משנה שקלים ג ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שקלים · פרק ג · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

בשלוש קופות של שלוש שלוש סאין תורמין את הלשכה, וכתוב בהן אל"ף בי"ת גימ"ל.

רבי ישמעאל אומר, יוונית כתוב בהן, אלפ"א בית"א גמל"א.

אין התורם נכנס לא בפרגוד חפות, ולא במנעלח, ולא בסנדל, ולא בתפילין, ולא בקמיע, שמא יעני, ויאמרו מעוון הלשכה העני, או שמא יעשיר, ויאמרו מתרומת הלשכה העשיר.

לפי שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שצריך לצאת ידי המקום, שנאמר (במדבר לב) והייתם נקיים מה' ומישראל, ואומר ט (משלי ג) ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם.

משנה מנוקדת

[עריכה]

בְּשָׁלֹשׁ קֻפּוֹת שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ סְאִין תּוֹרְמִין אֶת הַלִּשְׁכָּה,

וְכָתוּב בָּהֶן: אָלֶ"ף, בֵּי"ת, גִּימֶ"ל.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר,
יְוָנִית כָּתוּב בָּהֶן:
אַלְפָ"א, בֵּיתָּ"א, גַּמְלָ"א [נ"א: אַלְפָ"א, בֶּיטָ"א, גַּמָּ"א].

אֵין הַתּוֹרֵם נִכְנָס, לֹא בְּפַרְגּוֹד חָפוּת,

וְלֹא בְּמִנְעָל, וְלֹא בְּסַנְדָּל, וְלֹא בִּתְפִלִּין, וְלֹא בְּקָמֵיעַ,
שֶׁמָּא יֵעָנִי, וְיֹאמְרוּ: מֵעֲוֹן הַלִּשְׁכָּה הֶעֱנִי;
אוֹ שֶׁמָּא יַעֲשִׁיר, וְיֹאמְרוּ: מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה הֶעֱשִׁיר.
לְפִי שֶׁאָדָם צָרִיךְ לָצֵאת יְדֵי הַבְּרִיּוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁצָּרִיךְ לָצֵאת יְדֵי הַמָּקוֹם,
שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לב, כב):
וִהְיִיתֶם נְקִיִים מֵה׳ וּמִיִּשְׂרָאֵל,
וְאוֹמֵר (משלי ג, ד):
וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם:

נוסח הרמב"ם

בשלש קופות של שלש שלש סאין תורמין את הלשכה וכתוב עליהן אלף בית גימל רבי ישמעאל אומר יונית היה כתוב עליהן אלפא ביטא גמא אין התורם נכנס לא בפרגוד החפות ולא במנעל ולא בסנדל ולא בתפילה ולא בקמיע שמא יעני ויאמרו מעוון הלשכה העני או שמא יעשיר ויאמרו מתרומת הלשכה העשיר לפי שאדם צריך לצאת ידי הברייות כדרך שהוא צריך לצאת ידי המקום שנאמר והייתם נקיים מה' ומישראל (במדבר לב כב) ואומר ומצא חן ושכל טוב בעיני אלוהים ואדם (משלי ג ד).



פירוש רבי עובדיה מברטנורא

תורמין את הלשכה - מפרישין השקלים מן הלשכה שהיו השקלים מונחים שם, ונוטלין מהן בשלש קופות, כל קופה מהן של שלש סאין. ורמב"ם כתב שממלאין תחלה שלש קופות גדולות של שבעה ועשרים סאין ומהן תורמין לג' קופות קטנות של ט' סאין. ובחנם דחק לומר כן ו:

וכתוב עליהן א' ב' ג' - לידע אי זו נתרמה תחלה, וממנה היו קונים קרבנות צבור ראשונה ז, ואח"כ מן השניה, ואח"כ מן השלישית:

יונית כתוב עליהן - היו רגילים ביונית משום דכתיב (בראשית ט) יפת אלהים ליפת וישכון באהלי שם, יפיפותו של יפת ישכון באהלי שם [מגילה ט], ואין לך לשון יפה בבני יפת כמו לשון יונית:

פרגוד חפות - כשהמלבוש ארוך וכופלין אותו מלמטה. אותה השפה הכפולה קרויה פרגוד חפות. ואין התורם נכנס עם השפה כפולה ההיא במלבושו, שלא יחשדוהו שנתן לתוכה ממעות הלשכה:

ולא בתפילין ולא בקמיע - שלא יאמרו התיר התפר ונתן בתוכן מעות:

