המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"לכל בן נכר" - בזה יפרש לומר מה שאסרתי בן נכר אין הכונה על איש מגויי הארצות כי הכונה היא על כל מי שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים אשר הוא בתוך בני ישראל ועשה עבודתם לעכו"ם
"בן נכר וגו'" - ר"ל בין שלבו אטום מלדעת את ה' ובין מי שלא נמול על כי מתו אחיו מחמת מילה
"כה אמר ה', כל בן נכר", ר"ל שיהיה חילוק לעת"ל בין בני נכר שנתנכרו מעשיו והוא מישראל, ובן אם יהיו מהלוים, ובין יהיו מהכהנים, שיהיה דיניהם משונים, "שבן נכר ערל לב וערל בשר לא יבא אל מקדשי" כלל, ולא יוכל אף ליכנס למקדש, וזה יהיה רק "לבן נכר אשר בתוך בני ישראל", לאפוקי בן נכר של הלוים והכהנים יהיה להם דין אחר, והוא.
