קטגוריה:במדבר ד ו

<< | ספר במדבר • פרק ד' • פסוק ו' | >>

מהדורת הכתיב:

ונתנו עליו כסוי עור תחש ופרשו בגד כליל תכלת מלמעלה ושמו בדיו.

המהדורה המנוקדת:

וְנָתְנוּ עָלָיו כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ וּפָרְשׂוּ בֶגֶד כְּלִיל תְּכֵלֶת מִלְמָעְלָה וְשָׂמוּ בַּדָּיו.

המהדורה המוטעמת:

וְנָתְנ֣וּ עָלָ֗יו כְּסוּי֙ ע֣וֹר תַּ֔חַשׁ וּפָרְשׂ֧וּ בֶֽגֶד־כְּלִ֛יל תְּכֵ֖לֶת מִלְמָ֑עְלָה וְשָׂמ֖וּ בַּדָּֽיו׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וְנָתְנ֣וּ וְ - ו' החיבור
נָתְנ֣וּ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, משותף, רבים

צורת יסוד: c/5414
מורפ': HC/Vqq3cp עָלָ֗יו עָלָ֗י - מילת יחס
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR/Sp3ms כְּסוּי֙ כְּסוּי֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 3681
מורפ': HNcmsc ע֣וֹר ע֣וֹר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 5785
מורפ': HNcmsc תַּ֔חַשׁ תַּ֔חַשׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 8476
מורפ': HNcmsa וּפָרְשׂ֧וּ וּ - ו' החיבור
פָרְשׂ֧וּ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, משותף, רבים

צורת יסוד: c/6566
מורפ': HC/Vqq3cp בֶֽגֶד בֶֽגֶד - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 899 b
מורפ': HNcmsc־כְּלִ֛יל כְּלִ֛יל - תואר, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 3632
מורפ': HAamsc תְּכֵ֖לֶת תְּכֵ֖לֶת - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 8504
מורפ': HNcfsa מִלְמָ֑עְלָה מִ - מילת יחס
לְ - מילת יחס
מָ֑עְלָ - תואר הפועל
ה - סיומת, ה' המגמה

צורת יסוד: m/l/4605
מורפ': HR/R/D/Sd וְשָׂמ֖וּ וְ - ו' החיבור
שָׂמ֖וּ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, משותף, רבים

צורת יסוד: c/7760 a
מורפ': HC/Vqq3cp בַּדָּֽיו בַּדָּֽי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 905
מורפ': HNcmpc/Sp3ms׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וְנָתְנ֣וּ מונח (משרת, דרגא 5) עָלָ֗יו רביעי (משנה, דרגא 3)

כְּסוּי֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

ע֣וֹר מונח (משרת, דרגא 5) תַּ֔חַשׁ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וּפָרְשׂ֧וּ דרגא (משרת, דרגא 5) בֶֽגֶד־כְּלִ֛יל תביר (משנה, דרגא 3)

תְּכֵ֖לֶת טפחא (מלך, דרגא 2)

מִלְמָ֑עְלָה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וְשָׂמ֖וּ טפחא (מלך, דרגא 2)

בַּדָּֽיו סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וְנָתְנוּ עָלָיו כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ, וּפָרְשׂוּ בֶגֶד כְּלִיל שכולו תְּכֵלֶת מִלְמָעְלָה, וְשָׂמוּ בַּדָּיו והתקינו את מוטות הנשיאה.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וְיִתְּנוּן עֲלוֹהִי חוּפָאָה דִּמְשַׁךְ סָסְגוֹנָא וְיִפְרְסוּן לְבוּשׁ גְּמִיר תַּכְלָא מִלְּעֵילָא וִישַׁוּוֹן אֲרִיחוֹהִי׃
ירושלמי (יונתן):	וְיִתְּנוּן עֲלוֹי חוֹפָאָה דִמְשַׁךְ סַסְגוֹנָא וְיִפְרְשׁוּן לְבוּשׁ שְׁזִיר עֲלוֹי מִלְעֵילָא וְיִשְׁווּן אֲרִיחוֹי:

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק •

"ונתנו עליו כסוי עור תחש ופרשו בגד כליל תכלת מלמעלה" - בעבור מעלת הארון לא היה נראה עליו כסוי עור תחש אבל היו מכסים אותו בפרוכת שהוא המסך לו ומכסים את שניהם במכסה עור תחש בעבור הגשמים ופורשים על הכל בגד כליל תכלת מלמעלה שיהיה נראה עליו הבגד הנכבד שהוא כעצם השמים לטוהר (במד"ר ד יג) אבל שאר כל הכלים השולחן והמנורה והמזבחות היה נראה עליהם מלמעלה מכסה עור תחש ויש אומרים כי טעם הכתוב ופרשו בגד כליל תכלת מלמעלה לפרכת המסך ונתנו עליו על הארון והפרוכת כסוי עור תחש וטעם ושמו בדיו על כתפות הכהנים והנכון כי "ושמו" שיתקנו אותם להיות יוצאים לשאת אותו בהם כי היו הטבעות רחבים ויאריכו הבדים בהם כרצונם ובלבד שלא יסורו ממנו

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(ה - ו) "ובא אהרן ובניו", בכל הכלים היה מכסה עור תחש מלמעלה לבד בארון שהיה בגד תכלת על העור תחש, כי קדושתו [שזה ימליץ בצבע תכלת שדומה לרקיע] בוקע גם במצפוניו, כי גם אחר שנבלע בתוך כסויו היו מהלכים פנים כנגד פנים [כמ"ש הרמב"ם [פ"ב מה' כה"מ הי"ג] ומקורו מן המדרש רב' פר' במדבר] ואמר במ' שהארון כנגד כסא הכבוד שהתכלת רומז לו וע"כ אמר כליל תכלת שכולו דומה לו, ובכל הכלים היו שני כסוים, ונראה שכסוי עור תחש של כ"א היה כיסוי מיוחד לו ונקרא כליין, ובגד תכלת או ארגמן היה בלתי מיוחד ונקרא בגד לא כיסוי, והיה זה כפי הדין המבואר בא"ח [סי' מ"ם] שצריך שיהיה כלי בתוך כלי ואחד מהם אינו כליין, והארון נתכסה תחלה בפרוכת שהיה ג"כ קדוש והיה צריך שני כלים עליו, עור תחש ובגד תכלת, ומ"ש ושמו בדיו התפרש בפ' תרומה: