משנה שקלים ג ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שקלים · פרק ג · משנה ג | >>
של בית רבן גמליאל (היה) נכנס ושקלו בין אצבעותיו, וזורקו לפני התורם, והתורם מתכוון ודוחקו לקופה.
אין התורם תורם עד שיאמר להם, אתרום?
והן אומרים לו, תרום, תרום, תרום, שלוש פעמים.
שֶׁל בֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה נִכְנָס,
- וְשִׁקְלוֹ בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו,
- וְזוֹרְקוֹ לִפְנֵי הַתּוֹרֵם,
- וְהַתּוֹרֵם מִתְכַּוֵּן וְדוֹחֲפוֹ לַקֻּפָּה.
אֵין הַתּוֹרֵם תּוֹרֵם,
- עַד שֶׁיֹּאמַר לָהֶם: אֶתְרֹם?
- וְהֵן אוֹמְרִים לוֹ:
- תְּרֹם, תְּרֹם, תְּרֹם,
- שָׁלֹשׁ פְּעָמִים:
של בית רבן גמליאל -
- היה נכנס - ושקלו בין אצבעותיו,
- וזורקו - לפני התורם,
- והתורם מתכוון - ודוחפו לקופה.
- אין התורם - תורם,
- עד שהוא אומר להן: "אתרום?"
- והן אומרין לו:
- "תרום, תרום, תרום" - שלשה פעמים.
כבר הודעתיך בהלכה הקודמת, כי הממון כולו היו מכניסין בלשכה אחת, וממלאין ממנו שלוש קופות ומוציאין משם בכל מועד מהשלושה מועדות.
ואמר בזאת ההלכה כי מה שמוציאין משם בכל מועד הוא שלש קופות של שלוש שלוש סאין, וכתוב על אלו השלוש קופות, שמחזקת כל אחד מהו שלוש סאין, 'א' 'ב' 'ג', וזה כדי שיספקו מן הראשונה עד שתכלה. ואחר כך מתחילין מן השניה ואחר כך מן השלישית עד שתכלה, ואחר כך ממלאין אותם פעם שנית בפרוס העצרת, ואחר כך ממלאין אותם פעם שלשית בפרוס החג.
ואם כן יהיה שיעור מה שמוציאים באלו השלושה זמנים שבעה ועשרים סאה, לפי שתשעה סאין מוציאים בכל פעם. ונדע מזה כי השלוש קופות הגדולות שבהן היה הממון המכונס ומהן יוצא בכל מועד ומועד שמחזיקות שבעה ועשרים סאה, כל קופה מהם מחזקת תשעה סאין, וזהו עניין אומרם שם בידיעת שיעורם ילמד סתום מן המפורסם של שלוש שלוש סאין וכו'.
ואם היה הממון יותר ממה שמחזיקות אותן השלוש קופות, אותו המותר נקרא "שיירי הלשכה".
וכבר ידעת כי התורם הוא הממלא אלו השלוש קופות המחזיקות שלוש סאין.
ואומרם שאין נכנסים ללשכה ששם הממון, לא בבגד שיוכל החביא, ולא בסנדל, ולא בתפילין ולא בקמיע, כדי שלא יחשדוהו שגנב מן הממון בכניסתן והחביאו שם:אמרם של בית רבן גמליאל - עניינו כי כל אחד מהם היה נותן שקלו בזה העניין, והיתה כוונתו כדי שיכנס שקלו בתוך הקופה ויסתפקו בו בקרבנות, לפי שהיה מתיירא שמא ישאר בכלל השירים הנשארים מן הממון:
וזורקו לפני התורם - מתכוונים היו שיפלו שקליהם לתוך הקופה ויקנו מהם קרבנות צבור. ולא יהיו משיירי הלשכה:
שלש פעמים - על כל פעם ופעם היה אומר אתרום והם אומרים לו תרום. וכן דרך לשון חכמים להיות משולש. ודוגמתו מצינו בעומר, מגל זו מגל זו מגל זו, אקצור אקצור אקצור. וכן חלוץ הנעל חלוץ הנעל חלוץ הנעל ג' פעמים:
[*שלש פעמים. פירש הר"ב וכן דרך לשון חכמים ועיין מ"ש בס"ד במשנה י' פ"ג דפרה]:
.אין פירוש למשנה זו
של בית רבן גמליאל היה נכנס ושקלו וכו'עד שהוא אומר להן אתרום: ביד שם פ' שני סי' ה'. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל מצאתי אומרי' תרום תרום שלשה פעמים פי' דל"ג מלת תרום ג"פ ופי' הענין הוא שהוא היה אומר אתרום והם אומרים לו תרום תרום ואח"כ חוזר ואומר אתרום והם אומרים תרום תרום וכן בפעם השלישי ומה שהוא אמר אתרום והם היו אומרי' תרום תרום ולא היו אומרי' תרום פעם א' לבד כי כן הוא דרך הדבור שהשואל אומר הדבור פעם אחת והמשיב משיב לו שני פעמים וכדומה לזה מצינו גבי קדוש החדש במס' ר"ה ראש ב"ד אומר מקודש וכל העם עונין אחריו מקודש מקודש וכן דרך בני אדם לדבר שאחד אומר לחברו וכי דבר זה יפה בעיניך והוא משיב יפה יפה וכדומה לזה יש בדברי חכמים עכ"ל ז"ל:
יכין
וזורקו לפני התורם: מתכוונין היו שיפלו שקליהן, לקופה לקנות משקליהן הקרבנות, ולא יהיו שקליהן לשירי הלשכה:
שלש פעמים: נ"ל שעשה כן, ג"כ כדי לפרסם שברשות תורם, ולא יחשדוהו שתרם מדעת עצמו כדי ליקח מהמעות. ועוד דכשאמר לו תרום, ידע שיוכל להשגיח עליו בשעה שתורם:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת