ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קנג א
מַקְלוֹ, ונפל מהם הדגש להקל. ואפשר שיהיה מַקֵּל שרשו נקל, משפטו מַנְקֵל, ועוד נזכרנו. וכן בזו הגזרה "קָרוֹב וּמַהֵר מְאֹד" (צפניה א יד), "וְאִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ" (שמות ז כז), שהם תארים, כמו "וְשַׁבֵּחַ" (קהלת ד ב) מבנין הדגוש. ומַהֵר פתח, ומָאֵן קמץ כל אחד כמשפטו. ושִׁקְמִים מזה המשקל, או ממשקל עִוֵּר כמו שכתבנו (לעיל קמח ע"א).
ויש פַּעָל, הפ"א בפתח בגלל הדגש והעי"ן קמוצה – "נֹשֵׂא סַבָּל" (מ"א ה כט), "שֹׁמֵר שַׁבָּת" (ישעיהו נו ב). והתאר: חָרָשׁ, סַלָּח, דַּיָּן, גַּנָּב, מַלָּח, וכן "לְשׁוֹן שֶׁקֶר יִשְׂנָא דַכָּיו" (משלי כו כח), והו"ו תמורת אל"ף דַּכָּא. ולא ישתנו אלו בסמיכות בגלל הדגש, אבל בסמיכות ישוב הקמץ לפתח: "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן" (שמות לא טו), "שַׁבַּת קֹדֶשׁ" (שמות טז כג), "שַׁבַּת קָדְשְׁךָ" (נחמיה ט יד), "שַׁבַּת הָאָרֶץ" (ויקרא כה ו), וכן "שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ" (במדבר כח י), וכן "לְהָכִין שַׁבַּת שַׁבָּת" (דה"א ט לב), הראשון בפתח אף על פי שלא ידמה סמוך, "חָרַשׁ עֵצִים" (ישעיהו מד יג), "חָרַשׁ בַּרְזֶל" (ישעיהו מד יב), "חָרַשׁ אֶבֶן" (שמות כח יא), וחי"ת "חָרַשׁ" קמוץ לתשלום הדגש, "וְדַיַּן אַלְמָנוֹת" (תהלים סח ו). ומזו הגזרה "רֹבֶה קַשָּׁת" (בראשית כא כ) והוא תאר בפלס גַּנָּב, או הוא שם בפלס שַׁבָּת, שהכלל ממנו "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ" (שמות לא יג). וכן מזה "וְקַשְּׁתוֹתָם תִּשָּׁבַרְנָה" (תהלים לז טו).
ויתכן שיהיה שַׁבָּת ממשקל אחר והראוי שַׁבֶּתֶת בפלס דַּלֶּקֶת, יַבֶּשֶׁת, ונפלה התי"ו למ"ד-הפֹעל להקל מפני פגישת שתי ת"וין כאחת. ואף על פי שפגשו שתי ת"וין כאחת במלת פְּחֶתֶת, זו המלה לרוב השתמשם בה הפילו התי"ו האחת ואמרו שַׁבָּת והראוי שַׁבֶּתֶת. והראיה: "מִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ" (ישעיהו סו כג), "חָדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ" (הושע ב יג), הדגש בהם לחסרון תי"ו למ"ד-הפֹעל, ואלו היה מזה המשקל שַׁבָּת היה הכנוי ברפה – שַׁבָּתוֹ, שַׁבָּתָהּ – התי"ו רפה.
ואפשר שיהיה מזו הגזרה פֶּחָם, כֶּחָשׁ, גֶּחָל, וכבר כתבנום בגזרת פִּעָל הדגוש (לעיל קמח ע"א). וצַוָּאר מזה המשקל והאל"ף נחה למשך. ונפל מהמכתב מן "לֹא הֵבִיאוּ צַוָּרָם" (נחמיה ג ה). ונפל המשך ואף על פי שנכתב האל"ף: "עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן" (בראשית מה יד),