחין: "בְּחִטֵּי מִנִּית וּפַנַּג" (יחזקאל כז יז), "וְאַכַּד וְכַלְנֵה" (בראשית י י). ואפשר שיהיה מזו הגזרה שַׁדַּי והיו"ד במקום אות הכפל ובא פתח כמו אלה הפתחין, או לפי שיצא על משקל אַי בַּי גַּי. ואפשר להיות עוד מזו הגזרה "פָּרַשׁ וְגַלְגַּל" (יחזקאל כו י), "פָּרַס כּוּשׁ וּפוּט" (יחזקאל לח ה) שעי"ן-הפֹעל פתוחה בהם והרי"ש היתה ראויה להדגש לולי שהיא עלולה לקבל דגש, לפיכך פ"א-הפֹעל בהם קמץ. ואַחַר מזו הגזרה, והיה ראוי להיות דגוש לולי החי"ת. והקבוץ העי"ן בשוא: אַחֲרֵי אַחֲרָיו. "מִפַּדַּן אֲרָם " (בראשית כה, כ) אפשר שהוא מאלה הפתחין, או הוא פתוח מפני הסמיכות, ובתוספת ה"א: "פַּדֶּנָה אֲרָם" (בראשית כח ב) בפתח-קטן מקום פתח-גדול. והקבוץ מאלה הפתחין העי"ן בשוא כמו שכתבנו: אַחֲרֵי, אַחֲרָיו. אבל הקמוצים לא ישתנו: "חָרָשֵׁי צִירִים" (ישעיהו מה טז), "מַלָּחַיִךְ וְחֹבְלָיִךְ" (יחזקאל כז כז), וכן תאמר גַנָּבֵי, גַּנָּבָיו. וכן מי שהלמ"ד שלו אל"ף: חַטָּא, חַטָּאִים, "וְחַטָּאֶיהָ יַשְׁמִיד מִמֶּנָּה" (ישעיהו יג ט), "כֹּל חַטָּאֵי עַמִּי" (עמוס ט י), וכן "וְאֶת דַּכָּא" (ישעיהו נז טו), "קַנָּא שְׁמוֹ" (שמות לד יד). ובא בשוא: "וְאֶת דַּכְּאֵי רוּחַ יוֹשִׁיעַ" (תהלים לד יט).
פְּעוֹל – שְׂאוֹר, תְּהוֹם, "סְגוֹר לִבָּם" (הושע יג ח), "לֹא יֻתַּן סְגוֹר תַּחְתֶּיהָ" (איוב כח טו), "חֲמוֹר לֶחֶם" (ש"א טז כ), יְקוֹד, גְּדוֹל – "בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ" (שמות טו טז), "וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ" (ש"א טז ז), "וְהָלְכוּ אֵלַיִךְ שְׁחוֹחַ" (ישעיהו ס יד). ואפשר להיות מזה המשקל "תְּאוֹמֵי צְבִיָּה" (שה"ש ד ה), האחד ממנו תְּאוֹם, או יהיה האחד ממנו תָּאוֹם בפלס גָּדוֹל. שְׂמֹאל, כי האל"ף תמורת ו"ו המשך, ואף על פי שנכתבה גם הו"ו פעמים.[1] ואפשר שיהיה מזה המשקל "וְאֶל הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מִצְּפוֹן" (יהושע יא ב), כי אין שם סמיכות. ואלו לא ישתנו בסמיכות ובכנוים
וכן בשורק: פְּעוּל זְבוּל, כְּרוּב, אֱשׁוּן – "בֶּאֱשׁוּן חֹשֶׁךְ" (משלי כ כ), יְצוּע – "יְצוּעִי עָלָה" (בראשית מט ד), יְצוּר – "וִיצֻרַי כַּצֵּל כֻּלָּם" (איוב יז ז), נְאֻם, "כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ" (במדבר ד ו),