ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קמט א

<< · ספר מכלול (רד"ק) · לפי דפים · קמט א · >>

מפני החי"ת, "לֹא תִגְרְעוּ מִלִּבְנֵיכֶם" (שמות ה יט). אבל "וּתְאֵנֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם" (עמוס ד ט) לא נשתנה מפני האל"ף.

ואַחֵר אפשר שיהיה מזו הגזרה, והכלל יוכיח: "בְּגָדִים אֲחֵרִים" (ויקרא ו ד) כמו שְׁמֵנִים, שְׁכֵנִים, ואף על פי שבא פ"א-הפֹעל בפתח, כי כן דרך החי"ת לבוא עליה פתח במקום הקמץ, וזה ימצא בהרבה מקומות כמו "טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם" (ישעיהו מד יח) פתח ומשפטו קמץ, "וַתַּחַשׁ עַל מִרְמָה רַגְלִי" (איוב לא ה) התי"ו פתוחה ומשפטה להיות קמוצה,^[1] "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ" (במדבר ל ג), "וְלֹא אַחֵל אֶת שֵׁם קָדְשִׁי" (יחזקאל לט ז), "כָל עֵץ לַח" (יחזקאל כא ג), "לַחִים וִיבֵשִׁים" (במדבר ו ג) פתוחים ומשפטם קמוצים. ואפשר שיהיה אַחֵר שתי גזרות, אחד ממשקל זה שזכרנו שהוא קל, והכלל ממנו אֲחֵרִים, ואחר ממשקל הדגושים, והנקבה ממנו "בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת" (בראשית יז כא), "אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ" (שמות כא י), בפלס עַוֶּרֶת, יַבֶּשֶׁת, כי אם היה מן הקל היה אומר אֲחֵרָה או אֲחֶרֶת האל"ף בחטף-פתח.

ויש פָּעֵל שסמיכתו במשקל אחר, כמו גָּזֵל, כָּתֵף, יָרֵךְ, גָּדֵר, שסמיכתו מבלי הכנויים במשקל אֶרֶץ, גֶּפֶן – "אֶל כֶּתֶף הַבַּיִת" (מ"א ו ח), "יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ" (ויקרא א יא) בשש נקודות, "גֵּזֶל אָח" (יחזקאל יח יח), "וְגֵזֶל מִשְׁפָּט" (קהלת ה ז), "וְגֶדֶר אֲבָנָיו" (משלי כד לא), שניהם גֵּזֶל וגֵדֶר בחמש נקודות, ובהסמכם עם הכנויים הם במשקל פָּעֵל שהקדמנו: יְרֵכוֹ, כְּתֵפוֹ, גְּדֵרוֹ. ולא נשתנה בסמיכות: "וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים" (ישעיהו יא יד), ויתכן לפרשו בלתי סמוך כמו שאנו עתידים לפרשו בחלק הענין בשרשו בעזרת האל (ספר השרשים ערך כתף). ובן-אשר כתב כי בא כן מפני פ"א "פְּלִשְׁתִּים" לתקן הקריאה.

פֹּעֵל בצרי מלרע – "יוֹצֵר גֹּבַי" (עמוס ז א) ופירושו אסיפת ארבה, "וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק" (ישעיהו ה ב), "עֵין רֹגֵל" (יהושע טו ז), עוֹרֵק מן "וְעֹרְקַי לֹא יִשְׁכָּבוּן" (איוב ל יז), "וְאֶת הַיּוֹתֵר הֶחֱרַמְנוּ" (ש"א טו טו), "וְאַתֶּם תָּקֻמוּ מֵהָאוֹרֵב" (יהושע ח ז), "וְאֵת כָּל עֹרֵב" (דברים יד יד), "יוֹבֵל הִוא" (ויקרא כה י), "כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת" (בראשית ד כב), והתאר: "רַב הַחֹבֵל" (יונה א ו), אוֹיֵב, עוֹלֵל, יוֹנֵק, רוֹזֵן מן "הַנּוֹתֵן רוֹזְנִים לְאָיִן" (ישעיהו מ כג).

ובקבוץ ובכנוי העי"ן בשוא: "שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים" (יהושע ו ד), "וְעֹרְקַי לֹא יִשְׁכָּבוּן" (איוב ל יז), "מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים" (תהלים ח ג),

נימוקי רבי אליהו בחור

1. גם הח' צריך להיות.