ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/לט ב
ינקד כל"ב בחירק, והו"ו בשורק מומרת באל"ף בקריאה, כדי שלא יתחברו שני שואין נעין כאחד. כמו שתאמר וּזְבוּלוּן, כִּזְבוּלוּן, לִזְבוּלוּן, בִּזְבוּלוּן. ואם תחלת התיבה אחת מאותיות א"ח ה"ע, ותהיה האות הגרונית שוא-ופתח או שוא לבד, הו"ו בפתח: "וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם" (בראשית ז יא), "וַאֲנִי אַקְשֶׁה" (שמות ז ג), "לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת" (בראשית יח ו), "וַהֲשִׁיבְךָ עַל כַּנֶּךָ" (בראשית מ יג), "וַחֲמֹרִים וַעֲבָדִים" (בראשית יב טז). ובשוא לבדו: "וַעְיָרִם עֲשָׂרָה" (בראשית לב טז), וכן "וַעְצֹר בְּמִלִּין" (איוב ד ב).
ואם האות הגרונית בשוא-וסגול או שוא לבד, הו"ו בסגול: "חֶסֶד וֶאֱמֶת" (בראשית כד מט), "וֶעֱזוּזוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו" (תהלים עח ד), "וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ" (שמות ד ד), "וֶאֱמוּנָה עִנִּיתָנִי" (תהלים קיט עה), "וֶהֱשִׁיבְךָ יְיָ מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת" (דברים כח סח), ובשוא לבדו: "שְׁמֹר מִצְוֹתַי וֶחְיֵה" (משלי ד ד).
ואם אל"ף תחלת התיבה ונחה, יהיו אותיות וכל"ב בצרי: "וֵאלֹהִים זוּלָתִי לֹא תֵדָע" (הושע יג ד), "אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ" (תהלים סו ג), "בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל" (תהלים ס יד), "וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים" (בראשית ג ה).
ואם האות הגרונית בשוא-וקמץ, תהיה הו"ו קמוצה: "וָאֳנִי עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה" (מ"א ט כו), "וָאֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ" (ישעיהו ס ט), "וָחֳלָיִם רָעִים" (דברים כח נט).
ואם תחלת התיבה יו"ד ונקודה בשוא, כשיבוא עליה וכל"ב תנוח היו"ד וכל"ב בחירק, כמו "וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים" (ישעיהו נד יא), "רָאִיתִי בִיהוּדָה" (נחמיה יג טו), "וְכָל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה" (ש"א יח טז), "כִּיקַר כָּרִים" (תהלים לז כ), "כִּיקוֹד אֵשׁ" (ישעיהו י טז), "וְזֹאת לִיהוּדָה" (דברים לג ז).
וכן עם המ"ם: "מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב" (בראשית מט כד), "מִימִין הַגֻּלָּה" (זכריה ד ג), "מִימֵי קֶדֶם" (ישעיהו כג ז), "וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם" (ירמיהו לא יב). ונמצאו שנים בנוע היו"ד: "וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ" (דניאל יב ב), "מִיְּרֻשָּׁתְךָ אֲשֶׁר הוֹרַשְׁתָּנוּ" (דה"ב כ יא).
ופעמים יניחו היו"ד אף על פי שאינה שואית, ויטילו תנועתה על אות-השמוש, כמו "בְּנוֹת מְלָכִים בִּיקְּרוֹתֶיךָ" (תהלים מה י עי"ש) שמשפטו בְּיִקְרוֹתֶיךָ בשוא הבי"ת ובחירק היו"ד.