פירוש תוספות יום טוב

של שלש שלש סאין. כתב הר"ב שהרמב"ם כתב שממלאים שלש קופות גדולות של כ"ז סאין וכו' ובחנם דחק לומר כן [ע"כ] ואני אומר לא בחנם אלא על פי הירושלמי אמר כן דהכי איתא התם רבי זעירא שאל את רבי יאשיה כמה הוא שיעורן של שלש קופות אמר ליה נלמוד סתום מן המפורש תני ג' קופות של ג' ג' סאין של כ"ז סאין. ופי' הוא דשלש קופות דעליהן שאלו כמה הוא שעורן. על כרחך לאו אלו הנזכרים במשנה הן. דהא שעורן מפורש במשנה. אלא שלש קופות אחרות היו מלבד אלו ועליהן שאל. והשיב ילמד סתום מן המפורש דכיון דהני דמפורשין מחזיקין כל אחד ג' סאין ושלש פעמים תורמין הרי כ"ז סאין הלכך ודאי שלש קופות הראשונות מחזיקין כל כך שיוכלו לתרום מכולם כל הג"פ. ועיין בסוף פרקין. ולהרמב"ם תורמים את הלשכה דמתניתין על נטילת ממון מן הקופות הגדולות אומר כן. וכן פירש במשנה דלעיל. [*ועיין במשנה ד'] ובתוספות דפ"ב דקדושין דף נ"ד לא הזכירו אלא שלש קופות בלבד כפשטא דמתניתין וכפירוש הר"ב:

וכתוב בהן אל"ף בי"ת גימ"ל. פירש הר"ב לידע איזה נתרמה תחלה. וממנה היו קונים כו' שמצוה בראשון. כלומר שהראשון משובח. וכדאיתא במגילה בגמרא דף כ"א ע"ב:

ולא במנעל ולא בסנדל. בגמרא פרק י"ב דיבמות דף ק"ב מייתי לה ומסיים בה לפי שאין נכנסין במנעל וסנדל לעזרה. [כדתנן סוף ברכות] ופירש"י כתיב (ישעיה א') מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי:

ואומר ומצא חן וגו'. מאי ואומר. ועוד דיהודה ועוד לקרא. ונראה לי דאי מקרא דמרע"ה הוי אמינא דדרך עצה טובה הוא דקאמר לבני גד ולבני ראובן. ואנן שצריך תנן. ואילו אינו אלא עצה טובה הל"ל שראוי. ת"ש ומצא וגו' שהוא לשון צווי. ואיכא נמי קרא שלישי והוא מוקדם לשל שהע"ה ביהושע (כ"ב) אלהים ה' [הוא] יודע וישראל הוא ידע. ובירושלמי הביאו ונראה לי דמתניתין לא הביאו לפי דאין ללמוד ממנו כלל אלא שבני גד וראובן הוצרכו בעל כרחם לברר דבריהם לפני בני ישראל כדי שיחדלו מלעלות עליהם לצבא כאשר אמרו. והירושלמי לא הביאו אלא לומר דמצינו כן בתורה. בנביאים. ובכתובים. והא דקאמר בירושלמי איזהו חמור שבכולם והייתם נקיים. היינו דאפילו נקיון בעלמא קאמר. שהוא פחות ממצא חן ושכל טוב:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ו) (על הברטנורא) על פי הירושלמי אמר כן כמה הוא שעורן של שלש קופות כו' תני שלש קופות של שלש שלש סאין של כ"ז סאין ולהר"מ תורמין כו' דמתניתין על נטילת ממון מן הקופות הגדולות תוס':

(ז) (על הברטנורא) שמצוה בראשון כלומר שהראשון משובח כדאיתא במגילה דף כ"א:

(ח) (על המשנה) במנעל כו'. ביבמות דף ק"כ מסיים בה לפי שאין נכנסין במנעל וסנדל לעזרה. ופירש"י דכתיב מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי:

(ט) (על המשנה) ואומר. מאי ואומר כו' ונ"ל דאי מקרא דמרע"ה דדרך עצה טובה הוא ואנן שצריך תנן ת"ש ומצא וגו' שהוא לשון צווי ובירושלמי איזה חמור שבכולן והייתם נקיים היינו אפילו נקיון בעלמא שהוא פחות מחן ושכל טוב:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

בשלש קופות:    הרמב"ם וסמ"ג ז"ל דעתם דתרי גווני קופות איכא אבל הרא"ש ז"ל חולק אכן הרש"ש ז"צ הסכים לדעת הרמב"ם ז"ל שגם הראב"ד ז"ל לא השיג על הרמב"ם ז"ל בפ' שני דהלכות שקלים סי' ז' וסוף הפרק: ומתני' מייתי לה ביומא שלהי פ' הוציאו לו (יומא דף ס"ב) והתם תני לה בשם ר' יוסי וכן נמי מייתי לה התם פ' שני שעירי (יומא דף ס"ד) ודומה דההיא ברייתא היא ואיתה נמי במגילה דף כ"א פרק הקורא עומד:

