לדלג לתוכן

ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קמח ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


העי"ן בסגול: "אָז לָחֶם שְׁעָרִים" (שופטים ה ח).

ובסמוך הפ"א בשוא והעי"ן בפתח: "שְׁכַן שֹׁמְרוֹן" (הושע י ה), "זְקַן בֵּיתוֹ" (בראשית כד ב), "שְׁפַל רוּחַ" (משלי טז יט), "כְבַד פֶּה" (שמות ד י), "עֲרַל שְׂפָתָיִם" (שמות ו יב), "חֲצַר הַמִּשְׁכָּן" (שמות כז ט). ויש שיבאו בצרי על עיקרם: "בַּעֲקֵב עֵשָׂו" (בראשית כה כו), "חֲמֵשׁ מֵאוֹת", "בִּיוֵן מְצוּלָה" (תהלים סט ג), "כַּאֲבֶל־אֵם" (תהלים לה יד) והוא בסגול בעבור הסמכו אל מלה זעירא במקף.

והכנוי בצרי: "אֶת בְּצֵקוֹ" (שמות יב לד), "וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ" (שמות יב ד), "וְאֶת עֲקֵבוֹ מִיָּם" (יהושע ח יג), "בִּכְתֵפָם בַּמֹּטוֹת" (דה"א טו טו), "וְלוֹ בְאֵר בַּחֲצֵרוֹ" (ש"ב יז יח), "תַּחַת יְרֵכִי" (בראשית כד ב). ו"עֶרֶל לֵב" (יחזקאל מד ט) אינו מזו הגזרה כי אם מגזרת פֶּעֶל שהוא אחד בסמוך ובמוכרת. "וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף" (ישעיהו ס כ), "וִיפֵחַ חָמָס" (תהלים כז יב) מגזרה זו, אך "יֶרַח יָמִים" (דברים כא יג), "גֶּרֶשׁ יְרָחִים" (דברים לג יד) אינו מגזרה זו כי אם מגזרת אֶרֶץ.

והקבוץ מגזרה זו בצרי: שְׁכֵנִים, שְׁמֵנִים, חֲצֵרִים, חֲפֵצִים, ופעמים יקבץ חָצֵר בלשון נקבות: "מִן הַבָּתִּים מִן הַחֲצֵרֹת" (שמות ח ט), ובסמוך: "לְחַצְרוֹת בֵּית יְיָ" (דה"א כח יב), וכן מן גָּדֵר: "וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם" (במדבר לב כד), וסמוך: "גִּדְרֹת צֹאן" (במדבר לב טז). ואפשר שהקבוץ הזה מן "וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים וּגְדֵרָה" (דה"א ד כג).

וכן המקבץ בלשון זכרים בסמוך הפ"א בחירק או בפתח אם היא גרונית: שִׁכְנֵי, שִׁמְנֵי, חַצְרֵי, "כָּל דִּשְׁנֵי אֶרֶץ" (תהלים כב ל), "שִׂמְחֵי לֵב" (ישעיהו כד ז), "זִקְנֵי מִדְיָן" (במדבר כב ד), "וְכִבְדֵי לָשׁוֹן" (יחזקאל ג ה), "עִקְּבֵי סוּס" (בראשית מט יז), "גִּדְלֵי בָשָׂר" (יחזקאל טז כו), "עַרְלֵי לֵב" (ירמיהו ט כה). ובא "עִקְּבֵי סוּס" הפ"א בחירק אף על פי שהיא גרונית, ודגש הקו"ף לתפארת. ויש שבאו הסמוכים בצרי על עקרם: "שְׂמֵחֵי רָעָתִי" (תהלים לה כו), "חֲפֵצֵי צִדְקִי" (תהלים לה כז), "כָּל גּוֹיִם שְׁכֵחֵי אֱלֹהִים" (תהלים ט יח), "לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן" (ישעיהו סא ג). וכן שהלמ"ד שלו אל"ף: יָרֵא, יְרֵאִים, וסמוך: "יִרְאֵי יְיָ" (מלאכי ג טז). והנקבה: יְרֵאָה כמו שְׁפֵלָה, ובסמוך: "יִרְאַת יְיָ" (משלי לא ל), כמו "שִׁפְלַת קוֹמָה" (יחזקאל יז ו) וכן כלם. אבל טָמֵא שהוא במשקלו מצאנוהו בסמיכות הנקבה נשאר על עיקרו: "טְמֵאַת הַשֵּׁם" (יחזקאל כב ה).

ועם הכנויים: שְׁכֵנָיו, שְׁמֵנָיו, יְרֵאָיו. וכן המקובץ בלשון נקבה: "בֵיתִי וַחֲצֵרוֹתָי" (דה"א כח ו), "חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה" (תהלים ק ד), "וְכָל יְתֵדֹתָיו" (שמות כז יט), "פָּרַצְתָּ כָל גְּדֵרֹתָיו" (תהלים פט מא) וכן כלם. אבל עם כנוי הנסתרים והנמצאים ישתנה: "בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירֹתָם" (בראשית כה טז), "זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם" (דברים כט ט), "אִישׁ עַל גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם" (נחמיה ח טז), "דְּרוּשִׁים לְכָל חֶפְצֵיהֶם" (תהלים קיא ב) בסגול