עיקר תוי"ט על שקלים ג

משנה שקלים, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על הברטנורא) אבל כנסום בעיירותיהם בראש חודש ניסן כדאיתא בפרק קמא. ומיהו אפילו לא שקלו כלל יש להן חלק בקרבנות:

(ב) (על ה) ויש לפרש דיום החג בכלל אלו הט"ו אבל בפרוס החג יחול באחד בתשרי וא"א לתרום כמו שא"א לעשר כדלקמן במתניתין. והר"מ כתב ובר"ח תשרי קודם יר'ט או אחריו. ומיהו נוכל לפרש דט"ו יום קודם התג ממש ויהיה יום אחרון של אדר ול"ה לספירת העומר ויום אחרון של אלול:

(ג) (על הברטנורא) דמצוה בעלמא הוא לעשר בהמותיו, דהעשירי קודש מאחר שקרא שם, אבל הרשות בידו לאכלו בלא מעשר. רש"י בסוף בכורות:

(ד) (על הברטנורא) ואע"ג דלפני הזמן יכול לעשר כו' כיון שקבעו חכמים זמן דרך הוא להמתין עד הזמן ולעשר הכל. תוספ':

(ה) (על הברטנורא) קצת קשה דהא חסר האימורים שמקטירין, ויש לפרש דלא חסר בו כולי האי:

(ב)

(ו) (על הברטנורא) על פי הירושלמי אמר כן כמה הוא שעורן של שלש קופות כו' תני שלש קופות של שלש שלש סאין של כ"ז סאין ולהר"מ תורמין כו' דמתניתין על נטילת ממון מן הקופות הגדולות תוס':

(ז) (על הברטנורא) שמצוה בראשון כלומר שהראשון משובח כדאיתא במגילה דף כ"א:

(ח) (על המשנה) במנעל כו'. ביבמות דף ק"כ מסיים בה לפי שאין נכנסין במנעל וסנדל לעזרה. ופירש"י דכתיב מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי:

(ט) (על המשנה) ואומר. מאי ואומר כו' ונ"ל דאי מקרא דמרע"ה דדרך עצה טובה הוא ואנן שצריך תנן ת"ש ומצא וגו' שהוא לשון צווי ובירושלמי איזה חמור שבכולן והייתם נקיים היינו אפילו נקיון בעלמא שהוא פחות מחן ושכל טוב:

(ג)

.אין פירוש למשנה זו

(ד)

(י) (על המשנה) שמא כו' לא קאי אדסמיך ליה לא היה מחפה. אלא ארישא קאי ומחפה כו' כדפירש הר"ב אבל לפירוש הר"מ קאי אדסמיך כו' שהוא מפרש על פי דרכו שהיו שם עוד שלש קופות גדולות ששם כנסו בתחלה בכל אחת ט' סאין:וקאמר התנא דכשתורם הג' קופות קטנות. תורם הקטנה האחת מהגדולה האחת ומחפה הגדולה, ותורם שניה הקטנה מהשניה הגדולה וגם מחפה ותורם השלישית כו' ולא היה מחפה כדי שתהיה נכרת שבה סיים ויתחיל ממנה בפעם שניה כשיכנס קודם עצרת ולא יתרום בתחלה בפעם ההיא מאותה שתרם כבר בתחלה בפעם הראשונה:

(יא) (על הברטנורא) פירוש על הגבוי על מה שיש בלשכה ועל הגבוי שעדיין לא הגיע ללשכה ועל העתיד כו'. הר"מ: