לדלג לתוכן

ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קנב ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ואשר למ"דיהם גרונית: רֹמַח, נֹגַהּ, אֹרַח, גֹּבַהּ, ולא נקמץ עם הקבוץ: "בַּחֲרָבוֹת וּבָרְמָחִים" (מ"א יח כח), אבל עם הכנוי נקמץ: "חַרְבֹתֵיהֶם רָמְחֵיהֶם וְקַשְּׁתֹתֵיהֶם" (נחמיה ד ז). וקבוץ אֹרַח בלשון נקבות: "אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת" (שופטים ה ו), ובסמוך: "אָרְחוֹת תֵּמָא" (איוב ו יט). ומזה המשקל "קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת" (משלי כב כא), אלא שהוקל.

פָּעֶל מלעיל, הפ"א קמוצה והעי"ן בסגול – "תַּחַת אָוֶן" (חבקוק ג ז), "אַחַר אַחַת בַּתָּוֶךְ" (ישעיהו סו יז), "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל" (ויקרא יט טו), "מָוֶת וְחַיִּים" (משלי יח כא). ובכנוי: "בְּעַוְלוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה יָמוּת" (יחזקאל יח כו), וכן מן מָוֶת עם ה"א הנוספת: "הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו" (תהלים קטז טו), וכן כלם. או שתהיה הו"ו נחה, כמו מן אָוֶן – "מַחְשְׁבוֹת אוֹנֵךְ" (ירמיהו ד יד), וכן מן תָּוֶךְ – "כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ" (ויקרא יא לג), "וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ" (זכריה ב יד), וכל בכל הכנויים בו"ו נחה. וכן יאמר בהסמך בו"ו נחה "מוֹת יְשָׁרִים" (במדבר כג י), "בְּתוֹךְ הָעִיר" (בראשית יח כד). ונשתנה אחד, בהסמכו לסגול: "בְּעֶוֶל רְכֻלָּתְךָ" (יחזקאל כח יח). ויתכן שיסמכו כלם גם כן. וכן בקבוץ ו"ו נחה: "מוֹתֵי עֲרֵלִים תָּמוּת" (יחזקאל כח י).

ושָׁוְא מזו הגזרה אלא שהוקל, כמו שהוקל חֵטְא מגזרת פֶּלֶא, כֶּלֶא, וכמו שהוקל "נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם" (שה"ש ד יד) מגזרת אֶרֶץ, וקוֹשְׁטְ מגזרת "קֹשֶׁט סֶלָה" (תהלים ס ו). ושי"ן שָׁוְא קמוצה, כמו שהיה משפטה אם לא הוקל. והכנוי: שָׁוְאוֹ, שָׁוְאֲךָ, או בו"ו נחה כמו שכתבנו. ואפשר שיהיה גַּיְא מזו הגזרה גם כן, אף על פי שנכתב פעמים בלא אל"ף והוא פתוח אם לא בהפסק. והטעם כי גַּיְא פתוח ושָׁוְא קמוץ, לפי שיצא אַי על משקל אַי בַּי גַּי כנוי המדבר-בעדו שהן פתחין כמו שכתבנו בכנוי הפעלים (לעיל ל ע"ב), ושָׁוְא קמץ כמשפטו, ויצא גם כן על משקל אָיו בָּיו גָּיו כנוי הנסתר שהן קמצין כמו שכתבנו (שם).

פַּעֵל בדגש – "וּבְמַקֵּל יָד" (יחזקאל לט ט), "וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים" (קהלת ד ב), "כְּלֵי הַשָּׁרֵת" (במדבר ד יב). אחד בסמוך ובמוכרת. ו"מַקַּל לִבְנֶה" (בראשית ל לז) שנשתנה לפתח בסמיכות הוא משקל אחר. ואפשר שיהיה מזו הגזרה "בְּחַלְּקֵי נַחַל חֶלְקֵךְ" (ישעיהו נז ו), האחד ממנו חַלֵּק, וכן "בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר" (חבקוק ג ב).

והקבוץ והכנוי עי"ן-הפֹעל בשוא: רַחֲמִים, רַחֲמָיו, מַקְלוֹת,