רמב"ם על שקלים ג
שקלים פרק ג
[עריכה]- ראו גם: נוסח המשנה שקלים ג רמבם
פירשו התלמוד ואמרו "כולה כאחד היתה באה", רוצה לומר כי בזמן פסח היו כונסים כולם, ומפני זה סידרו להוציא מהם בשלשה פרקים כדי לפרסם הדבר, רוצה לומר שמפרסמין ומודיעין, כי בחג הפסח חובה להביא תרומת המקום הקרוב, ואשר הוא רחוק ממנו בעצרת, ואשר הוא יותר רחוק בחג הסוכות, והוא אמרם "הלין דקרבין בפרוס פסח, והלין דרחיקין בפרוס עצרת, והלין דרחיקין מנהון בפרוס החג".
ועניין פרס - חצי מועד, וכן אמרו "כל מה דתנינא פרס פלגא", עניינו חצי חדש, ובתוספתא "איזה הוא פרס, אין פחות מחמשה עשר יום קודם לרגל".
ועניין תורמין - כבר בארנוה ואני אשנה אותו, והוא שמכניסין הממון כולו המכונס מן השקלים ונותנין אותו בלשכה, ולוקחין מאותו הממון שבלשכה שלוש קופות גדולות, שמחזיקות כלל גדול מן הממון המכונס, ואין לו שיעור ידוע במשנה, ועליו אמרו בירושלמי "כמה הוא שיעורן של קופות", ובאה התשובה "נלמד סתום מן המפורש" עניינו שנלמד זה השיעור מן ההלכות שלאחר אלו כאשר נבאר לפנים. והיו נותנין השלוש קופות בלשכה מן הלשכות תחת מפתח ומנעול, ואחר כך היו מוציאין מאלו השלוש קופות ממון באלו השלוש מועדים, בכל מועד ומועד שיעור ידוע, והיו מסתפקין ממנו לקרבנות כמו שיתבאר בזו המסכת. ועל נטילת ממון מן הקופות שנתנו בהם אומר בשלוש פרקים תורמין את הלשכה.
ומחלוקת רבי עקיבא וחבריו הוא בזמני המעשרות, רוצה לומר מעשר בהמה. ועוד יתבארו אלו הדינים בפרט בפרק האחרון ממסכת בכורות.
והלכה כרבי עקיבא:
כבר הודעתיך בהלכה הקודמת, כי הממון כולו היו מכניסין בלשכה אחת, וממלאין ממנו שלוש קופות ומוציאין משם בכל מועד מהשלושה מועדות.
ואמר בזאת ההלכה כי מה שמוציאין משם בכל מועד הוא שלש קופות של שלוש שלוש סאין, וכתוב על אלו השלוש קופות, שמחזקת כל אחד מהו שלוש סאין, 'א' 'ב' 'ג', וזה כדי שיספקו מן הראשונה עד שתכלה. ואחר כך מתחילין מן השניה ואחר כך מן השלישית עד שתכלה, ואחר כך ממלאין אותם פעם שנית בפרוס העצרת, ואחר כך ממלאין אותם פעם שלשית בפרוס החג.
ואם כן יהיה שיעור מה שמוציאים באלו השלושה זמנים שבעה ועשרים סאה, לפי שתשעה סאין מוציאים בכל פעם. ונדע מזה כי השלוש קופות הגדולות שבהן היה הממון המכונס ומהן יוצא בכל מועד ומועד שמחזיקות שבעה ועשרים סאה, כל קופה מהם מחזקת תשעה סאין, וזהו עניין אומרם שם בידיעת שיעורם ילמד סתום מן המפורסם של שלוש שלוש סאין וכו'.
ואם היה הממון יותר ממה שמחזיקות אותן השלוש קופות, אותו המותר נקרא "שיירי הלשכה".
וכבר ידעת כי התורם הוא הממלא אלו השלוש קופות המחזיקות שלוש סאין.
ואומרם שאין נכנסים ללשכה ששם הממון, לא בבגד שיוכל החביא, ולא בסנדל, ולא בתפילין ולא בקמיע, כדי שלא יחשדוהו שגנב מן הממון בכניסתן והחביאו שם:
אמרם של בית רבן גמליאל - עניינו כי כל אחד מהם היה נותן שקלו בזה העניין, והיתה כוונתו כדי שיכנס שקלו בתוך הקופה ויסתפקו בו בקרבנות, לפי שהיה מתיירא שמא ישאר בכלל השירים הנשארים מן הממון:
השלוש קופות הגדולות שבהן כל הממון, שבארנו שהן מחזיקות שבעה ועשרים סאה, היו מכוסות בשלשה מטפחות.
והיה נכנס התורם בשלוש קופות הקטנות המחזיקות תשעה סאין כמו שבארנו, והיה ממלא הקופה הכתוב עליה 'א' מאחת מהשלוש קופות גדולות, ואחר כך מכסה אותה במטפחת שלה. ואחר כך היה מגלה הקופה השניה מן הקופות הגדולות וממלא ממנה הקופה הכתוב עליה 'ב' ומכסה אותה ומניחה. ואחר כך מגלה הקופה השלישית וממלא ממנה הקופה שכתוב עליה 'ג' ולא היה מכסה אותה, שאילו היה מכסה אותה היה מוציא בפעם השנית בתחילה מאותה הקופה הגדולה שהתחיל בה בפעם ראשונה, וזהו עניין אמרם שמא יתרום מן התרום, וכשמניחה מגולה תהיה ניכרת, וכשיכנס בפעם השנית לתרום יתחיל ממנה.
ונמצא מוציא מכל קופה וקופה מן השלוש קופות הכתוב עליהם 'א' 'ב' 'ג', עד שתהיה כל קופה מהן הקרב ממנו על כל ישראל. כי כל קופה מן השלוש קטנות מתכוונין עליה על קצת מישראל, הוא אמרם תרם את הראשונה לשם ארץ ישראל. וזאת התרומה הוא שיתכוון בה התורם כשיתרום על הגבוי ועל העתיד לגבות, כאשר אמרנו במה שקדם:
משנה שקלים, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב