ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/טז א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בחירק, כמו "שִׁמְרוּ מִי בַּנַּעַר" (שמואל ב יח, יב); "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי" (מלאכי ג, כב); "וְלַגְּבָעוֹת נִפְלוּ עָלֵינוּ" (הושע י, ח); "כִּרְתוּ עֵצָה" (ירמיהו ו, ו); "מִֽשְׁכ֗וּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן" (שמות יב, כא), והמ"ם מועמדת בגעיא; וכן "נִֽדֲר֣וּ וְשַׁלְּמוּ" (תהלים עו, יב); "וְיִֽצְק֥וּ עַל הָעֹלָה" (מ"א יח, לד).

או בקמץ-חטף – "חָרְבוּ מְאֹד" (ירמיהו ב, יב); "מָשְׁכוּ אוֹתָהּ וְכָל הֲמוֹנֶיהָ" (יחזקאל לב, כ); "וְשָׁדְדוּ אֶת בְּנֵי קֶדֶם" (ירמיהו מט, כח).

ואם בהפסק בחולם – "גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה גְּזֹֽרוּ" (מלכים א ג, כו); "אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹ֔דוּ" (יחזקאל כ, לט); "אֶת אֲדֹנָי הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא זְכֹ֔רוּ" (נחמיה ד, ח). ובא גם כן בטרחא שגם הוא יש לו במקומות מנהג הפסק, כמו "עִמְדוּ עֲמֹ֖דוּ וְאֵין מַפְנֶה" (נחום ב, ט).

או בקמץ-גדול בהפסק אשר הם מגזרת פְּעַל בפתח – "וְהִתַּמְּהוּ תְּמָ֑הוּ" (חבקוק א, ה), "הַחֵרְשִׁים שְׁמָ֑עוּ" (ישעיהו מב, יח). וכן בזקף – "הִקָּבְצוּ כֻלְּכֶם וּֽשֲׁמָ֔עוּ" (ישעיהו מח, יד). ובא גם כן בטרחא – "אִם תִּבְעָיוּן בְּעָ֖יוּ" (ישעיהו כא, יב).

ובא מלת "וּמִכֹּחֲכֶם שִֽׁחֲד֥וּ בַעֲדִי" (איוב ו, כב) בחירק אף על פי שהחי"ת גרונית, אבל נמשך בטעם להרחיב על החי"ת.

אבן כ"ב[עריכה]

והשתים ועשרים בת ארבע אותיות עם היו"ד הנוספת, להורות על יחידה נמצאת המצוּוָה על הפעלה ההיא. והנמשל פַּעֲלִי – הפ"א בפתח והעי"ן בשוא-ופתח.

ואם עי"ן-הפֹעל איננה גרונית תנקד הפ"א בחירק, כמו "לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ" (ישעיהו נב, א), "שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר" (רות ג, יג). ובא מועמד בגעיא – "לִֽקְחִי־נָ֥א לִי פַּת לֶחֶם בְּיָדֵךְ" (מ"א יז, יא).

או בסגול הפ"א – "חֶשְׂפִּי שֹׁבֶל " (ישעיהו מז, ב). ובא בסגול הפ"א והעי"ן בקמץ-חטף והיא גרונית – "וְאֶחֳזִי־בָהּ" (רות ג, טו).

או בקמץ-חטף הפ"א – "לְכִי אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ" (שופטים ט, י).

ובהעמדה – "גִּילִי וּשְׂמָ֔חִי" (יואל ב, כא) בזקף, "הָאֹמֵר לַצּוּלָה חֳרָ֑בִי" (ישעיהו מד, כז) באתנח, "עֲלִי הַלְּבָנוֹן וּֽצֳעָ֔קִי" (ירמיהו כב, כ) בזקף. והפ"א בשניהם בקמץ-חטף לתפארת, והעי"ן בקמץ-רחב מפני ההעמדה. ובא גם כן בזקף והעי"ן בחולם – "כִּתִּים קוּמִי עֲבֹ֔רִי" (ישעיהו כג, יב) – לגזרת פְּעוֹל.

ונהפך קמץ-חטף בעי"ן-הפֹעל במלת "קָסֳמִי נָא לִי בָּאוֹב" (ש"א כח, ח) לתפארת המלה.

אבן כ"ג[עריכה]

והשלש ועשרים בת חמש אותיות עם הנו"ן והה"א הנוספות להורות על רבות נמצאות המצֻווֹת על הפעֻלה ההיא, והנמשל