וכתוב עליהן אלף בית גימל ר' ישמעאל אומר יונית היה כתוב עליהן אַלְפָא בֵיתָא גַמָא:    כך מצאתי מנוקד:

ה"ג אין התורם נכנס לא בפרגוד החפות ולא במנעל ולא בסנדל ולא בתפילין ולא וכו':    ול"ג הכא המסומר: אחרי כן מצאתי בפירושי החכם הר"ר שלמה שיריליו ז"ל כתוב לשון המשנה כך אין התורם נכנס לא בפרגוד החפות ולא באנפיליא ואין צריך לומר במנעל ובסנדל ולא בתפילין וכו' ע"כ והכי מייתי לה ביבמות פ' מצות חליצה (יבמות דף ק"ב) אם אותה אינה ברייתא ופי' רש"י ז"ל שם ולא באנפיליא ואין צריך לומר מנעל וסנדל דבלאו חשד נמי אין נכנסין בהן לעזרה כדתנן בפ' בתרא דברכות דאיכא רמוס חצרי:

מנעל וסנדל:    של עור אלא מנעל של עור רך וסנדל של עור קשה ומבושל ע"כ. והתם מוקמינן לה באנפיליא של בגד: ופי' הר"ש שיריליו ז"ל חפות ע"ש שאצל הצואר כשיעור זרת נוהגין לשום בַכּוֹתוֹנֶת יריעה דקה תפורה שם מפני הזיעה ותרגם כתונת בירוש' פרגוד:

ולא בתפילין ולא בקמיע:    דלא תימא אכנס בתפילין ולא אהיה שעה אחת בלא עול מלכות שמים וכל הרוצה לטעות יטעה קמ"ל לפי שאדם וכו':

ואומר ומצא חן וכו':    משום דקרא דוהייתם נקיים משמע הסירו מעליכם החשד שהוא ברור וניכר שאתם מוציאין דבה על הארץ שאינה טובה בעיניכם אבל מי שאין בו חשדא נכרת אלא למתעקש לא שייך אלא מציאת חן דהוא טפי ומש"ה מייתי קרא דומצא חן ע"כ ובירוש' תני מדברים היו עמו בשעה שהיה נכנס ובשעה שהיה יוצא ופריך התם וימלא פיו מים וכאשר יצא יפלוט המים ונראה אם הם בשיעורם ובודאי לא יבלע מעות והמים בפיו לפי שיחסר מן המים או שיפלו לחוץ או שיבלעם ולמה להם לדבר עמו ומשני מפני הברכה שצריך לברך אקב"ו להפריש תרומת שקלים ואם פיו מלא אינו יכול לברך כדאמרי' פ' שלשה שאכלו ימלא פי תהלתך וכן פי' הראב"ד ז"ל הר"ש שיריליו ז"ל: תו גרסינן בירוש' ר' שמואל בר נחמן בשם ר' נתן בתורה ובנביאים ובכתובים (הגהה מצאתי כתוב בספר שרש ישי אשר חבר הרב ר' שלמה אלקבץ ז"ל פי' על מגלת רות בעלה ס"ב וז"ל דאע"ג דאמרי' בירוש' דשקלים ר' שמואל בר נחמן בשם ר' נתן בתורה בנביאים ובכתובים מצינו שצריך לצאת ידי הבריות כמו שצריך לצאת ידי המקום יובן זה בבריות אשר נתן להם האלהים מדע והשכל לא שיהיה אחרי לכל ויצטרך לצאת ידי חובתו גם מאיש שוגה ומפתי וזה ממה שאמר התרגום ארום גלי קדם כל יתבי תרע סנהדרין רבא דעמי כלומר עם כי ידעתי יש ויש פתאים ולצים יתלוצצו עלי לאמר ראו שופט ישראל שחמד יופי מואבית אחת בלבו ולאו כ"ע דינא גמירי שהמואבית מותרת שזה שלשה ימים בלבד שנתחדשה הלכה עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית ע"כ:) מצינו שצריך אדם לצאת ידי הבריות כדרך שצריך לצאת ידי המקום בתורה מנין דכתיב והייתם נקיים מה' ומישראל בנביאים מנין דכתיב אל אלהים ה' הוא יודע וישראל הוא ידע בכתובים מנין דכתיב ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם: גמליאל זוגא שאול לר' יוסי ב"ר בין איזהו מחוור שבכולן והייתם נקיים מה' ומישראל דקרא דוישראל הוא ידע משום חשדא דע"ז הוא וקרא דומצא חן נמי אתורה קאי דכתיב לעיל מיניה בני תורתי אל תשכח אבל קרא דוהייתם מיירי בממון וכולל והראב"ד ז"ל גריס איזהו חמור שבכולן ופירש איזו מצוה שבתורה חמורה יותר מכולן שידבק בה האדם והשיב לו וכו' הרש"ש ז"ל:


פירושים נוספים